בזק.
מאילת למטולה - כמו שיחה מקומית בעפולה!" - זהו הסלוגן החדש של חברת "בזק" במאמציה לשכנע את הצרכן הקטן שרפורמת התמחורים שלה, הנושאת את הכותרת הגאה "אזור חיוב אחד" היא באמת כדאית עבורנו. בואו נבחן בזכוכית מגדלת את מה שבאמת קורה כאן: למי שזוכר, עוד במאי 1999 נעשה המעבר הגרנדיוזי משיטת התשלום "לפי פעימת מונה" לשיטת התשלום לפי דקה. באותה העת התנהל קמפיין פרסומי אדיר, עד כמה שמהפכת המחירים של בזק הופכת את הטלפון למדיה זולה. דמעות של אושר, עכשיו אפשר להתקשר לסבתא "כמעט" בחינם! אלא מה? כבר אז, כל מי שסיים שש כיתות בתיכון ויודע חשבון פשוט יכול היה לראות שבעצם "עובדים עלינו" ובגדול. הכיצד? בעבר מחיר פעימת מונה היה, אם זכרוני אינו מטעני, בסביבות ה-21 האוגרות. פעימת מונה "הספיקה" בשעות השונות של היום לפרקי זמן שונים. בבוקר זה היה 5 דקות, בערב זה היה 8, ובלילה חצי שעה. לאחר "רפורמת המחירים" של 1999 הונהג תעריף חדש. מהיום, דקת שיחה תומחרה באופן שונה בין שעות היום. בבוקר מחיר הדקה היה 9 אג´, בערב 4.5 ובלילה 1.5 אגורה. כעת, חישוב פשוט מראה עד כמה "נפלאה" היתה הרפורמה הזאת: אם בעבר יכולת לדבר 5 דקות בבוקר בעלות של 21 אגורות, הרי שאחרי מאי 1999 היה עליך לשלם כמעט חצי שקל. בלילה המצב היה טוב יותר, המחיר לשעה של שיחה עלה מ 42 אגורות "רק" ל-45. אבל חכו, בנוסף לכך הונהג כלל חדש, לפיו המחיר המינימלי לשיחה היה כ-20 אגורות. כלומר, אפילו אם התקשרנו לדקה אחת לצעוק משהו לאמא, חוייבנו ממש כמו בעבר בפעימת מונה שלמה! "בזק" החמדנית לא הסכימה לוותר לנו אפילו בקטנות, וחיסלה את היתרון המזערי ביותר שעוד יכול היה להיות לצרכן מכל הרפורמה הזאת. וכל זה, כאשר בערוץ 2 בטלויזיה התנגנה כל שלושת רבעי שעה, בהתעלמות מוחלטת משרידי האינטלגנציה של כולנו, הפרסומת הידועה לשמצה של "בזק" - עד כמה המחירים שלהם ירדו! אבל בסדר, נגמרה 1999, ונגמרה 2001. ויתרנו, הבלגנו, המשכנו הלאה. מה היום? מבצע איזור חיוב אחד! ושוב הפרסומות, הפעם פי 30 יותר מעצבנות מבעבר, כי עכשיו יש את הילדה המעצבנת בחולצה ונעליים תואמות-ורודות, שמתחשק להשליך עליה עוגת קצפת ברגע שהיא פותחת את הפה. ומה אומרת הילדה החמודה? ששוב אתה, הצרכן המסכן, מרוויח! כי הרי הנה הסבא שלה, רוקד בשמחה סטפס למרות גילו המכובד, ושר שעכשיו אפשר להתקשר מאילת למטולה במחיר שיחה מקומית בעפולה! הבא נבחן שוב, בזכוכית המגדלת שלנו, מה בדיוק קורה כאן. לפי התעריף העדכני ב-www.bezeq.co.il, בד בבד עם החיוב האחיד בוצעו מספר שינויים דרסטיים בתמחור השיחות. אם קודם לכן שילמנו (זוכרים?) "רק" 9 אגורות ל-5 דקות שיחה בשעות הבוקר והצהריים, הרי שהיום התענוג יעלה לנו 14 אגורות. עליה של 5 אג´ בסך הכל. אז מה באמת קורה פה, "בזק" נכבדה? האם שיחה מאילת למטולה כמו שיחה מקומית בעפולה? או שמא, דווקא שיחה מקומית בעפולה כמו שיחה בין אילת למטולה? ובאמת, רובנו ככולנו מחייגים בדרך כלל בתוך איזור החיוג. ברור לחלוטין ששוב אנחנו המפסידים ו"בזק" המרוויחה. ושהילדה החמודה מהטלויזיה תמשיך לרקד בזרועות סבה, כי על שירותיה מול המצלמה אני ואתם כבר שילמנו. ואני שואל אתכם, עד מתי? עד מתי נהיה עשוקים במדינה מערבית שמתנהגת כמו מדינת עולם שלישי? מתי יהיה הסוף להתעללות הצינית של "בזק" בכולנו, כשהם גוזלים מאיתנו שטר של 50 שקל ומספרים לכולם שהעניקו לנו 100? מישהו צריך לעשות משהו! ומהר. בברכה. נ.ב. הידעתם? בארה"ב, שיחות מקומיות ניתנות בחינם. ברוב המדינות זהו הדין גם לגבי שיחות בין-עירוניות בתוך המדינה. כל מה שמשלמים הוא דמי תחזוקת קו ע"ס 15 דולר (את זה, אגב, גם אנחנו ממשלמים בארץ, בנוסף. שלא תחשבו שאנחנו גרועים מהם במשהו!) הייתי ממשיך ומספר לכם על נפלאות האינטרנט המהיר שחברות הטלפון בכל חלקי העולם המתורבת מציעות ללקוחותיהן מבלי לפשוט אותם מנכסיהם, בניגוד גמור ל-WOW המהולל, שעולה יותר מ50 דולר לחודש. הייתי, אבל עלי לרוץ. חשבון הטלפון מתקתק..
מאילת למטולה - כמו שיחה מקומית בעפולה!" - זהו הסלוגן החדש של חברת "בזק" במאמציה לשכנע את הצרכן הקטן שרפורמת התמחורים שלה, הנושאת את הכותרת הגאה "אזור חיוב אחד" היא באמת כדאית עבורנו. בואו נבחן בזכוכית מגדלת את מה שבאמת קורה כאן: למי שזוכר, עוד במאי 1999 נעשה המעבר הגרנדיוזי משיטת התשלום "לפי פעימת מונה" לשיטת התשלום לפי דקה. באותה העת התנהל קמפיין פרסומי אדיר, עד כמה שמהפכת המחירים של בזק הופכת את הטלפון למדיה זולה. דמעות של אושר, עכשיו אפשר להתקשר לסבתא "כמעט" בחינם! אלא מה? כבר אז, כל מי שסיים שש כיתות בתיכון ויודע חשבון פשוט יכול היה לראות שבעצם "עובדים עלינו" ובגדול. הכיצד? בעבר מחיר פעימת מונה היה, אם זכרוני אינו מטעני, בסביבות ה-21 האוגרות. פעימת מונה "הספיקה" בשעות השונות של היום לפרקי זמן שונים. בבוקר זה היה 5 דקות, בערב זה היה 8, ובלילה חצי שעה. לאחר "רפורמת המחירים" של 1999 הונהג תעריף חדש. מהיום, דקת שיחה תומחרה באופן שונה בין שעות היום. בבוקר מחיר הדקה היה 9 אג´, בערב 4.5 ובלילה 1.5 אגורה. כעת, חישוב פשוט מראה עד כמה "נפלאה" היתה הרפורמה הזאת: אם בעבר יכולת לדבר 5 דקות בבוקר בעלות של 21 אגורות, הרי שאחרי מאי 1999 היה עליך לשלם כמעט חצי שקל. בלילה המצב היה טוב יותר, המחיר לשעה של שיחה עלה מ 42 אגורות "רק" ל-45. אבל חכו, בנוסף לכך הונהג כלל חדש, לפיו המחיר המינימלי לשיחה היה כ-20 אגורות. כלומר, אפילו אם התקשרנו לדקה אחת לצעוק משהו לאמא, חוייבנו ממש כמו בעבר בפעימת מונה שלמה! "בזק" החמדנית לא הסכימה לוותר לנו אפילו בקטנות, וחיסלה את היתרון המזערי ביותר שעוד יכול היה להיות לצרכן מכל הרפורמה הזאת. וכל זה, כאשר בערוץ 2 בטלויזיה התנגנה כל שלושת רבעי שעה, בהתעלמות מוחלטת משרידי האינטלגנציה של כולנו, הפרסומת הידועה לשמצה של "בזק" - עד כמה המחירים שלהם ירדו! אבל בסדר, נגמרה 1999, ונגמרה 2001. ויתרנו, הבלגנו, המשכנו הלאה. מה היום? מבצע איזור חיוב אחד! ושוב הפרסומות, הפעם פי 30 יותר מעצבנות מבעבר, כי עכשיו יש את הילדה המעצבנת בחולצה ונעליים תואמות-ורודות, שמתחשק להשליך עליה עוגת קצפת ברגע שהיא פותחת את הפה. ומה אומרת הילדה החמודה? ששוב אתה, הצרכן המסכן, מרוויח! כי הרי הנה הסבא שלה, רוקד בשמחה סטפס למרות גילו המכובד, ושר שעכשיו אפשר להתקשר מאילת למטולה במחיר שיחה מקומית בעפולה! הבא נבחן שוב, בזכוכית המגדלת שלנו, מה בדיוק קורה כאן. לפי התעריף העדכני ב-www.bezeq.co.il, בד בבד עם החיוב האחיד בוצעו מספר שינויים דרסטיים בתמחור השיחות. אם קודם לכן שילמנו (זוכרים?) "רק" 9 אגורות ל-5 דקות שיחה בשעות הבוקר והצהריים, הרי שהיום התענוג יעלה לנו 14 אגורות. עליה של 5 אג´ בסך הכל. אז מה באמת קורה פה, "בזק" נכבדה? האם שיחה מאילת למטולה כמו שיחה מקומית בעפולה? או שמא, דווקא שיחה מקומית בעפולה כמו שיחה בין אילת למטולה? ובאמת, רובנו ככולנו מחייגים בדרך כלל בתוך איזור החיוג. ברור לחלוטין ששוב אנחנו המפסידים ו"בזק" המרוויחה. ושהילדה החמודה מהטלויזיה תמשיך לרקד בזרועות סבה, כי על שירותיה מול המצלמה אני ואתם כבר שילמנו. ואני שואל אתכם, עד מתי? עד מתי נהיה עשוקים במדינה מערבית שמתנהגת כמו מדינת עולם שלישי? מתי יהיה הסוף להתעללות הצינית של "בזק" בכולנו, כשהם גוזלים מאיתנו שטר של 50 שקל ומספרים לכולם שהעניקו לנו 100? מישהו צריך לעשות משהו! ומהר. בברכה. נ.ב. הידעתם? בארה"ב, שיחות מקומיות ניתנות בחינם. ברוב המדינות זהו הדין גם לגבי שיחות בין-עירוניות בתוך המדינה. כל מה שמשלמים הוא דמי תחזוקת קו ע"ס 15 דולר (את זה, אגב, גם אנחנו ממשלמים בארץ, בנוסף. שלא תחשבו שאנחנו גרועים מהם במשהו!) הייתי ממשיך ומספר לכם על נפלאות האינטרנט המהיר שחברות הטלפון בכל חלקי העולם המתורבת מציעות ללקוחותיהן מבלי לפשוט אותם מנכסיהם, בניגוד גמור ל-WOW המהולל, שעולה יותר מ50 דולר לחודש. הייתי, אבל עלי לרוץ. חשבון הטלפון מתקתק..