בטחון עצמי, הערכה עצמית וכבוד עצמי.

[Bouliבולי]

בטחון עצמי, הערכה עצמית וכבוד עצמי.

זה הנושא שלי. אני יושבת מול המחשב וכותבת את הפוסט הזה עם דמעות. אני צריכה את העידוד הזה, את החיבוק הזה.. שאף פעם לא קיבלתי כשממש הייתי צריכה. אף פעם. לא מאחיות, לא מאמאבא או מידיד טוב או מהחבר או חברה טובה. אף פעם. תמיד זה בדילאי של כמה ימים וכאלה. לא משנה כמה ניסו לדבר איתי על הנושא הזה.. אני הכחשתי עד שמישהו אמר לי: "את משדרת: 'אין לי מספיק ביטחון בעצמי ואין לי מספיק ערך עצמי ומאחר וחלק מהבנים חושבים שאני רק שווה זיון כנראה שאני משדרת את זה'" זה פקח לי את העיניים. אנלא יודעת למה דווקא הוא הצליח לעשות את זה. כמה פעמים ניסו לדבר איתי על הבטחון העצמי שלי ופשוט התעצבנתי וסירבתי לשמוע, והכחשתי. ואמרתי שזה לא נכון ושיש לי בטחון. כשדיברו איתי על הערכה והכבוד העצמי שלי.. פשוט לא הגבתי. יש לי מושג איך לתקן את זה. אבל אני מרגישה שאני צריכה את עזרה ואין מי שיעזור לי. [גם את לא נורית] אני מרגישה אבודה, אבודה בתוך עצמי. כאילו כל הדברים הרעים קוראים דווקא לי. האמונה שלי גם בסוד נעלמת. אין לי במי או במה להאמין. אני מרגישה אבודה. נ.ב, אני יודעת שאנלא פעילה בפורום.. פשוט.. הייתי חייבת לשתף.

 

[SummerSpirit]

אממ

חשבת אולי ללכת לכמה פגישות לפסיכולוג או להעזר במאמן\ת? זה נותן המון שיש מולך בנאדם אובייקטיבי שיכול לשמש לך מראה. הכי חשוב שאת תהי מוכנה להודות בעובדה ולא להכחיש, ולהיות מוכנה לעבוד על זה. דבר אחד להגיד, דבר אחר לגמרי לעשות. את יכולה לעבוד על עצמך גם לבד. תשאלי את עצמך איך את רואה אנשים עם בטחון. מה הם משדרים? אילו תכונות יש להם? למה להם יש בטחון ולך אין? מה גורם לך להרגיש חוסר בטחון? מה את יכולה כדי לשנות את זה?

 

[Bouliבולי]

../images/Emo120.gif אמ.

כן, אני חושבת על זה. ללכת לפסיכולוג. אני בצבא.. ובגדוד שלי כמו בכל הצבא, מסתכלים על זה בעין לא יפה. אבל נראה, אני אדבר עם המפקד שלי. לגבי זה שלעבוד על זה עם עצמי. הסתכלתי על בנות אחרות שיש להן בטחון..ו אין לי מושג מה הם משדרים, ואילו תכונות יש להם ולמה הם משדרים ולי אין. אין לי מושג.

 

[GMjoy]

בולי מתוקה../images/Emo140.gif

את בטוחה שאת אחת כזו בעולם? את בטוחה שאין עוד אנשים שנפגעו מזה, ואפילו במקרה הקיצוני פגעו בגופם בגלל זה? לא חסר מקרים ואנשים כאלה... את לא אשמה ביחס הזה, אבל את כן אשמה בדברים שאת עושה - ואלה המקומות שבהם את מכירה אותם - את הבריונים האלה. הנה, בדיוק היום קראתי בעיתון "7 ימים" על נער ישיבה (תלמיד בן 17) ששכב עם המורה לאנגלית, בת ה36 (או משהו כזה...). הייתי בהלם! מה שלא קרה שם, אבל מה התמצית של הסיפור - זה שהנער הזה היום מרגיש אומלל כאין כמוהו... הוא איבד את תמימותו, הוא סתר את כל העקרונות שהאמין בהם, ורמס את כל כבודו שהיה בו. ולמה? כי הוא נתן לגורמים חיצוניים לשלוט בו - והוא היחיד שאשם בזה! אני לרגע לא מאמין שאפשר היה לפתה נער ישיבה (או כל בן אדם) ללא כל חשק, אפילו הכי חבוי בו, להשתלשלות הסיפור הזה. אז הנה, תראי, את לא במקום שכזה. את לא מנוצלת מינית, ולעולם לא תהיי, אם תדעי ערך וכבוד לעצמך. כמובן שיש לך עבודה לעשות עם עצמך- ואולי גם לא קטנה - אבל תתחילי בקטן אין לי מספיק ערך עצמי ומאחר וחלק מהבנים חושבים שאני רק שווה זיון כנראה שאני משדרת את זה - ב-י-נ-ג-ו

החוסר ביטחון שלך משדר ערך עצמי נמוך, וזה הפיתיון המושלם לכל בחור חרמן שרוצה לנצל בחורה חלשה. למה את חושבת שכבוד מגיע לאנשים חזקים ולא החלשים? מהסיבה שהחלשים מתמסרים לתחושת אובדן שלהם, והחזקים, לעומת זאת, מתמסרים לכוחניות. ומה הסוד הגדול? שלא כל "החזקים" באמת כאלה... הם משדרים זאת, וזה נהיה חלק מהאופי, המנגנון שלהם בחיים. הכי חשוב, תמצאי לך מקום שבו טוב לך להיות, וזה מה שחשוב!. תתמסרי להרגשה, כי יש בך כוח גדול - תני לו להיות למעלה

 

[Bouliבולי]

../images/Emo120.gif גיא היקרה,

המון המון תודה. אני תמיד שמחה לקרוא את ההודעות שלך בפורום. וכן, אתה צודק. וזה הולך להשתנות. תודה. :]

 

[הtרמפיסטית]

ביטחון עצמי וערך עצמי

הם שני דברים שנובעים ממה שקורה לך בחיים. מה שקורה לך בחיים נובע מהבחירות שאת עושה. כמה שאלות, ברשותך, כדי להבין את המצב: כמה זמן את מרגישה ככה? מה התפקיד שלך בצבא (עד כמה שאת יכולה /רוצה לפרט)? מי בסביבתך הוא האדם שאת הכי מעריצה/מעריכה? (את לא חייבת להגיד שם) מי את מרגישה שכן תומך בך יותר מכל אחד אחר? מהן שלושת התכונות שאת הכי אוהבת בעצמך? מהם שלושת איברי הגוף שאת הכי אוהבת בעצמך? מהם שלושת הרגעים שאת הכי זוכרת, שבהם הרגשת שאת מלאת ביטחון עצמי והערכה עצמית? נמשיך כשתעני. אפשרי גם במסרים.

 

[Bouliבולי]

../images/Emo120.gif אוף!

עניתי לך על כל השאלות כמו שצריך, ושלחתי והיה טעות באתר%$#^#$#@ מעצבן. בכל מקרה, שוב. כמה זמן את מרגישה ככה? המון המון זמן. נגיד ככה, שאף פעם לא היה לי בטחון עצמי. מאז שאני זוכרת את עצמי. פעם אפילו לא אהבתי את עצמי (היום אני הרבה יותר מודעת לעצמי, למראה חיצוני שלי וגם לאופי שלי. ואני אוהבת את שניהם

) במהלך השנים, כשהגעתי לתיכון.. הבטחון שלי עלה. התחלתי להכיר אנשים חדשים (לא מבי"ס) החברים האלה נתנו לי תחושת בטחון עצומה. וגרמו לי לאהוב את עצמי יותר. עם השנים האנשים האלה התפוגגו מהחיים שלי ועכשיו זה לא אותו דבר. אפשר להגיד גם, קצת אחרי הגיוס שלי הבטחון שלי ירד חזרה. קצת לפני הגיוס הכרתי את הסוד (משהו כמו לפני שנה, כשאני חושבת על זה. אני בצבא 10 חודשים), התחלתי קצת יותר לבלות עם חברות וכאלה (פעם הייתי די מסתגרת בבית :S) ופעם אחת יצאתי עם חברה שלי וחברה שלה והחברה הזאת הכניסה לי קצת שכל.. ושניהם ביחד הצליחו להכניס לי בטחון. אני לא יודעת מה קרה לי בזמן האחרון שהבטחון שלי שוב שואף לאפס. מה התפקיד שלך בצבא (עד כמה שאת יכולה /רוצה לפרט)? אני נהגת האמר, בגדוד קרבי של הנחל. כרגע האמר, בעתיד זה יכול להיות עוד רכבים. האמר זה אומר לשרת את הפלוגות (להביא להם אוכל וכאלה כשהם במטווחים, להביא ציוד לוגיסטי וכו') נחמד בסה"כ. את התפקיד אני אוהבת. יותר קשה לי החלק החברתי. יש לי חברות.. אבל אני לא חושבת שאני אהיה מסוגלת לפנות לאחת מהן כשרע לי ממש. למרות שהן יודעות שלא טוב לי שם.. הן לא עושות הרבה. מי בסביבתך הוא האדם שאת הכי מעריצה/מעריכה? (את לא חייבת להגיד שם) אני לא יודעת אם היא יודעת את זה, אבל זאת אחותי נורית. (רולילולי). מי את מרגישה שכן תומך בך יותר מכל אחד אחר? אחותי נורית, אין ספק

. מהן שלושת התכונות שאת הכי אוהבת בעצמך? 1. חברותית. 2. יודעת להקשיב (שמספרים לי על בעיות של עצמם/אחרים. כשמדברים איתי עלי אני רק מתעצבנת ומכחישה). 3. רצינית. מהם שלושת איברי הגוף שאת הכי אוהבת בעצמך? 1. החזה שלי

. 2. העיניים שלי. 3. השיניים שלי (זה נחשב לאיבר?

) מהם שלושת הרגעים שאת הכי זוכרת, שבהם הרגשת שאת מלאת ביטחון עצמי והערכה עצמית? 1. להיות עם החברים האלה, שהכרתי במהלך השנים.. בת"א. להיות הכי מאושרת והכי שמחה בעולם (להגיד שהם מהקהילה. זה בסדר? כי הם מהקהילה. <לא. אני לא לסבית>. 2. כשאני שיכורה זה נחשב? D: סתם. כשאני, חברה שלי וחברה שלה יצאנו והם הצליחו להכניס לי קצת שכל . 3. האקס שלי.

 

[רולילולי]

../images/Emo140.gifאחותי היקרה והיפה!

לא רוצה להשתחצן אבל אני יודעת שאת הכי מעריכה אותי ואני שמחה כי אני חושבת שזה טוב שייש דמות לחיקוי כמוני (לא התכוונתי להישמע גאוותנית) כי בעצם אני משדרת לך מסר שלמרות שבאנו מאותו מקום, מאותו בית, מאותם הורים. למרות שהייתי במקומות שאת נמצאת היום תראי איפה אני עכשיו ואני שמחה שאת מעריצה אותי כי זה בטח גורם לך להאמין שדברים יכולים להשתנות, להראות אחרת, שהחיים יכולים להיות (והינם) טובים ויפים. כך שאם את מעריצה או מעריכה אותי אז אני מאמינה שבקרוב את תיהיי במקום שאני נמצאת בו היום ובעצם אני חושבת שאת ממש כבר בדרך!! אני תמיד כאן בשבילך!! אוהבת אותך מאוד מאוד, נורית אני מאמינה בך!!!!

 

[הtרמפיסטית]

אני נטולת אינטרנט בימים האחרונים

כרגע בעבודה, כך שעדיף שנמשיך במסרים אם את רוצה.

 

[naty3]

שלחתי לך מסר-סליחה על ריבוי המסרים

היה error בתפוז, חשבתי שלא נשלח

 

[ע ו פ ר ה]

שלחתי לך מסר בפרטי.

 

[מיתר נדיר]

יקירתי, קודם כל ../images/Emo24.gif

שנית, את צודקת, בטחון עצמי ויותר מזה הוקרה עצמית (מונח שמישהו זרק לי לפני כמה ימים בהקשר מאד דומה) הם הבסיס לwell being שלנו. ואחד הצעדים הכי בסיסיים בהוקרה עצמית זה לבקש עזרה כשצריכים. ובמקרה שלי זה היה לפרגן לעצמי עזרה מקצועית כשחשבתי שאני צריכה אותה. אז תשקלי את זה גם. את צודקת גם שאין לנו במי להאמין אם אנחנו לא מאמינים בעצמננו קודם כל. אז קחי נשימה, ותתחילי לחזור אל הסוד בקטנה, למשל עם הקטע של רשימות הדברים הטובים היומיים שעופרה אוהבת להמליץ עליו. קחי לך משהו קטן שיתחיל אותך בדרך למעלה. אה, וזה לא הדברים הרעים שקוראים לך. זה את שקוראת להם.

 

[אנה92]

דיי, את ברגע משבר

יש לנו את הרגעים האלה. קודם כל זה נורא חשוב לשמוע מה אומרים עלייך! זה טוב שפקחו לך את העיניים (עכשיו אני לא יודעת אם באמת פקחו לך או שהאדם לא אמין) קודם כל תבדקי אם האדם שאמר לך את זה אמין. אם את רוצה באמת ובתמים לשנות את מה שאת מרגישה (אם מה שאת מרגישה את משדרת) אז אני מציעה לך לקחת כיוון חשיבה אחר, אבל בלי לחץ, בלי לנסות יותר מידי ככה את תגיעי לאן שאת רוצה, רק אל תתמאצי יותר מידי

 

[שפי גור ארי]

את אומרת בעצמך

שאף פעם לא קיבלת אהבה בית וקודם לכן. זה מן גלגל שמזין את עצמו. אנשים שאהבו אותם בבית ותמכו בהם, בדר"כ גדלים להיות אנשים בטוחים בעצמם. מה שחשוב לזכור הוא שההורים שלנו הם גם בני אדם. הם הרבה פעמים מנסים כמיטב יכולתם, ולא הולך להם כמו שהם היו רוצים. לפעמים הם בעצמם לא קיבלו אהבה, ולכן מתקשים להעניק אותה. אבל לך יש את הכוח לשנות את כל זה. העבר אומנם מן הסתם יצר אצלך תגובות רגשיות, והתנהגות שמחזקים את המצב של חוסר בטחון, ותחושה של חוסר אהבה. אבל כל יום שאת כמה מחדש, את יכולה לעשות בחירות חדשות. אחד הדברים שהכי תורמים לביטחון העצמי, הוא לדעת שיש משהו שאת ממש טובה בו, משמעותית יותר מאנשים אחרים. אם אין לך כרגע משהו כזה, את יכולה ליצור אותו. מספיק שתשקיעי שעה ביום בלימוד משהו שמעניין אותך, ותוך שנה הרמה שלך תהיה גבוהה מאוד בו. יכול להיות ש NLP יתאים לך, כי בנוסף על זה שתלמדי משהו עוצמתי ושימושי הוא יתן לך כלים להתמודד עם חלק מהקשיים שלך. מעבר לזה, תנסי לאהוב את עצמך. להסתובב לדבר ולתקשר רק עם אנשים שאוהבים אותך. תסמכי על עצמך, ותעשי רק מה שאת מרגישה שיעשה לך טוב. זה לא באמת משנה מה האנשים מסביבך חושבים, מה שהכי משנה זה מה את חושבת על עצמך ואייך את מתיחסת לעצמך. האנשים מסביב או שישנו את דעתם, או שיעלמו בסופו של דבר. תחשבי על זה - האנשים שאיתך בצבא הם לא האנשים שהיו איתך בתיכון, אבל את נתקלת בבעיות דומות לא בגלל האנשים, אלה בגלל שאת מביאה את אותה הסתכלות ואת אותה התנהגות שהיתה לך קודם לכן. אם תשני אותה זה ישתנה, ובמקום הבא שתהיי, הכל כבר יראה אחרת לגמרי.

 

[רולילולי]

לכל מי שכתב כאן

שמי נורית ואני אחות של הדס. רק רציתי למסור לכם שהדס בצבא ואני מעדכנת אותה על הנעשה בפורום כשהיא תחזור הביתה היא תגיב. בנתיים תודה לכולכם על העצות והתמיכה!!!