זה לא הסוף שרצינו
New member
בטא שקפצה וחששות של הריון אחרי אובדן...
אשמח לדעתכן, גם אם היא לא אופטימית או מרגיעה... מנסה לסדר את האפשרויות בראש.
אני כתשעה חודשים אחרי לידה שקטה וטראומטית (הריון שהושג מטיפולים) וההגדרה היא שצריך להמנע ממצב של ריבוי עוברים בהריון הבא שיוגדר כהריון בסיכון. אם יהיה יותר מעובר אחד, ההנחייה של הרופאים היא לבצע דילול.
עברנו כמה סבבי טיפול שלא צלחו ודילגנו על חודשים שבהם היה יותר מזקיק אחד (הזרעות), ורגע לפני שהתייאשנו - בטא חיובית.
בטא ביום 15 - 188, בטא ביום 17 (היום) - 679
נקבע לי תור לעוד שבועיים וחצי לרופא לראות דופק. לדבריו אין מה לבוא לפני כן.
בהריון הקודם, עליית הבטא היתה איטית ומדאיגה. הרופא חשד בהריון מחוץ לרחם ואף אחד לא נתן לו סיכוי. איכשהו, אחרי כמה ימים של דשדוש היתה קפיצה משמעותית והכל הסתדר (עד ללידה השקטה שלא היתה קשורה לכל הסאגה הזו שהיתה בהתחלה...)
הכנתי את עצמי לעלייה נמוכה גם הפעם, אבל לא הכנתי את עצמי לבטא שקופצת פי יותר מ-3.6 תוך יומיים (והיה רק זקיק אחד)...
אני חוששת מאוד מהעלייה הזו, בין אם היא מצביעה על הריון לא תקין ובין אם היא מצביעה על תאומים (שדווקא הייתי מאוד רוצה עקרונית, לולא הייתי צריכה לבצע דילול שהוא פעולה קשה שמסכנת את ההריון כולו).
יש הרבה שינויים שאני עושה עכשיו בחיים שלי, אחרי שראיתי שלשים אותם בהולד בגלל נסיונות כושלים להביא ילד לעולם, הופך את הכל למתסכל יותר עבורי.
ואז מרפי שמע על זה, הבין שהכל בדיוק הוחלט ונסגר, והחליט להתערב. אז אני אמנם שמחה מאוד שהבטא חיובית, אבל חוששת מהתזמון ומודאגת מהקפיצה הזו בבטא...
מה דעתכן? יש סיכוי טוב להריון תקין של עובד בודד? הגיוני שהמחשבה על להמתין עוד שבועיים וחצי (שבוע 7?) עד לבדיקת רופא ראשונה, מטרידה אותי אחרי כל מה שעברנו?
סליחה על אורך ההודעה... אשמח לתגובותיכן. חג שמח!
אשמח לדעתכן, גם אם היא לא אופטימית או מרגיעה... מנסה לסדר את האפשרויות בראש.
אני כתשעה חודשים אחרי לידה שקטה וטראומטית (הריון שהושג מטיפולים) וההגדרה היא שצריך להמנע ממצב של ריבוי עוברים בהריון הבא שיוגדר כהריון בסיכון. אם יהיה יותר מעובר אחד, ההנחייה של הרופאים היא לבצע דילול.
עברנו כמה סבבי טיפול שלא צלחו ודילגנו על חודשים שבהם היה יותר מזקיק אחד (הזרעות), ורגע לפני שהתייאשנו - בטא חיובית.
בטא ביום 15 - 188, בטא ביום 17 (היום) - 679
נקבע לי תור לעוד שבועיים וחצי לרופא לראות דופק. לדבריו אין מה לבוא לפני כן.
בהריון הקודם, עליית הבטא היתה איטית ומדאיגה. הרופא חשד בהריון מחוץ לרחם ואף אחד לא נתן לו סיכוי. איכשהו, אחרי כמה ימים של דשדוש היתה קפיצה משמעותית והכל הסתדר (עד ללידה השקטה שלא היתה קשורה לכל הסאגה הזו שהיתה בהתחלה...)
הכנתי את עצמי לעלייה נמוכה גם הפעם, אבל לא הכנתי את עצמי לבטא שקופצת פי יותר מ-3.6 תוך יומיים (והיה רק זקיק אחד)...
אני חוששת מאוד מהעלייה הזו, בין אם היא מצביעה על הריון לא תקין ובין אם היא מצביעה על תאומים (שדווקא הייתי מאוד רוצה עקרונית, לולא הייתי צריכה לבצע דילול שהוא פעולה קשה שמסכנת את ההריון כולו).
יש הרבה שינויים שאני עושה עכשיו בחיים שלי, אחרי שראיתי שלשים אותם בהולד בגלל נסיונות כושלים להביא ילד לעולם, הופך את הכל למתסכל יותר עבורי.
ואז מרפי שמע על זה, הבין שהכל בדיוק הוחלט ונסגר, והחליט להתערב. אז אני אמנם שמחה מאוד שהבטא חיובית, אבל חוששת מהתזמון ומודאגת מהקפיצה הזו בבטא...
מה דעתכן? יש סיכוי טוב להריון תקין של עובד בודד? הגיוני שהמחשבה על להמתין עוד שבועיים וחצי (שבוע 7?) עד לבדיקת רופא ראשונה, מטרידה אותי אחרי כל מה שעברנו?
סליחה על אורך ההודעה... אשמח לתגובותיכן. חג שמח!
