בטירונות בנות, שבת ראשונה נשארים

בטירונות בנות, שבת ראשונה נשארים

לא ידעתי.
אבל נשמע לי הגיוני שיתרגלו לצבא.
כמה שהנכדה שיחקה אותה אדישה, אני מכיר אותה שהיא "ג'דעית", ואחרי שבוע היא כבר מספרת שזה מתחיל למצוא חן בעיניה.....
הצעתי לה לתרום את חלקי בכך שלחופשה הראשונה ביום שישי אבוא לקחת אותה ממחנה 80, והיא צהלה כי יש לה הרבה ציוד (היום הבנות הולכות להתגייס עם מזוודה...).
אז אחותה שואלת אם אור תרצה הסעה גם ביום ראשון? עניתי לה שבשביל זה יש סבא וסבתא, לפחות עד סוף הטירונות.
ואשתי הפולניה מתחילה כבר לחלום על נינים.....
 

יוליקה

Member
מנהל
למה רק היום עם מזוודה?

בגיוס מרץ 1966 - בשבת ראשונה, כולם יצאו חוץ ממחלקה תורנית...

כך ניראתה המחלקה שלנו!! (אני באמצע בערך...)
 
ההוראה היא שיוצאים רק משבת שניה

אז התגייסת כמעט שלוש שנים אחרי (אוגוסט 1963)
אני רואה שכבר אז באו הבנות עם מזוודות. אצלנו כולם באו עם תרמילים חוץ מבחור מופנם שהתברר שהוא כנר במקצועו והתרוצץ בכל הוועדות ובסוף העבירו אותו לתזמורת צהל.
כל היתר קיבלו אפשרות לבחור בין- שריון או שריון או שריון. אז בחרנו מה שרצינו ונסענו למחנה חסה (לא קיים כבר).
 
אין טבחים כמו צוותי הטנקים בשריון

למילואים/מלחמה, כל אחד מביא איתו בתרמיל תבלינים שונים, ואין כמו לוף חתוך כמו צ'יפסים וטבול בנגיעות חרדל.

אגב, המפעל של ריכרד לוי הוא ממש קרוב לבית שלי, ז"א, היה, כיוון שלפני מספר שנים הבנין נהרס מכיוון שצהל עבר למנות-קרב מפונקות.....
 
עד היום כל פעם שאני לא מרוצה

מהאוכל שאישתי מכינה,היא מאיימת עלי שבפעם הבאה היא תיתן לי קציץ בשר של ריכרד לוי.
נידמה לי שהיו להם גם נקניקיות משומרות.
טעם של פעם.
 
יש לי עד היום קופסה ריקה שלהם על השולחן.....

בהחלט הבשר היה בסדר גמור גם בחימום, גם בטיגון, וגם קר כשהמכסה שימש ככפית.....
למרות שלי תמיד היה סכו"מ נעוץ בנעלי הגיבורים.....
 
בקר טוב לכולם !!! רבלתי מתנה נהדרת

כמובן לפי בקשתי, קלנוע, היום היה נסיעתי הבכטרה, נסעתי עד הלנכדה , לבקר את הנינה החדשה שלי, לקח לי כ-20 דקות,
הדרך לשם יש עליות, מאוד קשה לי ללכת אליה ברגל, זה ישמש אותו גם לנסוע לקנטרי, זה יקח לי סטח כ-20 דקות, מחר אברר היכן אוכל להשאיר אותם, הם ניתנים ךפירוק בדקה ולשים באוטו, לבעלי קשב לו לטייל הרבה זמן ברגל, אז זה גם פתרון בשבילו, באמת בשבילו זה ממש צעצוע!!!
זאת הקלנועית החדשה שלי !!!
 
תודה לכולם ! האמת זה בשבילי כמו צעצוע !

מביא אותי לכל מקום בסביבה של הבית !!!
 
לי היה מין תיק כזה מיוחד,

שכול הנחלאים קנו. ויצאתי רק בשבת הרביעית. הייתי בנח"ל, מחנה שמונים, טירונות של שלושה חודשים.
 

עמיקם10

New member
מה שאני בעיקר זוכר-היה שלא היה לי מושג ירוק

מה זה צבא.המכ"ים צעקו ואחד היה צועק כל דבר פעמיים. תרים את הרובה תרים את הרובה.הכביש המרכזי במחנה 80 היה מלא במיטות וכעת אני יודע שזה היה במסגרת הנחיה כללית למסדרי מיטות. שושנה דמארי הופיעה אצלנו..וכחיילים טירונים עייפים וצעירים לא ידענו להעריך את זה. שהמלכה ביקרה במחנה. אחרי ערב גרעינים-גרעין יהב לראש הנקרה-
היתה נפילת מוראל כללית וישר המכ"ם התלבשו עלינו שלא נאבד משהו..מהחיילות. חמשה חדשים כולל מסעות של 40 קילומטר-לבת שלמה- ושברי הליכה.- בסוף זה נגמר.
ואפילו הלכתי לקורס מ"כים..למרות הקריעות- וגם אז לא היה לי מושג שפשוט צריך להיות חייל ולהתאמץ ולא להישבר. שזה לא קל. הייתי חלש יחסית גופנית למרות שעבדתי כבר יותר משנתיים הייתי קל משקל- ורזה עם סעיף משקל.
הנח"ל היה חיל בפני עצמו. כולם הכירו את כולם-את כל הגרעינים. והרבה משקים. זו היתה אחלה של תקופה. ועל כן- אני בדעה שצריך לגייס את כולם..ולא אפרט.
לא צריך חוק- צריך שר בטחון עם אשקס..
 
למעלה