שביצה חמודה - הנה הקריאה שלך:
את נמצאת היום בחלק ה"קל" של המסע - החלק הקשה עוד עומד לפנייך. הוא לא יהיה קשה כמו בלתי אפשרי או כמו כואב, אלא פשוט יכיל שינויים גדולים יותר. הפריצה הגדולה שלך, ההבנה הגדולה והסכר שייפתח, יהיה במקום שבו את תקבלי את הנשיות שלך - וזה את תגידי לי, מה מצב הנשיות היום. אלה שאלות מאוד אינטימיות ואני לא יודעת שום דבר לגבייך בתחום הזה, אבל הייתי שואלת - יש הבדל גדול בין להיות גבר לבין להיות אישה. כיצד את מביטה על הגוף שלך? האם את מקבלת את המגבלות וה"הטבות" שבלהיות אישה? את יודעת, סיפרתי על זה הרבה, אני אספר שוב, בתורה נשים פטורות מלהתפלל, וחבר שלי שהוא דוקטור ליהדות, סיפר לי שזה בגלל שנשים נולדות כשהן ראויות ליישועה, ואלה הגברים שצריכים לעבוד כל חייהם כד להשיג אותה. הכוח הנשי הוא כוח עצום - להוליד, ל"נהל" משפחה, אישה היא ייצור גאוני, ויש לה הרבה חובות, כמו גם זכויות. תבחני את המקום הזה שאת נמצאת בו, ותספרי לנו מה האבחנות שלך, אם בא לך לשתף. בשלב שבו מבחינה רוחנית את תאבדי את האמון, תפלי לתוך בור של חוסר אמונה, ותאמיני לי - את תרגישי בזה, משם תבוא פריצת הדרך שלך. זו תהיה נפילת אמונה גדולה יחסית, ויכול להיות שהיא תיפול לך ביחד עם משברים נוספים - לדוגמה, כשתשימי לב שהרוחניות לא עוזרת לך להשיג משהו שאת רוצה, וכו', אז את תביני, עמוק ובאמת, מה המשמעות של "להיות רוחני"... (איזה טרמינולוגיה חסרה ומבאסת יש לרוחניות בעברית!! למה לנו אין מילים מגניבות כמו chanelling וכאלה...) הרון שלא אהבת מספר לי שאת לוחצת על התהליך כי את לא מסתדרת באופן טבעי עם האמורפיות של התהליך הזה, עם זה שבתהליך הרוחני לא יודעת בדיוק מה מנסים להשיג, מה הדרך, מתי אנחנו בסדר, אם זה באמת, וכו'. זה בסדר, הספקות שלך, כשהם באים, הם המנוע הכי גדול שאת יכולה לשים על הכרכרה שלך בדרך למודעות. כי כגודל הספק, כך גודל האמונה. הספק מזין את האמונה, והוא חשוב. אם תשאלי את השאלות ותקבלי את התשובות, האמונה שלך תהיה חזרה כמו סלע. והספק לא יעזוב אותך אף פעם. הוא רק יניח לך לפרקים, ילך - ויחזור. וזה התהליך הכי טבעי בעולם. איריס, נשמה, הדרך שלך לרוחניות היא ארוכה כאורך החיים שלך, כמו הדרך של כולנו, אבל את מה-זה בדרך הנכונה! ורק אל תתני לחורים האלה של הספק להפסיק עבורך את ההנאה מהתהליך... בסדר?
