בחזרה לציוויליזציה
סוף סוף ..... כבר יותר מחודשיים מאז גנבו לי את המחשב וסוף סוף היום הגיע היום שבו התחברתי מחדש לציוויליזציה עם מחשב חדש. אז קודם כל אני מאוד רוצה להגיד תודה לכל החברים שלי, קרובי משפחה ולמחשב של העבודה שלי - שאיפשרו לי לשמור על קשר רופף כלשהו עם העולם החיצון ולהרגיש בכל זאת שאני לא לגמרי מנותקת. מעבר לכך, היו לי המון מחשבות ותובנות בחודשיים האחרונים כתוצאה מהמאורע המצער. כולל שתיים מהיום: אחת - עלה לי שוב היום (בדיוק כשקיבלתי את המחשב החדש שלי) מן עצב כזה על כל החומרים שלי שכתבתי והלכו, על המכתבים שקיבלתי ושלחתי, חלקם ממש נדירים ביופיים בעיניי, חלקם בעלי ערך רגשי ממשי, על עולם שלם שהיה טמון בתוך המחשב ההוא. והבנתי שאולי זה רק ברזל ופלסטיק, אבל זה כל-כך הרבה יותר מזה. נוכחתי שגם חודשיים אחרי, עדיין קשה לי להשלים עם העובדה שהחומרים האלו הלכו, זה לא מעסיק אותי כמו בהתחלה אבל עדיין מעציב אותי. שניה - זה היה נחמד. קניתי מחשב של חברת LG, וכששמתי אותו לידי ברכב, פתאום חשבתי לעצמי - "וואלה, החיים טובים, איזה כיף לי שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות מחשב חדש, שעוד מעט יהפוך לכלי האחסון העיקרי שלי לחומרים חדשים ולא פחות יפים". ואז הסתכלתי על האריזה שלו ומה אני רואה? "LG - Life's good". חייכתי לעצמי, כאילו מישהו ידע שזה בדיוק מה שאני אחשוב היום, וכתב את זה על האריזה. וחוץ מאלו של היום, אני מסתכלת על החודשיים האלו ושמחה על ההזדמנות שקיבלתי ללמוד כמה דברים עליי, על ההתנהלות שלי, על הדפוסים שמנהלים אותי - והכל בגלל מחשב קטן. טוב, זהו - תם עידן פילוח דקות מחשב גנובות ממחשבים שונים - ואני בחזרה כאן והרבה יותר זמינה. וסתם מעניין אותי לדעת אם גם אצלכם המחשב משחק תפקיד חשוב ואיך אתם רואים את הפח והפלסטיק הזה? אה, כן, וגם עצה קטנה לסיום - תעשו גיבויים. כבר היום. אם יש לכם משהו שחשוב לכם - תגבו אותו. חבל על הצער שעשויה להביא העלמותו מסיבות שונות של הברזל הזה. ומה שלומכם באופן כללי? איך עבר עליכם השבוע ומה מתוכנן לכם לשבת? נשיקות,
סוף סוף ..... כבר יותר מחודשיים מאז גנבו לי את המחשב וסוף סוף היום הגיע היום שבו התחברתי מחדש לציוויליזציה עם מחשב חדש. אז קודם כל אני מאוד רוצה להגיד תודה לכל החברים שלי, קרובי משפחה ולמחשב של העבודה שלי - שאיפשרו לי לשמור על קשר רופף כלשהו עם העולם החיצון ולהרגיש בכל זאת שאני לא לגמרי מנותקת. מעבר לכך, היו לי המון מחשבות ותובנות בחודשיים האחרונים כתוצאה מהמאורע המצער. כולל שתיים מהיום: אחת - עלה לי שוב היום (בדיוק כשקיבלתי את המחשב החדש שלי) מן עצב כזה על כל החומרים שלי שכתבתי והלכו, על המכתבים שקיבלתי ושלחתי, חלקם ממש נדירים ביופיים בעיניי, חלקם בעלי ערך רגשי ממשי, על עולם שלם שהיה טמון בתוך המחשב ההוא. והבנתי שאולי זה רק ברזל ופלסטיק, אבל זה כל-כך הרבה יותר מזה. נוכחתי שגם חודשיים אחרי, עדיין קשה לי להשלים עם העובדה שהחומרים האלו הלכו, זה לא מעסיק אותי כמו בהתחלה אבל עדיין מעציב אותי. שניה - זה היה נחמד. קניתי מחשב של חברת LG, וכששמתי אותו לידי ברכב, פתאום חשבתי לעצמי - "וואלה, החיים טובים, איזה כיף לי שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות מחשב חדש, שעוד מעט יהפוך לכלי האחסון העיקרי שלי לחומרים חדשים ולא פחות יפים". ואז הסתכלתי על האריזה שלו ומה אני רואה? "LG - Life's good". חייכתי לעצמי, כאילו מישהו ידע שזה בדיוק מה שאני אחשוב היום, וכתב את זה על האריזה. וחוץ מאלו של היום, אני מסתכלת על החודשיים האלו ושמחה על ההזדמנות שקיבלתי ללמוד כמה דברים עליי, על ההתנהלות שלי, על הדפוסים שמנהלים אותי - והכל בגלל מחשב קטן. טוב, זהו - תם עידן פילוח דקות מחשב גנובות ממחשבים שונים - ואני בחזרה כאן והרבה יותר זמינה. וסתם מעניין אותי לדעת אם גם אצלכם המחשב משחק תפקיד חשוב ואיך אתם רואים את הפח והפלסטיק הזה? אה, כן, וגם עצה קטנה לסיום - תעשו גיבויים. כבר היום. אם יש לכם משהו שחשוב לכם - תגבו אותו. חבל על הצער שעשויה להביא העלמותו מסיבות שונות של הברזל הזה. ומה שלומכם באופן כללי? איך עבר עליכם השבוע ומה מתוכנן לכם לשבת? נשיקות,