אנונימית59
New member
בטחון עצמי ליד גברים- ארוך ומאוד חשוב לי
קודם כל שלום , אני חדשה בפורום הזה קראתי פה כבר כמה וכמה תגובות ואתם ממש עוזרים .. מקווה שתוכלו לעזור לי גם. אוקי אז ככה.. אני בת 16 ואני ממש חסרת בטחון כשזה נוגע לבנים! עם בנות אני פתוחה ויש לי מלא חברות ואני הכי יודעת להתחבר עם כל אחת אבל עם בנים שאני לא מכירה אני לא מצליחה להתחבר! זה ממש מפריע לי נגיד חברות שלי יכירו חבורה של בנים וידברו איתם אני ישב וישתוק ! כי אני מתביישת ואני גם לא חושבת שאני מעניינת וזה לא קשור בכלל בכלל למראה שלי.. אני חושבת ואפילו ירשה לעצמי להגיד שאני יודעת בוודאות שאני יפה.. מתחילים איתי דיי הרבה אבל אני לא מצליחה להפתח.. כשזה מגיע לשיחה של יותר מכמה מילים אני נהיית יבשה וקרה כי פשוט אין לי מה להגיד! לוקח לי הרבה הרבה זמן עד שאני מתחילה לדבר ולצחוק עם מישהו בחופשיות וזה ממש מתסכל אותי כל הזמן חברות שלי אומרות לי שאני לא חברותית ולא נחמדה לאנשים חדשים ולא נותנת הזדמנות ובנים נוטים לחשוב שאני סנובית או שהם פשוט קוראים לי "שקטה" והקטע זה שעם חברות שלי וידידים שלי שאני מכירה אני הכי פתוחה בעולם ומצחיקה ופשוט א-נ-י! ואל תגידו לי שזה טבעי שלא נפתחים למישהו ישר על ההתחלה אבל אצלי זה לוקח הרבה יותר מידי זמןןןן!!!! אני יגיד לכם את האמת ... אני חושבת שאני לא מעניינת ויבשה ,ושבנים רוצים אותי רק בשבל הגוף שלי (הבנתם את הכוונה) ואני בתולה.. ואני מתכוונת שזה ישאר ככה עוד הרבה זמן אז אני חושבת לעצמי "בשבל מה להתחיל קשר עם מישהו אם גם ככה אני לא יתן לו את מה שהוא רוצה" אני מראש לא חושבת שמישהו ירצה אותי בגלל האופי שלי.. בגלל שאני מצחיקה, נחמדה, חמודה - כי אני פשוט ל-א כזאת ליד בנים! אז אני ישר חושבת שרוצים ממני משהו מיני ... וזה מתסכל אותי לחשוב ככה הקשר האחרון שהיה לי עם מישהו היה לפני חודש חודשיים משהו כזה והלכנו לים ביחד פעם ראשונה שנפגשנו לבד ופשוט שתקתי לא היה לי מה להגיד לו ! היינו בערך שעה בים ודיברנו פה ושם אבל בקושי...... הייתי צריכה ממש להתאמץ כדי לחשוב מה להגיד והיו המון שתיקות מביכות והוא לא ממש עזר לי ... כל הזמן אמר "תדברי.... למה את שותקת" ורציתי לקבור את עצמי! אבל מאז היינו בסוג של קשר כזה וכל פעם שהיינו עם עוד חברים משותפים לא הייתי מתייחסת אליו בכלל היינו הולכים למסיבות ביחד היה לי כל כך כיף שהוא היה רואה שבנים אחרים מתחילים איתי הרגשתי כל כך שווה .. הוא אפילו רב עם מישהו במועדון בגללי ואני המשכתי לרקוד ולרקוד פשוט לא עצרתי הרגשתי כמו מלכה ולא נתתי לו לנשק אותי ולא כלום בקיצור עשיתי הכללללל כדי שהוא יתרחק ממני כמה שיותר והתייחסתי אליו כאל מובן מאליו והקטע המוזר זה שאין לי מושגג למה עשיתי את זה אני יודעת שזה מטומטם ומגעיל אבל זה מה שהרגשתי
אני לא יודעת למה אני כזאת ... למרות שיש לי השערה מסויימת תראו שהייתי בבית ספר יסודי הייתי רגילה תמיד להיות "מלכת הכיתה" (שונאת את המונחים האלה אבל כדי שתבינו את העקרון) כולם תמיד היו סביבי ותמיד תמיד היה לי חבר ! ואז גדלנו קצת ועלינו לחטיבה... ובחטיבה הבנים שם .. איך לומר... לא שמו עלי ! הם היו פשוט עוברים לפעמים ונוגעים לי בתחת , לי ולכל הבנות והבנות היו מרביצות להם אבל אני לא כל כך הרבצתי כי לא הייתי רגילה לזה בכלל שבן עובר ונוגע לי בתחת.. זה אפילו העליב אותי.. אז הייתי נעלבת בשקט ואז הם התחילו לקרוא לנו "שרמוטות" .. כל הזמן שעברתי "יא שרמוטה" הם לא התייחסו אלי בכלל ואפילו חלקם אמרו שאני מכוערת וזה הפיל לי את הבטחון לריצפה מבחינת בנים כי לא הייתי רגילה לזה ! ובעצם מאז ועד עכשיו לא היה לי חבר רציני למרות שעכשיו אני כבר בת 16 ומתחילים איתי המוןן אבל עדיין זה לא משפר לי את הבטחון העצמי אני פוחדת להתקרב למישהו כדי שלא יקראו לי "שרמוטה" אני פוחדת להתחיל לדבר עם מישהו כדי שלא יחשוב בלב "איזה מכוערת" או "איזה לא מעניינת" זה מצחיק שעברו כבר 4 שנים ואני עדיין לא מתגברת על זה זה בכלל הגיוני שבגלל זה האופי שלי נהיה כל כך קשה? מה עושים עם זה? בבקשה תעזרו לי אני שונאת להיות כזאת
קודם כל שלום , אני חדשה בפורום הזה קראתי פה כבר כמה וכמה תגובות ואתם ממש עוזרים .. מקווה שתוכלו לעזור לי גם. אוקי אז ככה.. אני בת 16 ואני ממש חסרת בטחון כשזה נוגע לבנים! עם בנות אני פתוחה ויש לי מלא חברות ואני הכי יודעת להתחבר עם כל אחת אבל עם בנים שאני לא מכירה אני לא מצליחה להתחבר! זה ממש מפריע לי נגיד חברות שלי יכירו חבורה של בנים וידברו איתם אני ישב וישתוק ! כי אני מתביישת ואני גם לא חושבת שאני מעניינת וזה לא קשור בכלל בכלל למראה שלי.. אני חושבת ואפילו ירשה לעצמי להגיד שאני יודעת בוודאות שאני יפה.. מתחילים איתי דיי הרבה אבל אני לא מצליחה להפתח.. כשזה מגיע לשיחה של יותר מכמה מילים אני נהיית יבשה וקרה כי פשוט אין לי מה להגיד! לוקח לי הרבה הרבה זמן עד שאני מתחילה לדבר ולצחוק עם מישהו בחופשיות וזה ממש מתסכל אותי כל הזמן חברות שלי אומרות לי שאני לא חברותית ולא נחמדה לאנשים חדשים ולא נותנת הזדמנות ובנים נוטים לחשוב שאני סנובית או שהם פשוט קוראים לי "שקטה" והקטע זה שעם חברות שלי וידידים שלי שאני מכירה אני הכי פתוחה בעולם ומצחיקה ופשוט א-נ-י! ואל תגידו לי שזה טבעי שלא נפתחים למישהו ישר על ההתחלה אבל אצלי זה לוקח הרבה יותר מידי זמןןןן!!!! אני יגיד לכם את האמת ... אני חושבת שאני לא מעניינת ויבשה ,ושבנים רוצים אותי רק בשבל הגוף שלי (הבנתם את הכוונה) ואני בתולה.. ואני מתכוונת שזה ישאר ככה עוד הרבה זמן אז אני חושבת לעצמי "בשבל מה להתחיל קשר עם מישהו אם גם ככה אני לא יתן לו את מה שהוא רוצה" אני מראש לא חושבת שמישהו ירצה אותי בגלל האופי שלי.. בגלל שאני מצחיקה, נחמדה, חמודה - כי אני פשוט ל-א כזאת ליד בנים! אז אני ישר חושבת שרוצים ממני משהו מיני ... וזה מתסכל אותי לחשוב ככה הקשר האחרון שהיה לי עם מישהו היה לפני חודש חודשיים משהו כזה והלכנו לים ביחד פעם ראשונה שנפגשנו לבד ופשוט שתקתי לא היה לי מה להגיד לו ! היינו בערך שעה בים ודיברנו פה ושם אבל בקושי...... הייתי צריכה ממש להתאמץ כדי לחשוב מה להגיד והיו המון שתיקות מביכות והוא לא ממש עזר לי ... כל הזמן אמר "תדברי.... למה את שותקת" ורציתי לקבור את עצמי! אבל מאז היינו בסוג של קשר כזה וכל פעם שהיינו עם עוד חברים משותפים לא הייתי מתייחסת אליו בכלל היינו הולכים למסיבות ביחד היה לי כל כך כיף שהוא היה רואה שבנים אחרים מתחילים איתי הרגשתי כל כך שווה .. הוא אפילו רב עם מישהו במועדון בגללי ואני המשכתי לרקוד ולרקוד פשוט לא עצרתי הרגשתי כמו מלכה ולא נתתי לו לנשק אותי ולא כלום בקיצור עשיתי הכללללל כדי שהוא יתרחק ממני כמה שיותר והתייחסתי אליו כאל מובן מאליו והקטע המוזר זה שאין לי מושגג למה עשיתי את זה אני יודעת שזה מטומטם ומגעיל אבל זה מה שהרגשתי