בחורה בת 29 בלי ניסיון זוגי - מה דעתכם?
*נא לא לפרסם את ההודעה בעמוד הראשי*
יש לי סוגייה שאולי היא מורכבת ואולי היא מצחיקה אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתכם.
אני בת 29, לא היה לי קשר זוגי רציני אף פעם. יצאתי עם בחורים אבל זה אף פעם לא הפך למשהו רציני או לקשר ארוך.
הבעיה שלי היא שאני ביישנית מאוד ולאורך השנים השקעתי בדברים אחרים שהם לא זוגיות.
למשל בתואר הראשון כל הזמן אמרתי לעצמי שעכשיו אין לי זמן לחבר כי אני משקיעה בלימודים ובאמת סיימתי בהצטיינות, אבל לא היה לי חבר במשך כל התואר...
יצא מצב שכולם סביבי אומרים לי "איך לבחורה יפה כמוך אין חבר", ולכאורה באמת יש לי הכל - תואר בהצטיינות, עבודה טובה וביישנות.
כל האנשים סביבי מאוד אוהבים אותי, אבל קשה לי מאוד ליצור קשרים עם אנשים "מעבר למסגרת", כלומר כשסיימתי את הלימודים נשארתי בקשר עם בקושי שני חברים מהלימודים ומאוד קשה לי לתאם להיפגש איתם (כל אחד המשיך בחייו).
מהצבא אין לי חברים בכלל. ובגיל 29 כבר אין יותר מידי מסגרות להכיר בהן - הייתי רוצה ללכת לקורסים או חוגים שבהם אפשר להכיר - אפילו חברות חדשות, אבל אני לא יודעת אפילו איפה להתחיל לחפש.
אין לי בעיות פסיכולוגיות או תסביכי אמא/אבא (לדעתי) או טראומות ילדות שגרמו לי להתרחק מגברים, אלא פשוט ביישנות יתר וחוסר בטחון - האם לבחור שמכיר בחורה כמוני, לדעתכם, זה נראה מוזר שלא היה לה קשר זוגי אף פעם?
*נא לא לפרסם את ההודעה בעמוד הראשי*
יש לי סוגייה שאולי היא מורכבת ואולי היא מצחיקה אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתכם.
אני בת 29, לא היה לי קשר זוגי רציני אף פעם. יצאתי עם בחורים אבל זה אף פעם לא הפך למשהו רציני או לקשר ארוך.
הבעיה שלי היא שאני ביישנית מאוד ולאורך השנים השקעתי בדברים אחרים שהם לא זוגיות.
למשל בתואר הראשון כל הזמן אמרתי לעצמי שעכשיו אין לי זמן לחבר כי אני משקיעה בלימודים ובאמת סיימתי בהצטיינות, אבל לא היה לי חבר במשך כל התואר...
יצא מצב שכולם סביבי אומרים לי "איך לבחורה יפה כמוך אין חבר", ולכאורה באמת יש לי הכל - תואר בהצטיינות, עבודה טובה וביישנות.
כל האנשים סביבי מאוד אוהבים אותי, אבל קשה לי מאוד ליצור קשרים עם אנשים "מעבר למסגרת", כלומר כשסיימתי את הלימודים נשארתי בקשר עם בקושי שני חברים מהלימודים ומאוד קשה לי לתאם להיפגש איתם (כל אחד המשיך בחייו).
מהצבא אין לי חברים בכלל. ובגיל 29 כבר אין יותר מידי מסגרות להכיר בהן - הייתי רוצה ללכת לקורסים או חוגים שבהם אפשר להכיר - אפילו חברות חדשות, אבל אני לא יודעת אפילו איפה להתחיל לחפש.
אין לי בעיות פסיכולוגיות או תסביכי אמא/אבא (לדעתי) או טראומות ילדות שגרמו לי להתרחק מגברים, אלא פשוט ביישנות יתר וחוסר בטחון - האם לבחור שמכיר בחורה כמוני, לדעתכם, זה נראה מוזר שלא היה לה קשר זוגי אף פעם?
