בחירות 2006 - המפסידים
מספר מפלגות ואישים רשאים, למחרת הבחירות, לראות את התוצאה לה זכו בבחירות האחרונות ככישלון אישי ואידאולוגי. מי הן הדמויות שהתעוררו לבוקר קשה במיוחד ואשר יאלצו להילחם מלחמת הישרדות החל מהיום? לצד ההצלחות של מפלגות כמו מפלגת הגמלאים וישראל ביתנו שהתחזקו בצורה משמעותית, היו בבחירות אלה גם מספר מפסידים אשר כשלו מלהשיג את ההישג לו קיוו, ובראשם - בנימין נתניהו, רון לוונטל, אהוד אולמרט ויוסי ביילין. בנימין נתניהו ראש וראשון לנכשלים בבחירות 2006. מעולם בהיסטוריה הפרלמנטרית הישראלית לא תועדה נפילה כל כך קשה כפי שאירעה לליכוד הפעם - מרום של 40 מנדטים רק לפני שלוש שנים, איבדה מפלגת הליכוד 29 מנדטים או כשלושה רבעים מכוחה והפכה ממפלגת השלטון הבלתי מעורערת לעוד מפלגה מן היישוב. את שורשי כישלונו של הליכוד בכלל ושל העומד בראשו בפרט ניתן למצוא בשלושה מישורים - במישור הפוליטי, נחשב נתניהו כמנהיגם של מתנגדי שרון בליכוד. לא בטוח כי היה ראוי לתואר זה לחלוטין מאחר והצביע בסופו של דבר בעד הנסיגה, אולם החשוב הוא שאנשי שרון ראו אותו ככזה. נתניהו נכשל במבחן המנהיגותי כשלא הצליח למנוע את סחף תומכי ואנשי הליכוד אל מחוץ למפלגה, והעובדה כי לא הצליח למצוא לו פיגורה ביטחונית, לא הוסיפה לו קולות. הקמתה של מפלגת קדימה, בניגוד לאמירות היועצים שסבבו את שרון, לא נבעה מהאופוזיציה לשרון בתוך הליכוד אלא בשל החלטתו לבצע את המהלך כחלק מתוכנית מקיפה יותר, תוכנית אותה לא זכה לבצע. בשל המצב שנוצר בליכוד לאחר ביצוע הנסיגה מעזה היה זה אך טבעי כי המפלגה תתפלג. לו בחרו נתניהו ואלה שכונו "המורדים" לעזוב את הליכוד ולהקים מפלגה בעצמם, קרוב לוודאי שהיו משיגים אף הישג נמוך משהשיג הליכוד. לכן, לאחר הקמת קדימה, נפגע הליכוד ונותר עם יכולת מועטה להתנגד לתהליך מעבר הקולות אל מחוץ למפלגה. במישור המדיני, מאחר ונתניהו הצביע בעד הנסיגה ומאחר והליכוד עצמו (ולא קדימה) הוא זה שנשא באחריות הנסיגה בעיני בוחרים ימניים, נענשה מפלגת הליכוד במעבר של בוחרי ימין חילוניים בעיקר, אל חיקו החמים של ליברמן. במישור הכלכלי-חברתי, נענש נתניהו על התוכנית הכלכלית המזוהה אתו יותר מאשר כל אדם אחר. ע"פ הדיווחים, מפלגת הליכוד, בעבר המפלגה החזקה ברוב עיירות הפיתוח, נמחקה כמעט לחלוטין במגזר זה. כך היה בשכונות, כך בקרב גמלאים, וכך בקרב צעירים וכל השכבות החלשות שחשו כי נפגעו מהתוכנית הכלכלית באופן ישיר. רון לוונטל ייתכן וראוי לזכות בתואר הפוליטיקאי הפתטי של השנה - ערב הבחירות הפנימיות בשינוי, נהנתה עדיין שינוי מ-6-4 מנדטים ברוב הסקרים. לוונטל התמודד לרשימה לכאורה בצורה לגיטימית, זכותו של כל אחד לעשות זאת, אולם הוא נקט בשיטות לא מוכרות בנוף של שינוי, כולל חבירה לשר לשעבר פריצקי שגורש מהמפלגה בבושת פנים, בכדי להדיח את לפיד ופורז. גם לאחר שהוברר לו כי הביא בכך לריסוקה של שינוי ולמחיקתה מהמפה הפוליטית, לפחות בסקרים, המשיך לוונטל להאמין כי עשה את הצעד הנכון מבחינת שינוי. לאחר שהוברר כי שינוי וחץ, המפלגה שהתפלגה משינוי, "זכו" בכמחצית האחוז יחדיו, ניתן לומר כי הסיבה להעלמותה של שינוי מהמפה הפוליטית היא בראש ובראשונה תולדה של הדרך בה סילק לוונטל את הפוליטיקאים הותיקים מהמפלגה. המהלך של לוונטל הזכיר את הבריון השכונתי המפסיק את משחק הכדור באמצע בתגובה לסירוב לשתפו. גם פורז, שלאחר הפילוג משינוי הצטייר כמי שמודאג בעיקר מאובדן הפרנסה שלו ועל כן הוא מתעקש להקים מפלגה חדשה ולהילחם באמצעות סיסמאות ישנות, עשוי היה להגיע לשלבים בתחרות הפוליטיקאי הפתטי. לכתבה המלאה
מספר מפלגות ואישים רשאים, למחרת הבחירות, לראות את התוצאה לה זכו בבחירות האחרונות ככישלון אישי ואידאולוגי. מי הן הדמויות שהתעוררו לבוקר קשה במיוחד ואשר יאלצו להילחם מלחמת הישרדות החל מהיום? לצד ההצלחות של מפלגות כמו מפלגת הגמלאים וישראל ביתנו שהתחזקו בצורה משמעותית, היו בבחירות אלה גם מספר מפסידים אשר כשלו מלהשיג את ההישג לו קיוו, ובראשם - בנימין נתניהו, רון לוונטל, אהוד אולמרט ויוסי ביילין. בנימין נתניהו ראש וראשון לנכשלים בבחירות 2006. מעולם בהיסטוריה הפרלמנטרית הישראלית לא תועדה נפילה כל כך קשה כפי שאירעה לליכוד הפעם - מרום של 40 מנדטים רק לפני שלוש שנים, איבדה מפלגת הליכוד 29 מנדטים או כשלושה רבעים מכוחה והפכה ממפלגת השלטון הבלתי מעורערת לעוד מפלגה מן היישוב. את שורשי כישלונו של הליכוד בכלל ושל העומד בראשו בפרט ניתן למצוא בשלושה מישורים - במישור הפוליטי, נחשב נתניהו כמנהיגם של מתנגדי שרון בליכוד. לא בטוח כי היה ראוי לתואר זה לחלוטין מאחר והצביע בסופו של דבר בעד הנסיגה, אולם החשוב הוא שאנשי שרון ראו אותו ככזה. נתניהו נכשל במבחן המנהיגותי כשלא הצליח למנוע את סחף תומכי ואנשי הליכוד אל מחוץ למפלגה, והעובדה כי לא הצליח למצוא לו פיגורה ביטחונית, לא הוסיפה לו קולות. הקמתה של מפלגת קדימה, בניגוד לאמירות היועצים שסבבו את שרון, לא נבעה מהאופוזיציה לשרון בתוך הליכוד אלא בשל החלטתו לבצע את המהלך כחלק מתוכנית מקיפה יותר, תוכנית אותה לא זכה לבצע. בשל המצב שנוצר בליכוד לאחר ביצוע הנסיגה מעזה היה זה אך טבעי כי המפלגה תתפלג. לו בחרו נתניהו ואלה שכונו "המורדים" לעזוב את הליכוד ולהקים מפלגה בעצמם, קרוב לוודאי שהיו משיגים אף הישג נמוך משהשיג הליכוד. לכן, לאחר הקמת קדימה, נפגע הליכוד ונותר עם יכולת מועטה להתנגד לתהליך מעבר הקולות אל מחוץ למפלגה. במישור המדיני, מאחר ונתניהו הצביע בעד הנסיגה ומאחר והליכוד עצמו (ולא קדימה) הוא זה שנשא באחריות הנסיגה בעיני בוחרים ימניים, נענשה מפלגת הליכוד במעבר של בוחרי ימין חילוניים בעיקר, אל חיקו החמים של ליברמן. במישור הכלכלי-חברתי, נענש נתניהו על התוכנית הכלכלית המזוהה אתו יותר מאשר כל אדם אחר. ע"פ הדיווחים, מפלגת הליכוד, בעבר המפלגה החזקה ברוב עיירות הפיתוח, נמחקה כמעט לחלוטין במגזר זה. כך היה בשכונות, כך בקרב גמלאים, וכך בקרב צעירים וכל השכבות החלשות שחשו כי נפגעו מהתוכנית הכלכלית באופן ישיר. רון לוונטל ייתכן וראוי לזכות בתואר הפוליטיקאי הפתטי של השנה - ערב הבחירות הפנימיות בשינוי, נהנתה עדיין שינוי מ-6-4 מנדטים ברוב הסקרים. לוונטל התמודד לרשימה לכאורה בצורה לגיטימית, זכותו של כל אחד לעשות זאת, אולם הוא נקט בשיטות לא מוכרות בנוף של שינוי, כולל חבירה לשר לשעבר פריצקי שגורש מהמפלגה בבושת פנים, בכדי להדיח את לפיד ופורז. גם לאחר שהוברר לו כי הביא בכך לריסוקה של שינוי ולמחיקתה מהמפה הפוליטית, לפחות בסקרים, המשיך לוונטל להאמין כי עשה את הצעד הנכון מבחינת שינוי. לאחר שהוברר כי שינוי וחץ, המפלגה שהתפלגה משינוי, "זכו" בכמחצית האחוז יחדיו, ניתן לומר כי הסיבה להעלמותה של שינוי מהמפה הפוליטית היא בראש ובראשונה תולדה של הדרך בה סילק לוונטל את הפוליטיקאים הותיקים מהמפלגה. המהלך של לוונטל הזכיר את הבריון השכונתי המפסיק את משחק הכדור באמצע בתגובה לסירוב לשתפו. גם פורז, שלאחר הפילוג משינוי הצטייר כמי שמודאג בעיקר מאובדן הפרנסה שלו ועל כן הוא מתעקש להקים מפלגה חדשה ולהילחם באמצעות סיסמאות ישנות, עשוי היה להגיע לשלבים בתחרות הפוליטיקאי הפתטי. לכתבה המלאה