בחמסין הלח הזה לא מוציא ת'אף מהבית אחרי טיול הבוקר בין עשרות הודים שפשו בפארק למשחק הקריקט המשעמם שלהם

  • פותח הנושא Zadig
  • פורסם בתאריך

Zadig

Well-known member
ולאחר הפתיחה הדרמתית משהו,
כולי עסוק בסידור ארגז ישן, חתיכת היסטוריה.
הרבה מסמכים ישנים.
בשכונה פה יש הרבה נברני זבל,
אי אפשר סתם לזרוק ניירות לזבל.
המגרסה שלי קטנה מידי ותמות אם תאותגר.

אין לי ברירה אלא לפנות לשכן קונדסון;
יש לו כל דבר שעולה על הדעת,
ובין היתר חצאי-חביות שנועדו לשריפת כל מיני דברים.
הוא משחרר כל דבר בתמורה לכסף.
אז אשכור ממנו כבשן כזה.
יש
בעיה אחרת,
הוא מאוד ידידותי בלי שליטה וזה מביך.
אין לי ספק שיארח לי חברה, בעודי שורף היסטוריה (לשם הדרמה).
הוא פחות יבין שזה קטע שצריך להיות לבד.
ואז גם ימים ידבר ויזכיר לי את האירוע,
בכל פעם שאפגוש אותו באקראי,
והוא כל הזמן בחוץ,
אין מצב שלא פוגשים אותו, באקראי.

אולי,
לא כדאי להעזר בו 😒
 

פונדיצ'רי

Active member
ולאחר הפתיחה הדרמתית משהו,
כולי עסוק בסידור ארגז ישן, חתיכת היסטוריה.
הרבה מסמכים ישנים.
בשכונה פה יש הרבה נברני זבל,
אי אפשר סתם לזרוק ניירות לזבל.
המגרסה שלי קטנה מידי ותמות אם תאותגר.

אין לי ברירה אלא לפנות לשכן קונדסון;
יש לו כל דבר שעולה על הדעת,
ובין היתר חצאי-חביות שנועדו לשריפת כל מיני דברים.
הוא משחרר כל דבר בתמורה לכסף.
אז אשכור ממנו כבשן כזה.
יש
בעיה אחרת,
הוא מאוד ידידותי בלי שליטה וזה מביך.
אין לי ספק שיארח לי חברה, בעודי שורף היסטוריה (לשם הדרמה).
הוא פחות יבין שזה קטע שצריך להיות לבד.
ואז גם ימים ידבר ויזכיר לי את האירוע,
בכל פעם שאפגוש אותו באקראי,
והוא כל הזמן בחוץ,
אין מצב שלא פוגשים אותו, באקראי.

אולי,
לא כדאי להעזר בו 😒
אתה ככ דרמטי. פשוט גזור קצת את הניירת וחלק לשני פחים שונים.
 

צליליתה1

Well-known member
אתה ככ דרמטי. פשוט גזור קצת את הניירת וחלק לשני פחים שונים.

ברגעים אלה ממש סימתי את ספרו של ישי שריד, מנצחת
ושם בת מפנה את חדרו של אביה הפסיכולוג הקליני
קורעת את כרטיסי המטופלים לחתיכות, מערבבת בין החתיכות, ואז מחלקת לפחים שונים
ונזכרתי בדיון הזה, שכאילו בהתאמה, עלה שוב למעלה
 

יוסי ר1

Active member
ולאחר הפתיחה הדרמתית משהו,
כולי עסוק בסידור ארגז ישן, חתיכת היסטוריה.
הרבה מסמכים ישנים.
בשכונה פה יש הרבה נברני זבל,
אי אפשר סתם לזרוק ניירות לזבל.
המגרסה שלי קטנה מידי ותמות אם תאותגר.

אין לי ברירה אלא לפנות לשכן קונדסון;
יש לו כל דבר שעולה על הדעת,
ובין היתר חצאי-חביות שנועדו לשריפת כל מיני דברים.
הוא משחרר כל דבר בתמורה לכסף.
אז אשכור ממנו כבשן כזה.
יש
בעיה אחרת,
הוא מאוד ידידותי בלי שליטה וזה מביך.
אין לי ספק שיארח לי חברה, בעודי שורף היסטוריה (לשם הדרמה).
הוא פחות יבין שזה קטע שצריך להיות לבד.
ואז גם ימים ידבר ויזכיר לי את האירוע,
בכל פעם שאפגוש אותו באקראי,
והוא כל הזמן בחוץ,
אין מצב שלא פוגשים אותו, באקראי.

אולי,
לא כדאי להעזר בו 😒
למה לזבל?! נייר זורקים למיכלי נייר למחזור! קשה לי להאמין שנברני זבל נוברים במיכלי הנייר.
 

יוסי ר1

Active member
אתה צודק.

במיכלי הנייר נוברים נברני נייר.
האמת? בעבודת הגמר שלי לתואר שני, הקדשתי דיון מפורט למשמעותם של חורי עש (תולעת ספרים בלשון העם) בכריכת ספר מסויים בכתב יד, דיון שנועד למקם את זמן כתיבתו של חלק מסויים בספר. הייתה לי סיבה לחשוב שהספר, שנכתב במחצית השנייה של המאה ה18, נכרך אולי יותר מפעם אחת, ובעת הכריכה אולי נוספו לו חלקים שלא היו בעותק המקורי.
זמנם של התוספות היה משמעותי בהחלט, ומיקום חורי העש עשוי היה לתת תשובה די סבירה לכך...
 

קלייטון.ש

Well-known member
בצבא היתה לנו מגרסה תעשייתית ותורנות מגרסה היתה הדבר שהכי אהבתי. אני חושב שזה מצא חן בעיני אפילו יותר מהפגישות עם המד"סית. נכנס לחדר מגרסה ויש ארגזים על ארגזים של טפסים ותדפיסי מחשב ומסמכים לגרוס. הכי כיף לגרוס את התדפיסי מחשב כי זה חבילות בעובי מטר של דפים ירוקים מחוברים. מכניס את הדף הראשון ללוע וטרררר המכונה מושכת ואוכלת וגורסת ומשמידה. אין הנאה גדולה מהנאת ההרס. מהצד השני יוצא קונפטי שלא כדאי לגעת בו כי הפיסות ממש חדות. את הקונפטי היינו אמורים עוד לשלוח למשרפה אבל בדרך כלל שמרו את זה לאיזו מסיבת העלאה בדרגה או משהו בדומה שיהיה מה לזרוק.
 

אבח"י

Well-known member
בצבא היתה לנו מגרסה תעשייתית ותורנות מגרסה היתה הדבר שהכי אהבתי. אני חושב שזה מצא חן בעיני אפילו יותר מהפגישות עם המד"סית. נכנס לחדר מגרסה ויש ארגזים על ארגזים של טפסים ותדפיסי מחשב ומסמכים לגרוס. הכי כיף לגרוס את התדפיסי מחשב כי זה חבילות בעובי מטר של דפים ירוקים מחוברים. מכניס את הדף הראשון ללוע וטרררר המכונה מושכת ואוכלת וגורסת ומשמידה. אין הנאה גדולה מהנאת ההרס. מהצד השני יוצא קונפטי שלא כדאי לגעת בו כי הפיסות ממש חדות. את הקונפטי היינו אמורים עוד לשלוח למשרפה אבל בדרך כלל שמרו את זה לאיזו מסיבת העלאה בדרגה או משהו בדומה שיהיה מה לזרוק.
אני אהבתי את תורנות המשרפה [ לא היתה מגרסה ]. ערימות על ערימות בלתי
אפשריות כמעט של ניירת נשרפו. מדי פעם צריך היה להכניס מוט מתכת ארוך ולערבב טוב טוב את הניירות או מה שנשאר שם, על מנת שהכל יישרף כדברו.
 

פונדיצ'רי

Active member
בצבא היתה לנו מגרסה תעשייתית ותורנות מגרסה היתה הדבר שהכי אהבתי. אני חושב שזה מצא חן בעיני אפילו יותר מהפגישות עם המד"סית. נכנס לחדר מגרסה ויש ארגזים על ארגזים של טפסים ותדפיסי מחשב ומסמכים לגרוס. הכי כיף לגרוס את התדפיסי מחשב כי זה חבילות בעובי מטר של דפים ירוקים מחוברים. מכניס את הדף הראשון ללוע וטרררר המכונה מושכת ואוכלת וגורסת ומשמידה. אין הנאה גדולה מהנאת ההרס. מהצד השני יוצא קונפטי שלא כדאי לגעת בו כי הפיסות ממש חדות. את הקונפטי היינו אמורים עוד לשלוח למשרפה אבל בדרך כלל שמרו את זה לאיזו מסיבת העלאה בדרגה או משהו בדומה שיהיה מה לזרוק.
אתה מזכיר לי שתי חוויות מבישות שקשורות לשירות הצבאי וגריסה. שירתתי תקופה קצרה במעלה אפרים. השתדלתי לא להוציא את האף מהמזגן. פעם נאלצתי לכתת רגליי בחום לקצה הבסיס כדי לשרוף מסמכים. ההוראה היתה להישאר ליד הכבשן עד שהכל נשרף והגיצים לא עפים החוצה בגלל הרוח. החום הגדול הבריח אותי למשרד בלי להביט לאחור. זמן קצר אחכ ראיתי מבעד לחלון חיילים רצים עם מקלות כיבוי ומטפים. מסתבר שכל שדה הקוצים עד לישוב נשרף.
שנה אחכ, בבסיס אחר, הצלחתי להשיג העברה לבסיס פתוח. פתאום נזכר המפקד שלי שההעברה לא תושלם עד שאתייק את כל ערימות התיוק שנצטברו. עבודה של ימים. באין רואה לקחתי את כל הערימה למשרפה.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
אתה מזכיר לי שתי חוויות מבישות שקשורות לשירות הצבאי וגריסה. שירתתי תקופה קצרה במעלה אפרים. השתדלתי לא להוציא את האף מהמזגן. פעם נאלצתי לכתת רגליי בחום לקצה הבסיס כדי לשרוף מסמכים. ההוראה היתה להישאר ליד הכבשן עד שהכל נשרף והגיצים לא עפים החוצה בגלל הרוח. החום הגדול הבריח אותי למשרד בלי להביט לאחור. זמן קצר אחכ ראיתי מבעד לחלון חיילים רצים עם מקלות כיבוי ומטפים. מסתבר שכל שדה הקוצים עד לישוב נשרף.
שנה אחכ, בבסיס אחר, הצלחתי להשיג העברה לבסיס פתוח. פתאום נזכר המפקד שלי שההעברה לא תושלם עד שאתייק את כל ערימות התיוק שנצטברו. עבודה של ימים. באין רואה לקחתי את כל הערימה למשרפה.
את בטוחה שכבר חלים על המעשים שלך חוקי ההתיישנות ?
 

Zadig

Well-known member
דיווח מהשטח:
פגשתי את ההוא מהכבשן להשכיר. שוחחנו על הנושא. הוא במצב רוח ירוד. מצור הקורונה "הרג" אותו. במקום להתלהב ולנסות לערבב אותי על המחיר, התנפל עלי "יאללה...גם לי היה הר מסמכים. אז ?! את מי מענין ? תקרע ותזרוק. מה הסיפור ? למי יש כח לשטויות של אנשים !!!!".
ככה מתנהגים ?! הרגשתי צורך לדבר איתו על דברים אחרים, שירגע. לא התכוונתי לחרבן לו את היום. וגם, לא התכוונתי ש"יפול" עלי.
איך שהוא הגיע, שוב, לסיפור על החתולים שלו, הודעתי שאני באמצע סיבוב שבאמצע עבודה ופניתי ללכת...אז הוא - נעלב. אמרתי לעצמי "יאללה...את מי מענין ?! עוד סיפור ? למי יש כח לשטויות של אנשים !!!".
 

קלייטון.ש

Well-known member
דיווח מהשטח:
פגשתי את ההוא מהכבשן להשכיר. שוחחנו על הנושא. הוא במצב רוח ירוד. מצור הקורונה "הרג" אותו. במקום להתלהב ולנסות לערבב אותי על המחיר, התנפל עלי "יאללה...גם לי היה הר מסמכים. אז ?! את מי מענין ? תקרע ותזרוק. מה הסיפור ? למי יש כח לשטויות של אנשים !!!!".
ככה מתנהגים ?! הרגשתי צורך לדבר איתו על דברים אחרים, שירגע. לא התכוונתי לחרבן לו את היום. וגם, לא התכוונתי ש"יפול" עלי.
איך שהוא הגיע, שוב, לסיפור על החתולים שלו, הודעתי שאני באמצע סיבוב שבאמצע עבודה ופניתי ללכת...אז הוא - נעלב. אמרתי לעצמי "יאללה...את מי מענין ?! עוד סיפור ? למי יש כח לשטויות של אנשים !!!".
וואלה הנכדות שלי אמרו לי אותו דבר. התקשקשנו בוידאו הזה באינטרנט ופתאום אחת מהן עוזבת ואני שומע אותה קוראת "אמא, סבא עוד פעם מדבר שטויות!"
בעקבות זאת אני לגמרי מבין כמה קשה שאף אחד לא מתייחס אליך ברצינות.
 
למעלה