מוסיפה - קוראים לזה "תכסית" לכמה
שמותר לבנות על הקרקע בקומה אחת. תסתכלו מה התכסית. ומסכימה לגבי מגרש רחב יותר (חזית רחבה), זה גם מאפשר לך להתרחק מהקיר המשותף (לשים פאטיו בינכם למשל) בלי ליצור בית צר מדיי. החזית שלי, למשל, היא 14 מטר וזה מספיק לי כדי להצמיד רק חדר אחד לשכן ואת השאר להרחיק. אם אפשר - הייתי בוחרת פינתי, אם יש פארק מתוכנן (שטח ירוק ציבורי) אז תמיד צמוד לשטח הירוק כי זה שטח שישאר פתוח. לפעמים גם צמוד לשטח בינוי ציבורי זה טוב אם הוא לא מיועד לכלום (אפשר לברר במועצה) ויש סיכוי נמוך שייועד אי פעם (השטח לי צמוד לכזה בגודל 10 דונם). הרבה פעמים מפקיעים שטחים לבינוי ציבורי רק כי חייבים ולא מתכוונים לבנות עליהם כלום ולפעמים זה בסוף הופך לאיזה משטח דשא. אבל כדאי להזהר ולבדוק (שלא יצמחו לכם בית כנסת, מקווה, בית ספר או בריכת שחיה ליד הבית). שמש ? אני מעדיפה גינה מערבית כי שם יש שמש אחר הצהרים ואנחנו בעיקר בבית אחר הצהרים. הרוח באה מהמערב בדרך כלל (ובשכונות בנויות - ממקום שיש בו פחות צפיפות בתים) והשמש נעה ממזרח דרך הדרום (כלומר בקשת כזו שנוטה דרומה) אל המערב כשבצהרים היא בנקודה הדרומית ביותר ובאמצע בין מזרח למערב. אז תעשו חשבון לגבי אור ושמש של המגרש. זה עניין של טעם וגם של צורת ומה ממקמים איפה. לטעמי עדיף מעל הכביש ולא מתחתיו אבל זה מאד תלוי. מגרש מתחת לכביש מאפשר לבנות קומת כניסה ואת החדרים בקומה התחתונה ומגרש מעל הכביש יאפשר בית "שתי קומות" רגיל. לכל סגנון יש יתרונות וחסרונות וזה מאד תלוי בדרך החיים שלכם ומה אתם אוהבים ומה הפרוגרמה שלכם. שוב ממליצה לכם לכתוב פרוגרמה וללכת להיעץ באדריכל פגישת יעוץ אחת עם מפת המגרשים.