אתה צודק, וכך גם במשרד הבטחון
ואגב, אני מתרעמת על כך שיתומי צה"ל מפסיקים להיות מוגדרים כך בהגיעם לגיל 30, גם בעיני משרד הבטחון, זוהי חוצפה, האם בגיל 30 אתם מפסיקים להיות יתומים? האם בגיל 30 אתם מקבלים את אבותיכם בחזרה? דווקא יתום מעולם לא חדל להיות יתום, אתם בקטגוריה זו לכל חייכם. בניגוד לקטגוריות אחרות, כמו אלמנה, גרושה ורווקה, שמצבן המשפחתי יכול להשתנות, יתום מעולם אינו יכול לשנות את מצבו המשפחתי. משום מה, במשרד הבטחון חושבים שבגיל 30 זה עובר לכם, מבחינה רגשית, בגיל 30 אינכם פחות כואבים, או פחות חסרים אבא, ומבחינה כלכלית, אינכם פחות זקוקים לעזרה כספית מהורים. משיחות עם בני, מסתבר, שגם כיום, חסר לו אביו, דווקא ככל שהוא מתבגר, חסר לו אבא להתייעץ, להישען בזמנים קשים, לשתף בחוויות ובשמחות, גם כשהוא אבא בעצמו חסר לו הסבא להכיר לבנו, דווקא כשהוא יודע מה זה להיות אבא, זה כואב לו שבעתיים כשהוא מבין מה אביו הפסיד כשלא זכה לגדל את בנו, ומה הוא הפסיד כשלא זכה לגדול עם אביו. זכות האב היא זכות מהטבע, ביטוי לקשר הטבעי בין האב לילדיו, ילדים שהם בשר מבשרו, זכות טבעית לסיפוק נפשי לחבק את ילדיו, זכות להשיג סיפוק נפשי-רגשי לראות ילדיום גדלים ומתפתחים, זכותו וטובתו של כל ילד לקבל אהבה מאביו, זכות זו נשללה מכם, ע"י המדינה. אותה מדינה שגזלה מכם את הזכות לגדול עם אביכם, ולרבים מכם את הזכות אפילו להכירו, מתעלמת מזכותכם להמשיך להיות יתומי צה"ל, ולהמשיך להיתמך ע"י המדינה.
