ביג ליידי, לגבי תגובתך למה שכתב
עציון, נכון את צודקת שמחקרים מדעיים אכן הוכיחו שילדים שעברו התעללות הופכים בעצמם למתעללים. וגם נכון שכתבת שמועטים הם המקרים שבהם ילד מצליח לגבור על סביבתו ולצאת ממעגל ההתעללות. ואני כל יום אומרת תודה שזה נפל בחלקי, לצאת ממעגל זה. אני אוהבת את הבן הקטן שלי יותר מכל דבר בעולם ולא מעלה בדעתי את האפשרות להתעלל בו בכל צורה שהיא, פיזית, מילולית או נפשית כי מי כמוני יודע ומכיר את ההרגשה של להיות ילד קטן העומד מול ההורה שמשפיל, מקלל ומכה אותו השכם והערב. ההרגשה הנוראית של ההשפלה, שאתה מרגיש כל כך קטן, מסכן וחסר אונים מול ההורה שמפחיד אותך יותר מכל דבר אחר, שבוכה בלילה לתוך הכר וחושב שאתה הילד הכי גרוע עלי אדמות כי זה מה שמשדרים לך כל הזמן. והחוסר ביטחון העצמי שממנו סבלתי לאורך שנים כי תמיד חשבתי שאני הילדה הכי גרועה, הכי דפוקה וכל החברים והחברות מסביב יותר טובים ממני כי זה מה שהיא אמרה ובתור ילד קטן אתה פשוט מאמין שזה נכון. חס וחלילה וחס ושלום, לעולם לא אתן לבן שלי להרגיש את מה שאני הרגשתי אפילו אם יכעיס אותי ויוציא אותי מדעתי. אני הבאתי אותו לעולם מבחירה שלי ומחובתי לדאוג לו לכל ולהעניק לו את כל החום, האהבה והרוך שאני יכולה להעניק לו. לעומת אמא שלי שתמיד שידרה לנו וגם אמרה במילים שאנחנו בכלל צריכים להודות לה שהיא הביאה אותנו לעולם ולכן יש לה זכויות לעשות בנו כרצונה וככל העולה על רוחה.
עציון, נכון את צודקת שמחקרים מדעיים אכן הוכיחו שילדים שעברו התעללות הופכים בעצמם למתעללים. וגם נכון שכתבת שמועטים הם המקרים שבהם ילד מצליח לגבור על סביבתו ולצאת ממעגל ההתעללות. ואני כל יום אומרת תודה שזה נפל בחלקי, לצאת ממעגל זה. אני אוהבת את הבן הקטן שלי יותר מכל דבר בעולם ולא מעלה בדעתי את האפשרות להתעלל בו בכל צורה שהיא, פיזית, מילולית או נפשית כי מי כמוני יודע ומכיר את ההרגשה של להיות ילד קטן העומד מול ההורה שמשפיל, מקלל ומכה אותו השכם והערב. ההרגשה הנוראית של ההשפלה, שאתה מרגיש כל כך קטן, מסכן וחסר אונים מול ההורה שמפחיד אותך יותר מכל דבר אחר, שבוכה בלילה לתוך הכר וחושב שאתה הילד הכי גרוע עלי אדמות כי זה מה שמשדרים לך כל הזמן. והחוסר ביטחון העצמי שממנו סבלתי לאורך שנים כי תמיד חשבתי שאני הילדה הכי גרועה, הכי דפוקה וכל החברים והחברות מסביב יותר טובים ממני כי זה מה שהיא אמרה ובתור ילד קטן אתה פשוט מאמין שזה נכון. חס וחלילה וחס ושלום, לעולם לא אתן לבן שלי להרגיש את מה שאני הרגשתי אפילו אם יכעיס אותי ויוציא אותי מדעתי. אני הבאתי אותו לעולם מבחירה שלי ומחובתי לדאוג לו לכל ולהעניק לו את כל החום, האהבה והרוך שאני יכולה להעניק לו. לעומת אמא שלי שתמיד שידרה לנו וגם אמרה במילים שאנחנו בכלל צריכים להודות לה שהיא הביאה אותנו לעולם ולכן יש לה זכויות לעשות בנו כרצונה וככל העולה על רוחה.