בחינת כיוונים
שלום לכולן הגעתי לפרשת דרכים כמוזיקאי. בחמש השנים האחרונות אני מנגן בגיטרה ומאוד נהנה ממוזיקה בכלל, אבל בשנה האחרונה התחילו לצוץ בעיות ושאלות. הבעיה הראשונה טמונה בכך ששני החברים שאיתם ניגנתי באופן די קבוע בשנתיים-שלוש האחרונות עכשיו הולכים לשנת י"ג ואני לא מכיר עוד נגנים באיזור שניגנו ברמתם ושהיתה להם כימיה טובה איתי (אני לא מעוניין כרגע לחפש נגנים אחרים, אז אל תציעו את זה). מה שקורה מזה זה שאפשר לומר שנהייתי "מפונק" וקשה לי מאוד לנגן בלי נגנים... אני מנסה לנגן לבד, ו-וואלה, אני לא מוצא בזה יותר מדי כיף. אני פשוט מרגיש שאני חייב איזשהו גיבוי של הרכב ממשי ביחד איתי (עם עוד גיטריסט זה נחמד, אבל זה לא זה). ניסיתי לנגן עם backing tracks אבל כנראה שגם חייבים להתווכח עם שאר הנגנים, וככה קצת קשה לעשות את זה. בעייה נוספת שצצה היא שאני לא מוצא כל כך לאן להתקדם. אני לא גיטריסט מושלם, זה ברור לי, ואם אני אחפש מספיק טוב אז בטוח שיש לי לאן להתקדם, אבל למדתי המון בחמש השנים האחרונות - אני שולט היטב בתיאוריה, טכנית אני...אה...בסדר (נראה לי), אבל עדיין חסר לי משהו. כמו שציינתי בפיסקה הקודמת, עצם זה שכרגע אין לי עם מי לנגן (החוסר בנגינה מתמשך כבר כמה חודשים), גם משפיע על חוסר הרצון לנגן. פעם אחרי מקלחת של חצי שעה הידיים שלי היו עדיין קשות מרוב נגינה, והיום הן רכות אפילו לפני (להבהרת הקריטיות של המצב). שלא תבינו לא נכון - כשאני מנגן, אני כ"כ נהנה! היתה לי הופעה גדולה לפני כשלושה שבועות, וכל ההכנות אליה וכמובן ההופעה עצמה היו לי כיפיות מאוד והרגשתי שזה בהחלט מםצה על החסך שהצטבר אצלי. השורה התחתונה של מה שכתבתי היא בעצם - איך אני מחזיר לעצמי את התשוקה לנגן??? תודה לכל מי שיוכל לתת עצות מועילות נעם
שלום לכולן הגעתי לפרשת דרכים כמוזיקאי. בחמש השנים האחרונות אני מנגן בגיטרה ומאוד נהנה ממוזיקה בכלל, אבל בשנה האחרונה התחילו לצוץ בעיות ושאלות. הבעיה הראשונה טמונה בכך ששני החברים שאיתם ניגנתי באופן די קבוע בשנתיים-שלוש האחרונות עכשיו הולכים לשנת י"ג ואני לא מכיר עוד נגנים באיזור שניגנו ברמתם ושהיתה להם כימיה טובה איתי (אני לא מעוניין כרגע לחפש נגנים אחרים, אז אל תציעו את זה). מה שקורה מזה זה שאפשר לומר שנהייתי "מפונק" וקשה לי מאוד לנגן בלי נגנים... אני מנסה לנגן לבד, ו-וואלה, אני לא מוצא בזה יותר מדי כיף. אני פשוט מרגיש שאני חייב איזשהו גיבוי של הרכב ממשי ביחד איתי (עם עוד גיטריסט זה נחמד, אבל זה לא זה). ניסיתי לנגן עם backing tracks אבל כנראה שגם חייבים להתווכח עם שאר הנגנים, וככה קצת קשה לעשות את זה. בעייה נוספת שצצה היא שאני לא מוצא כל כך לאן להתקדם. אני לא גיטריסט מושלם, זה ברור לי, ואם אני אחפש מספיק טוב אז בטוח שיש לי לאן להתקדם, אבל למדתי המון בחמש השנים האחרונות - אני שולט היטב בתיאוריה, טכנית אני...אה...בסדר (נראה לי), אבל עדיין חסר לי משהו. כמו שציינתי בפיסקה הקודמת, עצם זה שכרגע אין לי עם מי לנגן (החוסר בנגינה מתמשך כבר כמה חודשים), גם משפיע על חוסר הרצון לנגן. פעם אחרי מקלחת של חצי שעה הידיים שלי היו עדיין קשות מרוב נגינה, והיום הן רכות אפילו לפני (להבהרת הקריטיות של המצב). שלא תבינו לא נכון - כשאני מנגן, אני כ"כ נהנה! היתה לי הופעה גדולה לפני כשלושה שבועות, וכל ההכנות אליה וכמובן ההופעה עצמה היו לי כיפיות מאוד והרגשתי שזה בהחלט מםצה על החסך שהצטבר אצלי. השורה התחתונה של מה שכתבתי היא בעצם - איך אני מחזיר לעצמי את התשוקה לנגן??? תודה לכל מי שיוכל לתת עצות מועילות נעם