בחירה - אחריות - רצון

בחירה - אחריות - רצון

בוקר טוב לכם חברים, שאלה שהתעוררתי איתה הבוקר - על בחירה, אחריות ורצון. עד אתמול הייתי עסוקה במחשבות על הבית שאני שוכרת ואני צריכה לעזוב אותו כי עומדים להזיז אותו ולבנות לו כל מיני דברים. (סיפור ארוך... כן, מסתבר שאפשר להזיז בתים). ואתמול בעלת הבית שלי אמרה לי שהם החליטו כנראה להפסיק את התהליך הזה, ולאפשר לי לשכור אותו לשנה נוספת - מה שבאופן אוטומטי הביא לי תחושה לש הקלה רבה, בעיקר כי אני נורא אוהבת את הבית הקטנצ'יק הזה שאני גרה בו כבר שנתיים. והבוקר חשבתי על הבחירה שניתנה לי - להישאר לשנה נוספת, או לעזוב. עוד לא החלטתי סופית, מה גם שיש עוד כמה דברים לברר, אבל מה שחשוב הוא שברגע שנפתחה בפניי אופציה לבחירה, אני מרגישה הרבה יותר טוב, שאני עושה דברים מתוך רצון שלי ולא כי מישהו מלמעלה כפה אותם עליי. ובהקשר הזה רוצה לשאול אתכם - עד כמה אתם חיים מתוך בחירה בחיים שלכם, בעבודה שאתם עובדים בה, ובמערכות היחסים שאתם מנהלים? עד כמה אתם מרגישים כבולים לנסיבות שבהן אתם חיים, למקום שבו אתם עובדים ולאנשים שאתם מרגישים מחוייבים לחיות איתם או להיות איתם בקשר. בחירה - אחריות - רצון, שלושה אלמנטים מהותיים בתקשורת מקרבת, שההנחה הנסתרת בהם היא שכשאדם פועל מתוכם, ומונע מתוכם (ילדים, מבוגרים, היינו הך) - יש לו יותר רצון ללכת לקראת הצד השני ולהתחשב בו. אז מה דעתכם?
 
בחירה

לצערי הרב הרבה פעמים אני מרגישה ריחוק ושהבחירה ניטלה מימני בגלל הפחד שלי לשנות דברים ולא עושה מספיק למען זה
 
ריחוק, בחירה, פחד

אני חושבת שהצלחתי להבין את הקשר בין הפחד לתחושה שהבחירה ניטלת מאיתנו - שכן אם פחד משתק אותנו, התחושה היא בדיוק ההיפך מבחירה. זה מה שהתכוונת? ומה לגבי ריחוק? איך הוא מתקשר אצלך להיעדר בחירה?
 
ריחוק

הריחוק מאדם שיקר לי גורם לי לבחור לא תמיד מה שאני רוצה מפחד של הצד השני לניתוק ושמירת מרחק ממני וזהו גם חוסר הביטחון והאמונה שלי בעצמי שאני רצוייה ונאהבת
 

פטל4

New member
אחריות ../images/Emo26.gif בחירה

לפני הכל - ליעל ולפורום החדש שיהיה בהצלחה! נושא התקשורת מאד משמעותי. אני חושבת שאצלי זה מתחיל קודם בתקשורת ביני לבין עצמי ומתוך זה אני יוצאת לתקשורת עם הסביבה. טוב סטיתי מהנושא.. אני מזהה בבירור קשר בין לקיחת אחריות לבין תחושת הבחירה. אחת התובנות המשמעותיות ביותר בשבילי הייתה שאני האחראית הבלעדית על מה שמתרחש בחיים שלי. כשאני מספיק כנה עם עצמי/אמיצה ולוקחת אחריות על המצב מיד נפתחות בפניי עוד אפשרויות בחירה שלא "ראיתי" לפני כן במצב התקוע. ולהפתעתי אני מגלה בתוכי עוד ועוד כוחות שלא ידעתי על קיומם. כמובן שזה תהליך איטי עם עליות ומורדות. עדיין אני חוזרת לא פעם למקומות תקועים ש"כל העולם ואשתו" אשמים ואז אני הכי תקועה בלי אפשרויות בחירה, בלי אופציה לשינוי. אני הרבה זמן בהתלבטות וחיפוש בתחום התעסוקה. אבל מרגישה שמופעלת אצלי התנגדות חזקה לשינוי. הרבה פחדים שמביאים לשיתוק ולהרגשה שאני כבולה. לא מזמן מישהו פרש בפניי מנקודת ראותו את כל האפשרויות שיש לי, נדהמתי לראות כמה אני תקועה בחשיבה בנושא, ועדיין מצאתי המון סיבות למה לא. שואלת את עצמי איך אני ממשיכה להתקדם בתחום החשוב הזה? מקווה שלא סטיתי מדי מנושא הפורום..
 

לקשמי

New member
בדיוק נזכרתי היום:

באחד המשפטים הראשונים שמוזכרים בסרט "בליפ". נשאלת שם שאלה: "למה, למרות אינספור האפשרויות שלנו אנחנו חוזרים על אותן בחירות, חוזרים לאותם סוגי עבודה..." וכו'. (לא זוכרת את הציטוט המדויק אבל זה בערך כך
) נזכרתי בזה בהקשר של מה שאני עושה היום, עובדת כקלדנית, והאמת, למרות כל התשבחות על העבודה שלי ועל מהירות ההקלדה שלי, זה לא בדיוק מה שאני רוצה לעשות. למדתי את ההקלדה העיוורת בבית ספר, אחר כך תקופה מסוימת עבדתי בתור פקידה בחברת שיווק גדולה וכך שיפרתי את יכולת ההקלדה שלי, בעקבות זה הייתי אחר כך 3 שנים קלדנית בבית משפט ועד היום אני באותו המקצוע. אז כן, אני מרגישה שאני לא מממשת את עצמי ולא ממש פועלת מתוך חופש בחירה. אולי זה כי אני מקובעת מדי לחשוב בדרך מסוימת, לא מעלה על דעתי אפשרויות אחרות. אולי חלק מזה זה גם חוסר אמונה בעצמי? למשל הציעו לי כל מיני רעיונות, איזה עבודות יכולות להתאים לי, אבל תמיד דחיתי אותן על הסף, מתוך חוסר אמונה ביכולת שלי לעסוק בהם. (למשל לא אחת הציעו לי לעסוק בתרפיה באמנות, כי אמנות זה באמת תחום שאני אוהבת). אין לי בינתיים תשובה על השאלה הזאת. הלוואי שבעתיד אמצא את הייעוד שלי ואעשה מה שאני באמת אוהבת. בינתיים אני רוצה גם להיות מורה ליוגה וללמד, אבל עוד לא חושבת על זה כעל משהו שאני אתפרנס ממנו, אלא משהו שאעשה בנוסף לעבודה אחרת. אלא אם כן יתמזל מזלי ואצליח בכל זאת גם להתפרנס מזה.
 
אין ספק שדברים שאנחנו מקובעים עליהם

הגם שהם אינם נוחים לנו - מצמצמים את אפשרות הבחירה שלנו. זו לפחות דעתי האישית. וככל שננסה למצוא פרצות בתוך המסגרות הקבועות הללו שיצרנו לעצמנו, ולשבור את האמונות הבסיסיות שלפיהן אנחנו חיים (ושלא מוצאות חן בעינינו), כך נגדיל את חופש הבחירה. איך לעשות את זה? וואו, כמה שהתשובה לא פשוטה. לדעתי זאת לא שאלה של מזל, אלא של המון עבודה של מודעות קודם כל, להעלות למודעות את האמונות הללו ולעשות איתן עבודה פנימית.
 
בוקר אור, תמיד יש בחירה

שלום יעל, תמיד יש בחירה, גם אם נראה שלא. בואי נאמר שהיית חייבת לעזוב, לכאורה אין לך בחירה אבל למעשה יש לך: הבחירה כאן היא לאן לעבור מה שאומר שכבר יהיו לך מספר אפשרויות לבחור מתוכן. גם במצב בו את "תקועה" ואין לך ברירה יש לך בחירה: איך להרגיש, איך לפעול, איך להתפתח... בשתי מילים על מצבי הנוכחי: אני בהריון מתקדם והצלחתי גם לשבור רגל. זה אומר שאני חייבת לשכב עם רגל מורמת ולנוח. הבית נראה כאילו המהפכה הצרפתית עברה בו זה עתה, בעלי הנפלא עושה כל מה שהוא יכול, אבל הוא גם עובד ודואג לילד שיש בבית כך שלא הכל נעשה או יותר נכון לא נעשה כפי שאני רוצה. לכאורה, אין לי ברירה אלא לשכב ולנוח אבל אני יכולה לבחור איך להתייחס למצב: אני יכולה להתמלא ברחמים עצמיים ולקטר ואני גם יכולה לראות במצב הקיים הזדמנות, לקבל עזרה מאנשים (דבר שקשה לי) ולתת להם לתת. הזדמנות ללמוד על עצמי ועל הסובבים אותי וכו', הזדמנות לחיזוק הקשר הזוגי. תמיד יש בחירה, השאלה היא אם מוכנים לקחת אחריות על התוצאות של הבחירות שלנו... כל הטוב שבעולם מתבוננת ברכות.
 
שלום לך מתבוננת ../images/Emo13.gif

קודם כל שולחת אלייך ברכות להחלמה מהירה ומקווה שהמהפכה הצרפתית הפרטית שלך תעבור בקלות וברכות. (הפעם עם דגש בכ'). מסכימה איתך מאוד שחופש הבחירה נתון לכולנו בכל רגע. אמנם במציאות אין לנו אפשרות לשלוט, אבל הדרך שבה אנחנו בוחרים להגיב אליה - תלוייה אך ורק בנו. וזה נתון לבחירתנו אם לתת לעצמנו להיסחף בתוך הסבל והקיטורים (לפעמים), או לתת לעצמנו להרגיש את הכאב ועל אף זאת לבחור איך להגיב אליו ממקום אחר. ובכל מקרה, עניין התוצאות מתאים לשני הסוגים של הבחירות. תוצאות יש גם לזו וגם לזו. אנחנו מסכימות על זה? החלמה מהירה!
 
ודאי שמסכימות ../images/Emo24.gif

החיים מעניינים, לא ? ממרומי גילי המתקדם
אני מתחילה להיות ערה לשינויים ולתובנות שאני מגיעה אליהם. כיף אמיתי. אמרתי לחברות שאני צריכה לבדוק למה "כפיתי " על עצמי את הקטע הזה והם ישר קפצו לזה שאני לא צריכה להרגיש רגשות אשם.... הבהרתי שזה בא בדיוק מהמקום ההפוך, מקום של תודה על ההזדמנות. הזדמנות חד פעמית באמת לא להיות טרודה בענייני היומיום (כביסות/נקיונות/הסעות/אוכל.....) ולהתפנות לחשיבה נטו, בלי לנסוע להודו חחחחחח אני מרגישה כל כך מלאה עם חזה מתרחב (ולא רק בגלל ההריון) למשל אם לא הייתי במנוחה לא יכולתי לגלות את הפורום הנפלא הזה ולהרהר בנאמר. כל הטוב שבעולם.
 

cargo66

New member
שאלה ובקשת אמפתיה

צהריים טובים, אני מתוסכלת - רציתי אוזן קשבת ומעט אמפתיה. נכנסתי לפורום בתקווה למצוא את זה כאן , ואז ראיתי את ההודעה על "בחירה - אחריות - רצון", וזה ממש התחבר לי למצבי. בקיצור - בן זוגי, שאני אוהבת ושמעניק לי המון חום וביטחון - גם מעצבן אותי הכי בעולם. מוכר לכם? אני מוצאת שהתקשורת המקרבת עוזרת לי המון פעמים "לנטרל" בעיות וויכוחים - אבל, כאשר שנינו זקוקים לאמפתיה - אני לא מצליחה לתת לו אותה - כי אני רוצה קודם לקבל. זה תוקע אותי כל פעם מחדש. ומקריאת השירשור על "בחירה - אחריות - רצון", התחוור לי שבעצם אני יכולה לבחור אני רק צריכה להחליט מה לעשות קודם. אז תודה לכל מי שכתבו כאן. ועדיין אשמח למעט אמפתיה - העניין הוא שהבחור נסע לשלושה ימים והשאיר את הבית במצב של כאוס היסטרי - מזל שהוא לא היה כאן כשנכנסתי כי אז בטח הייתי מתנפלת עליו... כרגע אין לי מושג איך להסביר לו כמה מתסכל זה להכנס לבית כזה. אז גם הצעות אופרטיביות יתקבלו בברכה.
 
היי יקירתי, אפשר קודם כל ../images/Emo24.gif?

איזה כיף שיש לך לפחות המון פעמים אפשרות לנטרל בעיות וויכוחים. לא להיות קשוחה עם עצמך, בסדר? על כך שדווקא במצבי אי-הבנות וכאלו יותר קשה לך להיות אמפתית. מה שיפה באמפתיה זה - שאנחנו נותנים אותה קודם כל כשאנחנו יכולים, ולא באופן אוטומטי. וכנראה במצבים מסויימים את פשוט לא פנוייה לכך. מה שכן יכול לעזור במקרה כזה זה לעצור לרגע, ולתת אמפתיה לעצמך. להגיד לו - "עצור"!! "חכה רגע".... ואז לחשוב מה אני מרגישה עכשיו ברגע זה כי מה אני צריכה כרגע? זה יכול מאוד לעזור ולהוביל לשינוי - כי זה חיבור קודם כל לעצמך ולצרכים שלך, וזה חשוב לא פחות. ואולי גם עכשיו במצב הכאוס הנוכחי של הבית - נסי לתרגל אמפתיה לעצמך. יכול להיות שיעזור קצת. מה את אומרת?
 

cargo66

New member
אמפתיה לעצמי...

אף פעם לא הייתי טובה בזה, וכרגע אני שקועה ברחמים עצמיים, אם כי בהקשר של בחירה - נראה לי בהחלט שכדאי לנסות את זה. אדווח בהמשך
 
אמפטיה

קודם כל הרי לך חיבוק של אמפטיה מול הבית המבולגן והרגשת הכעס והתסכול שלך. קחי נשימה עמוקה, ואחרי שתתארגני על הבית קני לך זר פרחים צבעוני שישמח את הבית. הדליקי נר ריחני ותנשמי עמוק. את חושבת שאמפטיה צריכה לבוא רק מצד אחד בזמן מסויים ? אולי לנסות לתת אמפטיה באופן הדדי. נראה לי שאת "רוצה אבל מפחדת", את רוצה לקבל אמפטיה ממנו אבל עמוק בפנים את מרגישה שלא ממש מגיע לך לקבל קודם ואלי את משדרת מסר כפול? לי לא מוכר הקטע של בן זוג שמעניק חום ובטחון וגם הכי מעצבן בעת ובעונה אחת. אבל ברור שבעיקר נפגעים ומתעצבנים מהאנשים שהכי קרובים אלינו. במידה וקיים בינכם דפוס מסויים של מריבות וויכוחים, אולי כדי לעבוד על שינוי? זה מפריע רק לך או שגם לבן הזוג? אם זה מפריע גם לו, לדבר ולנסות לפתור ביחד. בכל מקרה, נראה לי שאתם צריכים שיחת מוטיבציה רצינית. אתם חיים יחד ויש כאן חוסר התחשבות רצינית מצדו בענייני הבית. תצטרכו להגיע להבנות בנושא הבית ביחד. רק טוב מתבוננת ברכות.
 

cargo66

New member
שלום לך ותודה

קודם כל תודה - הייתי צריכה את זה. האמת היא שאמש כבר הצלחתי לצאת מהכעס ולהנות מערב "חופשי" בבית, בשקט. נראה לי שלא הובנתי כראוי, בעניין בן זוגי. הוא איש נהדר, רוב הזמן, ואז הוא גם נותן לי את כל הדברים הטובים שאפשר לקבל מבן זוג... אבל, כשאנחנו רבים, הוא האיש הכי הכי הכי מעצבן בעולם. יותר ברור? ואולי כן מוכר לך? כמו שני צדדים של אותה המטבע. נכון שקיים אצלנו דפוס מריבות, ואכן, אנחנו עובדים על זה - ואיכות החיים משתפרת. את מה שכתבת על אמפתיה ומסר כפול לא ממש הבנתי - אז אם מתאים לך להסביר, אודה לך.
 
שמחה שהיה לך ערב נעים בחברה טובה

אנסה להבהיר את עצמי: לפעמים יש הבדל בין מה שהראש חושב לבין מה שהרגש מרגיש ואז נוצרת סתירה ואנו משדרים מסר כפול. מצד אחד אנחנו זקוקים שיחושו כלפינו אמפטיה ומצד שני אנחנו יודעים שאנו צריכים לחוש אמפטיה כלפי הצד השני. קצת קשה לתת ולקבל בעת ובעונה אחת. מצב כזה מתסכל ויתכן שיש הבדל בין מה שאנו אומרים למה שאנו משדרים. לכך התכוונתי במסר כפול. זוגיות היא עניין מורכב מאד. כל זוג יוצר את הריקוד הייחודי לו וקובע לאן הוא מוביל. לי באופן אישי העניין לא מוכר. בלי עין הרע, אנחנו לא רבים, לעיתים יש חילוקי דעות ואז אנו משוחחים ומחליטים יחד מה מתאים לנו. לפעמים אנחנו מסכימים, לא להסכים. מאחלת לך זוגיות פורה ומספקת. רק טוב מתבוננת ברכות
 

AnalyzE

New member
מהי בחירה?

היי יעל. אני רוצה להגיב לנושא הבחירה בחיינו. אני מוכרח לומר שעניין הבחירה החופשית בחיינו תמיד נתפס בעיניי כתלוי במליון ואחד גורמים אחרים כמו:צבא, עבודה וכדומה.. יעל, נוכחתי להבין דבר מדהים!! הבנתי שבעצם אין דבר בעולם שלנו שלא נעשה מתוך הבחירה שלנו! זה דבר קשה לתפיסה ובעיקר בגלל שהוא מפחיד! מפחידה המחשבה שכל דבר, כל אירוע שהתחולל בחיינו , לטוב ולרע, הוא בעצם בחירה שלנו או תוצאה ישירה שלה. מאוד קשה לראות את רגעי הבחירה, לתפוס אותם ממש ברגעים שהם קורים, מכיוון שרובנו נמצאים במצב שאנו בוחרים ללא המודעות שאנו בוחרים. אבל בכדי להבין את העניין לעומק, יש להבין את עניין יצירת המציאות. אנו יוצרים את המציאות שלנו בלי הפסקה.. כל מחשבה בוראת ויוצרת אפשרויות חדשות. אנו פורסים מולנו אינספור שבילים ובוחרים באחד מהם כל פעם. לכן אין מצב שלא נעשית בו בחירה. כל מה שנאמר עד כה הוא בתאוריה.. אז איך בפועל יודעים מהי הבחירה הנכונה? מהנסיון שלי בחירה נכונה היא בחירה שהגיעה כתוצאה של שרשרת ארועים זורמת. הכוונה היא לארועים עוקבים (דבר שניתן לראות מראייה רחבה יותר של כל האירועים האחרונים בחיינו) שהובילו אותנו לבחירה הבאה, או לסיטואציה הבאה. אם תוצאת הבחירה הנראית באופק מתאימה להמשך שרשרת הארועים הזורמת, אז הבחירה צריכה להיעשות בכיוון הזה, כמובן שיש לך את חופש החירה אז את יכולה גם לבחור ההיפך, אבל כל שתייצרי המשכיות לתהליך כל הבחירות שאת עושה ישרתו את מטרתך הנעלה יותר! מקווה שהצלחתי להעביר את המסר. בקשר לשלושת האלמנטים בתקשורת מקרבת, כאשר אנו מדברים על אחריות אז אנו בעצם מדברים על המסגרת שבה הבחירה נעשית בחיינו. הרי כל דבר בחיינו פועל בתוך מסגרת מסויימת אם זה עבודה, משפחה או אפילו מדינה. חשוב להבחין שלא סתם נולדנו לתוך המסגרות וייצרנו אותן בחיינו, הן משרתות אותנו תוך כדי מתן מסגרות והשפעות על הבחירות העתידות לבוא. הרצון, אלמנט חזק בפני עצמו, הוא בעצם, אם אנו מחוברים, קול הנשמה עצמה. כאשר מתעורר רצון מהמקום הנעלה ביותר שבנו, אנו בעצם מתחילים לבטא את קול הנשמה שלנו באמצעות הבחירות שלנו בתוך מסגרת האחריות שבנינו לעצמנו. אני מאמין שכאשר אנו עובדים נכון עם שלושת האלמנטים בהרמוניה אז כל שנשאר הוא באמת להעניק כלפי חוץ ולזרום בהרמוניה עם הצד השני.
 
יפה דיברת

כל בחירה לדעתי משרתת את המטרות שלנו, גם אם היא כביכול לא משרתת מטרה נעלה, שהרי כדי לטפס לפעמים צריך גם לרדת למטה. לפעמים שיעור אחד לא מספיק אז אנחנו חוזרים עליו פעם נוספת כדי "לחדד" את הלמידה ולפעמים גם יותר מפעם אחת, במידה ואנחנו לא לומדים. לדעתי אין בחירה לא נכונה, שהרי דווקא מתוך הקושי והכאב שנובעים מבחירה שגרמה לחיינו להיות יותר מסובכיפ, צומחות התובנות הנעלות. כל הטוב שבעולם מתבוננת ברכות
 

SIRI41

New member
קודם כל אחלה פורום לדעתי ועכשיו

לענין. יעל, רציתי להגיד לך משהו לגבי מה שאת אמרת, שברגע שניתנה לך אופציה לשנה נוספת, את הרגשת שקיבלת זכות בחירה, לי קרה אותו מקרה בדיוק, רק שרצו למכור את הבית ובסוף החליטו למכור אחרי שנה נוספת, ואז אמרו לי את יכולה להשאר, אבל אני לא ראיתי את זה כמו שאת ראית, אני ראיתי כאילו מצב איקס נותן לי להשאר כי הם לא מוכרים ולא בגלל שאני רציתי - :) טוב עד כאן לענין שלך :))
ולענין מה ששאלת - אני ממרום שנותי 41 - למדתי שאני מחליטה לעצמי ואף אחד לא יחליט בשבילי, אני עושה הכל מתוך בחירה, למעט עבודה שאני נאלצת להתפשר מן הסתם :) ובגלל שאני עושה הכל מבחירה, אני גם מגיעה למצב שאני מבינה את הצד השני, אם זה חברים, משפחה ועבודה - כמו שאני רוצה זכות בחירה, אני נותנת לצד השני זכות בחירה. הייתי קצרה בתשובה בגלל לחץ זמן אבל מקווה שהגבתי לענין :))
 
למעלה