בטיחות בדרכים
אני תמיד נחרד לראות ילדים קטנים לא חגורים במכונית או מורכבים על אופנוע בצורה לא בטיחותית בעליל. מבחינתי הילדים תמיד חגורים - כמוני. אבל הבוקר הזדעזעתי לקרוא את התיאור הבא בבלוג של עננת: "אני חושבת שהמראה שממש החריד אותנו היה רכב שטח, שנסע בדרך (בשטח אש, לא בתחומי השמורה) – באוטו ישבו ההורים והכלב, ועל הגג היו קשורים מזרונים, ועליהם שוכבים, מטלטלים וצוחקים שני ילדים בני 6 בערך. בדרך עפר, מלאה אבנים... אני וחברתי פערנו את הפה, ופשוט שכחנו לסגור. בתור אמהות לילדים, המראה גרם לנו לרצות לצעוק, לטלטל את ההורים (שוודאי חושבים שהם נורא מגניבים וקולים) ולהביא את יצחק קדמן מיד. גל היה רגוע יותר. "זה מאד יקר, מה שיש לכם על הגג, אתם יודעים," הוא העיר להם. אבל זה לא כביש, ולא שמורה – אין לו שום סמכות שם. והם אמנם התנהגו בחוסר אחריות מושלם, אבל לא עשו שום דבר לא חוקי. במיוחד הרגיז אותי מבטה של האם – מתריס, לועג, מתגרה: "נראה אתכם אומרים לי משהו על דרך הטיפול שלי בילדים שלי! אני אמא מגניבה! " – ושוב אני לא מצליחה להבין – מה הם חשבו לעצמם? איזה מין רפיון מוחי גרם להם לסכן כך את חיי הילדים?" (אני מודה, שמעתי אותו קודם אבל רק לראות אותו כתוב גרם לי להזדעזע) מה אתם חושבים? האם צריך לחוקק חוק גם נגד מקרים כאלה או זבאמת מדובר במקרה חריג ביותר?
אני תמיד נחרד לראות ילדים קטנים לא חגורים במכונית או מורכבים על אופנוע בצורה לא בטיחותית בעליל. מבחינתי הילדים תמיד חגורים - כמוני. אבל הבוקר הזדעזעתי לקרוא את התיאור הבא בבלוג של עננת: "אני חושבת שהמראה שממש החריד אותנו היה רכב שטח, שנסע בדרך (בשטח אש, לא בתחומי השמורה) – באוטו ישבו ההורים והכלב, ועל הגג היו קשורים מזרונים, ועליהם שוכבים, מטלטלים וצוחקים שני ילדים בני 6 בערך. בדרך עפר, מלאה אבנים... אני וחברתי פערנו את הפה, ופשוט שכחנו לסגור. בתור אמהות לילדים, המראה גרם לנו לרצות לצעוק, לטלטל את ההורים (שוודאי חושבים שהם נורא מגניבים וקולים) ולהביא את יצחק קדמן מיד. גל היה רגוע יותר. "זה מאד יקר, מה שיש לכם על הגג, אתם יודעים," הוא העיר להם. אבל זה לא כביש, ולא שמורה – אין לו שום סמכות שם. והם אמנם התנהגו בחוסר אחריות מושלם, אבל לא עשו שום דבר לא חוקי. במיוחד הרגיז אותי מבטה של האם – מתריס, לועג, מתגרה: "נראה אתכם אומרים לי משהו על דרך הטיפול שלי בילדים שלי! אני אמא מגניבה! " – ושוב אני לא מצליחה להבין – מה הם חשבו לעצמם? איזה מין רפיון מוחי גרם להם לסכן כך את חיי הילדים?" (אני מודה, שמעתי אותו קודם אבל רק לראות אותו כתוב גרם לי להזדעזע) מה אתם חושבים? האם צריך לחוקק חוק גם נגד מקרים כאלה או זבאמת מדובר במקרה חריג ביותר?