אוליבר אוטו.
Member
* אני אדם הבוחר שלא להזדהות מבחינה פוליטית ולכן אין לראות בטקסט זה או כל דבר האמור בו עדות כזאת או אחרת לעמדותיי הפוליטיות וגם אין לי כוונה כזאת. מדובר בניתוח אובייקטיבי וטכני של המצב הקיים והסיטואציה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנה הבאה. בלי קשר לעמדותיי הפוליטיות האישיות, שאותן אני לא חושף והן אינן העניין, אני חושב שלדונלד טראמפ יש סיכוי טוב לנצח בבחירות 2024, וזאת משלוש עשרה הסיבות הבאות:
1. כי המצב הכלכלי כאילו דא-נו ברור, איך לא? הכלכלה האמריקאית מידרדרת מאז כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד ועלייתם של הדמוקרטים לשלטון בינואר של 2021. האמת שזה לא באמת כזה באשמתם של הדמוקרטים. הדבר קורה במידת מה כתוצאה ממגמות עולמיות כדוגמת מלחמת רוסיה-אוקראינה. זה קורה גם בגלל הפדרל ריזרב שבוחר להעלות את הריבית בשביל להילחם באינפלציה. זה קורה גם בגלל האינפלציה, שלה אחראי דווקא ממשל טראמפ שבחר להדפיס מלא כסף פיאט בשביל להתמודד עם המשבר הכלכלי כתוצאה מהמגיפה. זה קורה גם בגלל שטראמפ הוריד מיסים לעשירים. אבל זה לא משנה שזה לא באמת כזה באשמתם. אם הם בשלטון, הם אלו שחוטפים ויחטפו את האש והביקורת, ולכן אחיזתם בבית הלבן נמצאת בסיכון, כי אם יש דבר עיקרי אחד שיכול לגרום להפסד של מפלגה לאחר שליטה של ארבע שנים בלבד בבית הלבן, זה משבר כלכלי. וזה לדוגמה למה ג'ימי קרטר הפסיד בבחירות 1980 לרונלד רייגן ולמה ג'ורג' הרברט ווקר בוש הפסיד בבחירות 1992 לביל קלינטון.
מה שנקרא "זאת הכלכלה, טמבל".
2. כי הבחירות יהיו על ריאליזם ולא על אידיאליזם-כשהמצב טוב ויפה, וכולם טוב להם והם נהנים ומדובר בשנים טובות, אז הבוחרים נוטים לנטות אל הדמוקרטים, המשכילים יותר והמנותקים יותר, שהם אנשי האידיאלים הגדולים והיפים שלא צריכים ברובם להתמודד עם "הבעיות האמיתיות" בחיים, ולכן, כשעל אמריקה עוברות שנים טובות, האנשים מתקרבים אל הדמוקרטים בדעותיהם הפוליטיות ובאורחות חייהם, ואז העם האמריקאי, כמו הדמוקרטים, יכול להרשות לעצמו לחלום, ולנטות אל עבר האידיאלים הגדולים והרעיונות היפים על השלב הבא של זכויות אדם וחירויות הפרט ואיך נוכל להמשיך להתפתח ולהתקדם וכן הלאה וכן הלאה. כשזה קורה, מערכת בחירות הופכת להיות על "אידיאליזם".
אבל, כשמדובר בשנים רעות, כמו השנים האלו, חייהם של האנשים מידרדרים והם מתרחקים מהאידיאלים הגדולים והיפים שמעניינים את הדמוקרטים, "כי מה אכפת לי מזכויות אדם וחירויות הפרט וכל שאר הרעיונות הדמוקרטיים המנותקים-משהו הגדולים והיפים כשאין לי כסף בארנק וכשאין לי אוכל במקרר בשביל להאכיל את הילדים שלי?". במקרה שכזה, בחירות הופכות להיות לא על אידיאליזם, אלא על ריאליזם, ואז סיכויים של הרפובליקנים לנצח גובר. בשעה שהדמוקרטים הם אנשי האידיאלים הגדולים והחלומות הגדולים, כי החיים שלהם טובים יותר משל שאר העם האמריקאי ולכן הם יותר מנותקים ולא מבינים מהן "הבעיות האמיתיות", הרפובליקנים הם אנשי מעשה ריאליסטיים שיותר מתעניינים בבעיות הבסיסיות יותר והדחופות יותר, כמו למלא את הארנקים של האנשים בכסף, את המקררים שלהם באוכל, להעניק להם ביטחון פיזי וכדומה'.
3. חוסר המנוחה החברתית באמריקה, ומכיוון שטראמפ כמו הג'וקר של הית' לדג'ר, משגשג בכאוס-בעוד שיש אנשים שבעבורם הכאוס הוא כמו בור המחכה לבלוע בתוכו את כולנו, כמו לדוגמה "ואריז" מ"משחקי הכס", יש אנשים כמו הג'וקר של הית' לדג'ר ב"האביר האפל" או "לורד בייליש", גם כן ממשחקי הכס, שבעבורם הכאוס הוא סולם. לא כי הכאוס הוא בהכרח באמת סולם, אלא כי הם הופכים אותו לסולם, או יודעים להתייחס אליו כאילו הוא סולם. על אמריקה עוברות שנים קשות. שנים של חוסר מנוחה חברתית. שנים של כאוס. טראמפ הכריזמטי ידע בעבר ויודע עדיין לנצל את זה ולשלהב עוד את האנשים המשולהבים ממילא במהלך הזמנים הקשים האלו באמצעות נאומים תקיפים וחוצבי להבות תוך כדי שימוש ברטוריקה פשוטה ודיבור בגובה העיניים. אלו עזרו לו לנצח ב-2016, ויכולים לעזור לו לנצח שוב ב-2024.
4.התביעות הרבות הקיימות ועומדות מולו, שתומכיו רואים בהן רדיפה פוליטית-בארצות הברית כמו במדינות נוספות, קיים משבר אמון בין האנשים לבין המערכת המשפטית. מאז בחירות 2020 וירידתו מהשלטון, כנגד טראמפ הוגשו מספר תביעות במספר נושאים. בלי קשר לשאלה האם התביעות האלו הן לגיטימיות או בסה"כ רדיפה משפטית, כך תומכיו של טראמפ רואים תביעות אלו. טראמפ יודע לנצל את זה ולהפוך את זה בעיניהם של האנשים מ"תובעים אותי" ל"תובעית אותנו". מ"רודפים פוליטית אותי" ל"רודפים פוליטית אותנו". הדבר מתיישב יפה עם תחושות הזלזול וההתנשאות שהרפובליקנים מרגישים ממילא ושנים רבות לאחור מצידם של הדמוקרטים, שעליהם הם, הרפובליקנים, מצידם, חושבים כחבורה של אליטיסטים מנותקים שמעולם לא היו צריכים להתמודד בחייהם עם "בעיות אמיתיות".
5. כי הוא כבר ניצח ב-2016 וזה נדיר שנשיא לא זוכה בכהונה שנייה, ולכן אם זה כבר קרה לו פעם אחת, זה לא מאוד סביר שזה יקרה לו שוב-למעט ביידן שעוד לא הספיק לרוץ לכהונה שנייה, היו כ-45 נשיאים, כאשר 10 מתוכם לא זכו בכהונה שנייה, כך שבהערכה גסה, אחד מתוך כל 4.5 נשיאים לא זוכה בכהונה שנייה. מדובר בדבר בדרך כלל לא סביר כי זה נוגד לדוגמה את חוק האינרציה, נטייתם של האנשים להיצמדות למוכר וכדומה', ולכן, נשיא מסוים צריך להיות נשיא מאוד לא טוב, או לחלופין, צריך לקרות משהו מאוד מיוחד, כדי שהוא לא יזכה בכהונה שנייה, וגם אז, ומכיוון שאחד מתוך כל 4.5 נשיאים לא מצליח לזכות בכהונה שנייה, אז הסיכוי הוא כאמור, באחוזים, 22.2 אחוז בלבד. סיכוי ממילא לא גבוה. אז לטראמפ זה קרה. בסדר. אבל מה הסיכוי שזה יקרה לו פעמיים? בשביל לחשב את זה אנחנו צריכים לקחת את המספר 0.222 ולהכפיל אותו ב-0.222. התוצאה היא 0.049. לטראמפ יש סיכוי של 0.049 בקירוב מתוך 1, לא לזכות בבחירות 2024. בהמרה חזרה לאחוזים, מדובר בסיכוי של 4.9 אחוזים בלבד. כלומר לטראמפ יש סיכוי של קצת פחות מ-1 ל-20 להפסיד בבחירות 2024, במיוחד לנוכח נשיאותו הלא מאוד מוצלחת, במילים עדינות, של ביידן. אותה חוסר הסבירות דרך אגב לא לזכות בכהונה שנייה, כי נשיא שנבחר בפעם הראשונה בדרך כלל ייבחר שוב מטעמים שהוזכרו זה עתה כמו גם גורמים נוספים, זאת דרך אגב גם הסיבה לניצחונו של גרובר קליבלנד בבחירות של 1892, לאחר שניצח בבחירות של 1884 אך הפסיד בבחירות של 1888.
6. בחירת סגן נשיא חכמה-טראמפ טוב בבחירת סגני נשיא. זה הוכח כבר ב-2016 כשבחר במייק פנס בתור סגנו. הבחירה במייק פנס הייתה נכונה מכיוון שמייק פנס הוא רפובליקני הארדקור, שלא כמו דונלד טראמפ שהוא בעצם דמוקרט ורק רץ בתור רפובליקני, מה שלמעשה עזר לאחד את המפלגה ולרצות את בכיריה ואת הבוחרים לקראת הבחירות. הפעם, בהערכה גסה, אני מעריך שטראמפ יבחר את טים סקוט על-מנת לזכות בקולות השחורים, או את רון דה-סנטיס הפופולארי במיוחד, שהפך את פלורידה ממדינה מתנדנדת למדינה רפובליקנית מובהקת. הבחירה ברון דה-סנטיס לדוגמה תהיה טובה במיוחד מכיוון שכך טראמפ גם יאחד את המפלגה ואת הבוחרים, כי מבין הבוחרים הרפובליקניים שלא רוצים את טראמפ, הכי הרבה רוצים את דה-סנטיס, וכך טראמפ יוכל עדיין להשיג את קולותיהם כשהוא יזכה במועמדות המפלגה לנשיאות כי לפחות ככה תומכי דה-סנטיס יוכלו להפוך אותו לסגן נשיא ולסמן אותו כמועמד המפלגה לנשיאות בבחירות של 2028 (אם טראמפ ינצח ב-2024) במקום להיעלב ולהישאר בבית, שזה מה שקרה להילרי עם תומכי סנדרס ב-2016, ולכן ולצורך הדוגמה, היא הייתה צריכה לבחור בו לסגן שלה במקום טים קיין. הקטע המצחיק הוא שהילרי באמת ממש אמרה שברני סנדרס יהיה סגן נהדר כשהיא התארחה בתוכנית האירוח "אלן" של אלן דג'נרס אך לבסוף עדיין לא בחרה בו.
7. הבחירות האלו לא יהיו על "דמוקרטים מול רפובליקנים" אלא על "ליברלים מול שמרנים"-מה ההבדל? ההבדל הוא שבארצות הברית יש יותר דמוקרטים מאשר רפובליקנים, אבל יותר שמרנים מאשר ליברלים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שבארצות הברית יש יותר אנשים שמזדהים כדמוקרטים מאשר רפובליקנים אבל גם יותר אנשים שמזדהים כשמרנים מאשר ליברלים. אבל מה ההבדל בין דמוקרטים לליברלים ובין רפובליקנים לשמרנים? האם אין זה אותו הדבר? לא בדיוק. דמוקרטים-רפובליקנים זאת התייחסות אל המפלגה שתומכים בה בגלל אידיאולוגיה ועמדות פוליטיות, בעוד שליברלים-שמרנים זאת התייחסות אל הליבה היותר בסיסית ומהותית של הערכים האלמנטריים שמאמינים בהם כבני-אדם. הרבה פעמים הליברליזם עולה בקנה אחד עם ההשקפות הדמוקרטיות, בעוד שהרבה פעמים השמרנות עולה בקנה אחד עם ההשקפות הרפובליקניות, אבל אלו לא התאמות של מאה אחוז, כך שלבסוף, ולתשומת ליבם של אנשים בעלי השקפות עולם דיכוטומיות, הכללים הם לא באמת עד כדי כך פשוטים כמו "דמוקרטים הם ליברלים" ו"רפובליקנים הם שמרנים", כי הדמוקרטים הכי ימניים הם לא ליברלים, והרפובליקנים הכי שמאליים הם לא שמרניים, וכך מתאפשר מצב מורכב ומעניין של רוב דמוקרטי בארצות הברית מן הצד האחד, אך גם רוב שמרני בארצות הברית מן הצד השני, כך שבחירות יכולות בקלות להיות מוכרעות על עצם הסוגייה של איזה מן בחירות אלו-בחירות על "דמוקרטים מול רפובליקנים" או בחירות על "ליברלים מול שמרנים", והבחירות הפעם יהיו על "ליברליזם מול שמרנים", וזאת בעקבות היותן של הבחירות על ריאליזם ולא אידיאליזם כפי מה שהוסבר בסעיף 2, מכיוון שליברליזם כמו אידיאליזם מדבר על "רעיונות גבוהים ויפים" בשעה שקונסרבטיזם כמו ריאליזם מדבר על עיסוק בבעיות בסיס וחזרה לאחורה אל הנקודה האחרונה שבה ידענו בוודאות שהדברים עובדים כמו שצריך. ומתי הייתה הפעם האחרונה שהדברים עבדו כמו שצריך? ממשל טראמפ. וכל זה כאשר כפי מה שהוסבר בסעיף 2, היותן של הבחירות על ריאליזם ולא אידיאליזם, מה שהופך אותן לבחירות על "ליברלים מול שמרנים", זה דבר שנובע ממצב הכלכלה תחת הממשל הדמוקרטי הנוכחי, מה שדובר עליו בסעיף 1.
רק תראו את אפקט הדומינו. הכלכלה מקרטעת--->הבחירות הופכות להיות על ריאליזם במקום אידיאליזם--->הבחירות הופכות להיות על "ליברלים מול שמרנים" במקום "דמוקרטים מול רפובליקנים". כל זה מגדיל את סיכויי טראמפ לנצח.
8. ההתערבות הרוסית בבחירות 2024 לטובת טראמפ-כשם שהתערבו בבחירות לטובתו ב-2016 ואז ב-2020, כך צפויים הרוסים להתערב בבחירות לטובתו גם ב-2024, וזאת בעקבות הזדהות הרוסים עם המפלגה הרפובליקנית ועמדותיהם (הרוסים כמו רוב הרפובליקנים, הם שמרנים וריאליסטיים) כמו גם שמירה על האינטרסים שלהם-הרוסים צריכים את טראמפ בבית הלבן בגלל מדיניות החוץ האדישה שלו של הוצאת ידיה של אמריקה מתוך כל מקום שבו אין לה אינטרס מיוחד, מה שאומר שנשיאות טראמפ שנייה תוביל להפסקת משלוחי הנשק האמריקניים לאוקראינה מה שיעזור לרוסיה להגיע להישגים במלחמה, וייתכן שאף חלק מהסנקציות האמריקניות שהוטלו על רוסיה בעקבות המלחמה נגד אוקראינה יוסרו, כך שבניגוד ל-2016, כאשר רבות מעמדותיו של טראמפ פשוט עוד לא היו ידועות וזאת עוד מלפני נשיאותו, הפעם רוסיה לא "סתם רוצה נשיא רפובליקני בבית הלבן כי הם יותר מזדהים ואוהבים את הרפובליקנים מבחינת עמדות פוליטיות, ערכים ודרכי חיים" אלא הפעם לרוסיה יש אינטרסים גם ביטחוניים וגם כלכליים בולטים שהרפובליקנים בכלל וטראמפ בפרט יחזרו לבית הלבן, מה שצפוי להביא להתערבות רוסית בבחירות לנשיאות של שנת 2024 אפילו כבדה יותר מאשר זאת שראינו ב-2016 ואז ב-2020.
1. כי המצב הכלכלי כאילו דא-נו ברור, איך לא? הכלכלה האמריקאית מידרדרת מאז כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד ועלייתם של הדמוקרטים לשלטון בינואר של 2021. האמת שזה לא באמת כזה באשמתם של הדמוקרטים. הדבר קורה במידת מה כתוצאה ממגמות עולמיות כדוגמת מלחמת רוסיה-אוקראינה. זה קורה גם בגלל הפדרל ריזרב שבוחר להעלות את הריבית בשביל להילחם באינפלציה. זה קורה גם בגלל האינפלציה, שלה אחראי דווקא ממשל טראמפ שבחר להדפיס מלא כסף פיאט בשביל להתמודד עם המשבר הכלכלי כתוצאה מהמגיפה. זה קורה גם בגלל שטראמפ הוריד מיסים לעשירים. אבל זה לא משנה שזה לא באמת כזה באשמתם. אם הם בשלטון, הם אלו שחוטפים ויחטפו את האש והביקורת, ולכן אחיזתם בבית הלבן נמצאת בסיכון, כי אם יש דבר עיקרי אחד שיכול לגרום להפסד של מפלגה לאחר שליטה של ארבע שנים בלבד בבית הלבן, זה משבר כלכלי. וזה לדוגמה למה ג'ימי קרטר הפסיד בבחירות 1980 לרונלד רייגן ולמה ג'ורג' הרברט ווקר בוש הפסיד בבחירות 1992 לביל קלינטון.
מה שנקרא "זאת הכלכלה, טמבל".
2. כי הבחירות יהיו על ריאליזם ולא על אידיאליזם-כשהמצב טוב ויפה, וכולם טוב להם והם נהנים ומדובר בשנים טובות, אז הבוחרים נוטים לנטות אל הדמוקרטים, המשכילים יותר והמנותקים יותר, שהם אנשי האידיאלים הגדולים והיפים שלא צריכים ברובם להתמודד עם "הבעיות האמיתיות" בחיים, ולכן, כשעל אמריקה עוברות שנים טובות, האנשים מתקרבים אל הדמוקרטים בדעותיהם הפוליטיות ובאורחות חייהם, ואז העם האמריקאי, כמו הדמוקרטים, יכול להרשות לעצמו לחלום, ולנטות אל עבר האידיאלים הגדולים והרעיונות היפים על השלב הבא של זכויות אדם וחירויות הפרט ואיך נוכל להמשיך להתפתח ולהתקדם וכן הלאה וכן הלאה. כשזה קורה, מערכת בחירות הופכת להיות על "אידיאליזם".
אבל, כשמדובר בשנים רעות, כמו השנים האלו, חייהם של האנשים מידרדרים והם מתרחקים מהאידיאלים הגדולים והיפים שמעניינים את הדמוקרטים, "כי מה אכפת לי מזכויות אדם וחירויות הפרט וכל שאר הרעיונות הדמוקרטיים המנותקים-משהו הגדולים והיפים כשאין לי כסף בארנק וכשאין לי אוכל במקרר בשביל להאכיל את הילדים שלי?". במקרה שכזה, בחירות הופכות להיות לא על אידיאליזם, אלא על ריאליזם, ואז סיכויים של הרפובליקנים לנצח גובר. בשעה שהדמוקרטים הם אנשי האידיאלים הגדולים והחלומות הגדולים, כי החיים שלהם טובים יותר משל שאר העם האמריקאי ולכן הם יותר מנותקים ולא מבינים מהן "הבעיות האמיתיות", הרפובליקנים הם אנשי מעשה ריאליסטיים שיותר מתעניינים בבעיות הבסיסיות יותר והדחופות יותר, כמו למלא את הארנקים של האנשים בכסף, את המקררים שלהם באוכל, להעניק להם ביטחון פיזי וכדומה'.
3. חוסר המנוחה החברתית באמריקה, ומכיוון שטראמפ כמו הג'וקר של הית' לדג'ר, משגשג בכאוס-בעוד שיש אנשים שבעבורם הכאוס הוא כמו בור המחכה לבלוע בתוכו את כולנו, כמו לדוגמה "ואריז" מ"משחקי הכס", יש אנשים כמו הג'וקר של הית' לדג'ר ב"האביר האפל" או "לורד בייליש", גם כן ממשחקי הכס, שבעבורם הכאוס הוא סולם. לא כי הכאוס הוא בהכרח באמת סולם, אלא כי הם הופכים אותו לסולם, או יודעים להתייחס אליו כאילו הוא סולם. על אמריקה עוברות שנים קשות. שנים של חוסר מנוחה חברתית. שנים של כאוס. טראמפ הכריזמטי ידע בעבר ויודע עדיין לנצל את זה ולשלהב עוד את האנשים המשולהבים ממילא במהלך הזמנים הקשים האלו באמצעות נאומים תקיפים וחוצבי להבות תוך כדי שימוש ברטוריקה פשוטה ודיבור בגובה העיניים. אלו עזרו לו לנצח ב-2016, ויכולים לעזור לו לנצח שוב ב-2024.
4.התביעות הרבות הקיימות ועומדות מולו, שתומכיו רואים בהן רדיפה פוליטית-בארצות הברית כמו במדינות נוספות, קיים משבר אמון בין האנשים לבין המערכת המשפטית. מאז בחירות 2020 וירידתו מהשלטון, כנגד טראמפ הוגשו מספר תביעות במספר נושאים. בלי קשר לשאלה האם התביעות האלו הן לגיטימיות או בסה"כ רדיפה משפטית, כך תומכיו של טראמפ רואים תביעות אלו. טראמפ יודע לנצל את זה ולהפוך את זה בעיניהם של האנשים מ"תובעים אותי" ל"תובעית אותנו". מ"רודפים פוליטית אותי" ל"רודפים פוליטית אותנו". הדבר מתיישב יפה עם תחושות הזלזול וההתנשאות שהרפובליקנים מרגישים ממילא ושנים רבות לאחור מצידם של הדמוקרטים, שעליהם הם, הרפובליקנים, מצידם, חושבים כחבורה של אליטיסטים מנותקים שמעולם לא היו צריכים להתמודד בחייהם עם "בעיות אמיתיות".
5. כי הוא כבר ניצח ב-2016 וזה נדיר שנשיא לא זוכה בכהונה שנייה, ולכן אם זה כבר קרה לו פעם אחת, זה לא מאוד סביר שזה יקרה לו שוב-למעט ביידן שעוד לא הספיק לרוץ לכהונה שנייה, היו כ-45 נשיאים, כאשר 10 מתוכם לא זכו בכהונה שנייה, כך שבהערכה גסה, אחד מתוך כל 4.5 נשיאים לא זוכה בכהונה שנייה. מדובר בדבר בדרך כלל לא סביר כי זה נוגד לדוגמה את חוק האינרציה, נטייתם של האנשים להיצמדות למוכר וכדומה', ולכן, נשיא מסוים צריך להיות נשיא מאוד לא טוב, או לחלופין, צריך לקרות משהו מאוד מיוחד, כדי שהוא לא יזכה בכהונה שנייה, וגם אז, ומכיוון שאחד מתוך כל 4.5 נשיאים לא מצליח לזכות בכהונה שנייה, אז הסיכוי הוא כאמור, באחוזים, 22.2 אחוז בלבד. סיכוי ממילא לא גבוה. אז לטראמפ זה קרה. בסדר. אבל מה הסיכוי שזה יקרה לו פעמיים? בשביל לחשב את זה אנחנו צריכים לקחת את המספר 0.222 ולהכפיל אותו ב-0.222. התוצאה היא 0.049. לטראמפ יש סיכוי של 0.049 בקירוב מתוך 1, לא לזכות בבחירות 2024. בהמרה חזרה לאחוזים, מדובר בסיכוי של 4.9 אחוזים בלבד. כלומר לטראמפ יש סיכוי של קצת פחות מ-1 ל-20 להפסיד בבחירות 2024, במיוחד לנוכח נשיאותו הלא מאוד מוצלחת, במילים עדינות, של ביידן. אותה חוסר הסבירות דרך אגב לא לזכות בכהונה שנייה, כי נשיא שנבחר בפעם הראשונה בדרך כלל ייבחר שוב מטעמים שהוזכרו זה עתה כמו גם גורמים נוספים, זאת דרך אגב גם הסיבה לניצחונו של גרובר קליבלנד בבחירות של 1892, לאחר שניצח בבחירות של 1884 אך הפסיד בבחירות של 1888.
6. בחירת סגן נשיא חכמה-טראמפ טוב בבחירת סגני נשיא. זה הוכח כבר ב-2016 כשבחר במייק פנס בתור סגנו. הבחירה במייק פנס הייתה נכונה מכיוון שמייק פנס הוא רפובליקני הארדקור, שלא כמו דונלד טראמפ שהוא בעצם דמוקרט ורק רץ בתור רפובליקני, מה שלמעשה עזר לאחד את המפלגה ולרצות את בכיריה ואת הבוחרים לקראת הבחירות. הפעם, בהערכה גסה, אני מעריך שטראמפ יבחר את טים סקוט על-מנת לזכות בקולות השחורים, או את רון דה-סנטיס הפופולארי במיוחד, שהפך את פלורידה ממדינה מתנדנדת למדינה רפובליקנית מובהקת. הבחירה ברון דה-סנטיס לדוגמה תהיה טובה במיוחד מכיוון שכך טראמפ גם יאחד את המפלגה ואת הבוחרים, כי מבין הבוחרים הרפובליקניים שלא רוצים את טראמפ, הכי הרבה רוצים את דה-סנטיס, וכך טראמפ יוכל עדיין להשיג את קולותיהם כשהוא יזכה במועמדות המפלגה לנשיאות כי לפחות ככה תומכי דה-סנטיס יוכלו להפוך אותו לסגן נשיא ולסמן אותו כמועמד המפלגה לנשיאות בבחירות של 2028 (אם טראמפ ינצח ב-2024) במקום להיעלב ולהישאר בבית, שזה מה שקרה להילרי עם תומכי סנדרס ב-2016, ולכן ולצורך הדוגמה, היא הייתה צריכה לבחור בו לסגן שלה במקום טים קיין. הקטע המצחיק הוא שהילרי באמת ממש אמרה שברני סנדרס יהיה סגן נהדר כשהיא התארחה בתוכנית האירוח "אלן" של אלן דג'נרס אך לבסוף עדיין לא בחרה בו.
7. הבחירות האלו לא יהיו על "דמוקרטים מול רפובליקנים" אלא על "ליברלים מול שמרנים"-מה ההבדל? ההבדל הוא שבארצות הברית יש יותר דמוקרטים מאשר רפובליקנים, אבל יותר שמרנים מאשר ליברלים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שבארצות הברית יש יותר אנשים שמזדהים כדמוקרטים מאשר רפובליקנים אבל גם יותר אנשים שמזדהים כשמרנים מאשר ליברלים. אבל מה ההבדל בין דמוקרטים לליברלים ובין רפובליקנים לשמרנים? האם אין זה אותו הדבר? לא בדיוק. דמוקרטים-רפובליקנים זאת התייחסות אל המפלגה שתומכים בה בגלל אידיאולוגיה ועמדות פוליטיות, בעוד שליברלים-שמרנים זאת התייחסות אל הליבה היותר בסיסית ומהותית של הערכים האלמנטריים שמאמינים בהם כבני-אדם. הרבה פעמים הליברליזם עולה בקנה אחד עם ההשקפות הדמוקרטיות, בעוד שהרבה פעמים השמרנות עולה בקנה אחד עם ההשקפות הרפובליקניות, אבל אלו לא התאמות של מאה אחוז, כך שלבסוף, ולתשומת ליבם של אנשים בעלי השקפות עולם דיכוטומיות, הכללים הם לא באמת עד כדי כך פשוטים כמו "דמוקרטים הם ליברלים" ו"רפובליקנים הם שמרנים", כי הדמוקרטים הכי ימניים הם לא ליברלים, והרפובליקנים הכי שמאליים הם לא שמרניים, וכך מתאפשר מצב מורכב ומעניין של רוב דמוקרטי בארצות הברית מן הצד האחד, אך גם רוב שמרני בארצות הברית מן הצד השני, כך שבחירות יכולות בקלות להיות מוכרעות על עצם הסוגייה של איזה מן בחירות אלו-בחירות על "דמוקרטים מול רפובליקנים" או בחירות על "ליברלים מול שמרנים", והבחירות הפעם יהיו על "ליברליזם מול שמרנים", וזאת בעקבות היותן של הבחירות על ריאליזם ולא אידיאליזם כפי מה שהוסבר בסעיף 2, מכיוון שליברליזם כמו אידיאליזם מדבר על "רעיונות גבוהים ויפים" בשעה שקונסרבטיזם כמו ריאליזם מדבר על עיסוק בבעיות בסיס וחזרה לאחורה אל הנקודה האחרונה שבה ידענו בוודאות שהדברים עובדים כמו שצריך. ומתי הייתה הפעם האחרונה שהדברים עבדו כמו שצריך? ממשל טראמפ. וכל זה כאשר כפי מה שהוסבר בסעיף 2, היותן של הבחירות על ריאליזם ולא אידיאליזם, מה שהופך אותן לבחירות על "ליברלים מול שמרנים", זה דבר שנובע ממצב הכלכלה תחת הממשל הדמוקרטי הנוכחי, מה שדובר עליו בסעיף 1.
רק תראו את אפקט הדומינו. הכלכלה מקרטעת--->הבחירות הופכות להיות על ריאליזם במקום אידיאליזם--->הבחירות הופכות להיות על "ליברלים מול שמרנים" במקום "דמוקרטים מול רפובליקנים". כל זה מגדיל את סיכויי טראמפ לנצח.
8. ההתערבות הרוסית בבחירות 2024 לטובת טראמפ-כשם שהתערבו בבחירות לטובתו ב-2016 ואז ב-2020, כך צפויים הרוסים להתערב בבחירות לטובתו גם ב-2024, וזאת בעקבות הזדהות הרוסים עם המפלגה הרפובליקנית ועמדותיהם (הרוסים כמו רוב הרפובליקנים, הם שמרנים וריאליסטיים) כמו גם שמירה על האינטרסים שלהם-הרוסים צריכים את טראמפ בבית הלבן בגלל מדיניות החוץ האדישה שלו של הוצאת ידיה של אמריקה מתוך כל מקום שבו אין לה אינטרס מיוחד, מה שאומר שנשיאות טראמפ שנייה תוביל להפסקת משלוחי הנשק האמריקניים לאוקראינה מה שיעזור לרוסיה להגיע להישגים במלחמה, וייתכן שאף חלק מהסנקציות האמריקניות שהוטלו על רוסיה בעקבות המלחמה נגד אוקראינה יוסרו, כך שבניגוד ל-2016, כאשר רבות מעמדותיו של טראמפ פשוט עוד לא היו ידועות וזאת עוד מלפני נשיאותו, הפעם רוסיה לא "סתם רוצה נשיא רפובליקני בבית הלבן כי הם יותר מזדהים ואוהבים את הרפובליקנים מבחינת עמדות פוליטיות, ערכים ודרכי חיים" אלא הפעם לרוסיה יש אינטרסים גם ביטחוניים וגם כלכליים בולטים שהרפובליקנים בכלל וטראמפ בפרט יחזרו לבית הלבן, מה שצפוי להביא להתערבות רוסית בבחירות לנשיאות של שנת 2024 אפילו כבדה יותר מאשר זאת שראינו ב-2016 ואז ב-2020.