בטח כבר שיגעו אותכם עם השאלה הזו

[אחר]

בטח כבר שיגעו אותכם עם השאלה הזו

בעקבות חג הפסח הבא עלינו לטובה [ולשעמום] אני מחפש ספר שיסביר בצורה פשוטה ונהירה את יסודות האבולוציה, אם אפשר גם עם התייחסות להתפתחותה של התיאוריה. משהו שגם יהיה בשפה ברורה ומובנת להדיוטות כמוני, גם יכיל את כל ה"מיין סטרים" של הידע המרכזי בנושא (לא ספר שטוען איזו תיאוריה שעדיין לא התבססה) ושגם יהיה מעניין [וגם בדולרים וגם ביורו]. אה, ובעברית. יש משהו כזה? תודה

 

[Caligola]

ברוך הבא לפורומנו הלא פעיל במיוחד.

יש הרבה ספרים שעוסקים באבולוציה, חלקם פופאלרים יותר, וחלקם פופאלרים פחות. כיום, ולמיטב ידיעתי הספרים הפופאלרים ביותר הם ספרים של הזואולוג הבריטי פרופ' ריצארד דוקינס. אני ממליץ לך על הספר הגן האנוכי(לי הוא עלה לפני ששה חודשים 45 ש"ח), אפשר לקנות אותו בכל חנות ספרים. ואם תהיה מעונין, יש בפורום שני מאמרים שמסבירים את יסודות האבולוציה למתחילים (1) אבולוציה תמצית התאוריה לחטיבת ביניים (2) Evolution for dummies. ואם יהיו לך שאלות כלשהם אחרי שתקרא את הספר, או אפילו עכשיו על תאורית האבולוציה אני אשמח לענות.

 

[22ק ו ס ם]

אני דווקא הייתי מתחיל עם השען העיור

הגן האנוכי זה ספר יותר למתקדמים ויותר סציפי. השען העיוור יותר פשוט לקריאה ומץאים כספר ראשוני על האבולוציה.

 

[SilentMike]

מצטרף ל../images/Emo91.gif.

לשתיהן בעצם, כי גם הגן האנוכי ספר פנטסטי. אבל השען העיוור מתאים יותר לבקשה.

 

[Levos]

אבל הספרים האלו כן מקדמים

זרם מסויים בתואריית האבולוציה. אומנם זרם די מקובל, אבל לא על כולם. ואין שם התייחסות לחלק מהאספקטים של ברירית פרטים וקבוצות.

 

[22ק ו ס ם]

דוקינס מייצג את הזרם המרכזי

ומתייחס לברירת קבוצות ופרטים. כמובן שהוא לא יכול להקיף את כל המחקרים בתחום אבל בתור מבוא הוא מעולה.

 

[SilentMike]

אז ככה.

הגן אנוכי הוא קידום של הברירה הגנטית (שכאמור, התקבלה לחלוטין) זה נכון. אבל "השען העיוור" זה ניאו-דרוויניזם פרקסלאנס. והוא מתייחס גם לתתי-זרמים שונים. בתכל'ס אין עוד הרבה אופציות (בטח שלא בעברית). הספרים של גולד רובם אסופות של מאמרים, ורוב יתר הספרים גם כך מצדדים בדוקינס (רק שהוא כותב הרבה יותר טוב).

 

[שפם המקובלים]

ויותר גרוע.

ברירת קבוצות אף פעם לא התקבלה על דעת אף אחד כמעט, פשוט מפני שהיא לא יכולה לפעול. מה שחסר אצל דוקינס זה התפקיד החשוב של ברירה ברמת המין. בלי ברירה זו כל מה שהאבולוציה היתה יוצרת זה חיידק משופר. במקום זה הוא מביא תיאוריות מטפיזיות על "מורכבות" שחייבת לעלות תמיד. תיאוריות אלה כל כך מופרכות עד שעמוס כרמל ועמנואל לוטם, העורך והמתרגם של Climbing Mount Improbable בגרסתו העברית פשוט צנזרו אותן, וחברי הפורום מכחישים שדוקינס כתב אותן...

 

[Levos]

ולמה ברירת קבוצות לא יכולה לפעול?

אם יצורים חיים בקובצות קטנות אז תכונות של הפרטים בקבוצה קובעות האם כל קבוצה תשרוד או תכחד. אם קבוצה נכחדת אז קבוצה שכנה פולשת במקומה. אומנם במודל כזה לרוב הקוצות יהיו במידה מסויימת משפחה מורחבת כך שגם ברירת שארים משחקת תפקיד, אבל ברירת הקבוצות גם כן איננה פסולה.

 

[שפם המקובלים]

ה"קבוצה" במקרה זה היא אוכלוסיה.

פרטים יכולים לנוע בין קבוצות, ולכן אם פרט נוקט באסטרטגיה המועילה לקבוצה על חשבונו פרטים אחרים יהנו ממנה- ויעברו לקבוצה אחרת. מודלים מתמטיים מראים היטב שברירה קבוצתית יכולה לפעול רק בקבוצות קטנות מאד (ואז כל הפרטים בהן הם קרובים, מה שמחזיר אותנו ל-kinship selection) וסגורות, מה שהופך אותן לאוכלוסיות מבודדות.

 

[אחר]

תודה על התשובות

אני לא חדש בפורום וקורא בו די בתכיפות, ואפילו הגבתי כמה פעמים, אבל כאדם שידיעותיו באבולוציה מסתכמות בכמעט אפס לא ממש מצאתי הזדמנויות רבות להשתתף. קראתי את המאמר לחטיבות הביניים שהומלץ כאן. תודה

 

[זולל מישמישים]

"הגן האנוכי" - לא מומלץ

קניתי, קראתי, לא אהבתי בכלל. באתר "הידען" תוכל למצוא מאמרים מעניינים בנושא.

 

[שפם המקובלים]

יש כמה ספרים סבירים.

בתור התחלה, אבולוציה מדארוין עד ה-DNA של דן גראור. אחר כך הכוחות המניעים באבולוציה של דוד וול. מדוקינס עדיף להמנע לפחות עד שתדע מהי אבולוציה מפני שהוא נותן פרשנות אישית שלו שאינה מקובלת על רוב המדענים (למרות שכאן בפורום טוענים בתוקף שכן).

 

[22ק ו ס ם]

לתת פרשנות שלך זה בסדר

אבל חבל שאתה מעוות את מצב המחקר העכשווי בנושא, ושוב ושוב ממשיך לתת תיאוריות קונספירטביות בקשר לפיסקה חסרה שאני בטוח שיש הסבר הרבה יותר פרוזאי להיעלמות שלה (אם בכלל).

 

[שפם המקובלים]

יש הסבר מצוין לפסקה החסרה.

והבאתי אותו- הפסקה הנ"ל היא פשוט הבל הבלים ושני האנשים הנ"ל הבחינו בזה (לא רק הם- אני חיפשתי אותה בתרגום העברי לאחר שהבחנתי בהבלותה במקור האנגלי). והמצב המחקרי עכשיו, כמו שהיה עשרות שנים: האבולוציה פועלת ברמת הגן, הפרט, האוכלוסיה והמין. זה שמחבר ספרים פופולאריים נעשה פופולארי בשנים אלה לא משנה את המצב.

 

[22ק ו ס ם]

אולי תביא את הפיסקה האמורה?

כל הדברים הם בגדר ספקולציות ופרשנות בלבד. תן לנו את מספרי העמודים בשני הספרים ואני מבטיח לבדוק.

 

[SilentMike]

נראה לי שמדובר:

נראה לי שהכוונה היא לעמוד 92 בגרסה העברית: "גובהו של ההר הבלתי סביר מביע את הצירוף של שלמות ושל אי-סבירות הבא לכלל ביטוי..." אם זה המצב (ולשפם הפתרונים), אזי נותר רק למצוא את המקום המקביל בגרסה האנגלית (שאין לי).

 

[22ק ו ס ם]

אני אנסה לבדוק אצלי בספרייה

נראה לי שיש שם את הספר באנגלית ואז נוכל להשוות.

 

[22ק ו ס ם]

זה לא זה

יש לי את שני הספרים בידי וכל החלק הזה זהה לחלוטין. בדקתי גם חלקים אחרים שיש בהם פוטנציאל להבדל אבל לא מצאתי כלום.

 

[SilentMike]

מצטרף (שוב) לבקשה.

אנא צרף את הפיסקה הנ"ל ואת הקשרה (הפסקה מעליה ומתחתיה והמקום בתרגום העברי), ונראה אם היא באמת הופכת את כל הטענה של "Mount Improbable" על פיה. אם זה באמת העניין אני רוצה לראות את הפיסקה הזו, כי בקריאה שלי את הספר אין שם שום טענה שהמורכבות עולה תמיד, שזה מה שעולה מדבריך שהספר, כביכול, אומר.