בחנות לבגדי מחול

RainDrops

New member
בחנות לבגדי מחול

בעדי מטיילת עם חברותי במרכז העיר, נקלטה בעיניהן חנות לבגדי מחול. "אולי נכנס?" אמרה חברתי רוני. " שיהיה..." אמרתי. אף פעם לא העזתי להיכנס לחנויות בסגנון, אבל לא כי אני לא אוהבת לרקוד, להפך, ריקוד היא אהבה הכי גדולה שלי. הפסקתי לרקוד בערך בכיתה ז', ועד היום אני מתחרטת. עד לא מזמן חזרתי לרקוד, וכל כך שמחתי! אבל השעות של השיעורים השתנו, וזה לא היה נוח. אז הפסקתי. שוב. נכנסנו לחנות וממש יכלתי להריח את הריקוד, את ניחוח נעלי הפוינט! ליבי התמלא קנאה בילדה שישבה על הכסא בחנות, ומדדה נעלי ריקוד. הרגשתי מחנק בגרון, את הדמעות מתחילות לעלות בעיני, כל כך רציתי לברוח משם... לברוח מהחנות הזו. החנות שהיא החלום שלי! אני רוצה לעמוד על הבמה, חטובה, לבושה בבגדי ריקוד נוצצים, מאופרת ויפה כשכל עיני הקהל מביטות בי בהתרשמות. ואני, רוקדת, רוקדת ורוקדת לצלילי המנגינה הקלאסית. אני רוצה שכשישאלו אותי מה אני אוהבת לעשות, אני רוצה לענות בגאווה שאני רוקדת כבר X שנים, ושאני מאוד אוהבת את זה. ובחלון הראווה, נעלי החלומות שלי, נעלי ריקוד מדהימות של נייקי, כאילו מחכות רק לי שאקח אותם. החנות הזו, רק הזכירה לי את מה שאין לי. איזו הקלה הרגשתי כשיצאתי משם...
 

ornit4

New member
צריך,

להילחם על מה שאוהבים. ומהקטע הזה, אם הוא אמיתי, נשמע שיש לך כמיהה רבה לריקוד. אני חושבת שכדאי לך להמשיך לרקוד, או להתחיל מחדש. הרי אף פעם לא באמת הפסקת, נכון?
 
למעלה