פחד מהצפון {לבנון} אריק שלום, לקבלת יעוץ וסיוע אני ממליצה לך לפנות אל אחד ממרכזי הסיוע שפרטיהם פורסמו באתר עוז, במדריך לנפגעי חרדה: http://www.oz.gov.il/BenefitsAndAssistance/MentalHelpGuide/Pages/AidCenter.aspx כמו כן, ביום שני, 5.1.09, יתארח בפורום עוז סרחיו מישקין, פסיכולוג קליני שעוסק בטיפול בטראומה, ובמצבי לחץ וחירום, ויענה לשאלות הגולשים. פנייתך שורשרה אל הודעת האירוח בפורום ותיענה גם היא ע"י הפסיכולוג. בברכה, דנה.
המצב הנוכחי גורם לעוררות יתר, לכן אנשים יותר לחוצים ודרוכים יכולים לפרש רעשים שונים, אפילו מזעריים, כסימן להתגוננות. לפי כך התגובה שאתה מדבר עליה יכולה להיות תואמת, כלומר זאת תגובה נורמלית במצב לא נורמלי. עכשיו, אם האדם אינו מצליח להבחין בין דימיון למציאות, זאת אומרת בין לדמיין אזעקה לבין להיות בטוח שישנה במצב שאיננה, קיימת בעיה שבאופן דחוף דורשת סיוע מקצועי
אני חושב שצריך להישמע להנחיות של פיקוד העורף. הלחץ והדאגה הם מובנים ואף מוצדקים אבל חשוב לשדר לילדים תחושה של שליטה וביטחון. הכרחי להעניק לילדנו חוויה של מוגנות ולהתמיד בשיגרה ככל שניתן
תגובה שלום יוכי! אצל ילדים קטנים תפיסת המציאות היא מאוד קונקרטית, כלומר הם תופסים את העולם על פי המעשים והעובדות עם יכולת נמוכה (ההולכת ומתפתחת עם השנים) להעשות הכללות. בתנאים אלו הממשות שמקבלת הקרבה לסיפור של הילדה משדרות יכולה לגרום לילד לפתח חרדות למרות שהמקום רחוק פיזי מאזור הפגיעות. חשוב שתעני לשאולות שבנך שואל בהתאם למה שקורה אצלכם. את מציגה בפניו עובדות ממשיות שהוא יכול לקלוט באופן ברור. יחד עם זאת חשוב לא לחשוף אותו למידע (אמצעי תקשורת, שיחות ההורים עם חברים ובני משפחה) מטריד שהוא אינו מסוגל לפענח נכון.
אמא מודאגת, אין ספק שחרדות ההורים משפיעות מאוד על הילדים. לילדים, באופן כללי, אין עוגן חשוב יותר מהוריהם. ההורים נתנים כך בסיס לביטחון העצמי ולעיצוב האישיות. יש מצבים שהפחד והחרדה יכולים להציף ולשתק אותנו. אם תצליחי להתגבר על מצבך אין ספק שאת מסוגלת לעזות לבני משפחתך להתגבר גם הם. כפי שבמטוסים מנחים אותנו לחבוש מסיכה לפני שחובשים אותה אצל הילד, בכוונה שנשרוד ונוכל לטפל בילד, גם בשעות האלו חשובה ביותר עמידת המבוגרים האחראים לחיי הילד. אם תקחי זאת כמשימה הורית, אולי פחדיך יהפכו לסבילים יותר ותכלי גם להרגיע את ילדך.
שלום אשדודי, הפחד הוא דבר הכרחי לחיינו. אין דרך לשרוד בחיים ללא פחד. הבעיה נעוצה באיך מתייחסים לפחד ואיך מתמודדים איתו. בניך פוחד ומתקשה לישון כי נופלים טילים בעיר שבה אתם חיים. לכן צריך לתת לפחד שלו לגיטימציה. את/ה צריך/ה לקבל את פחדיו הכל כך מציאותיים מוצדקים ונורמלים במצב הנוכחי. יחד עם זאת חשוב נורא להרגיע אותו כי פחד תמידי ואינטנסיבי גורם לסבל נפשי רב. זה כואב ו"פוצע" מבפנים. שהות במיקלט או ממ"ד או כל אמצעי מיגון יעיל (כולל מעבר זמני מהעיר) יחזיר לבניך ביטחון ויפחית את הלחץ ואץ הדאגות. כמו כן יחס חם ואוהב מרגיע (יחס פיזי למשל כגון: חיבוק, ליטף, דיבור בקול רגוע ונעים). ההורים צריכים להרגיע ולהימנע מתגובות של כעס ותיסכול
שלום אמא של שון! זה ודאי קשה להתמודד עם מתבגר! ומפחיד יותר שנמצאים בסכנה. אני לא יודע מה היתה ההתנהגות הנורמלית של שון בימים שקדמו ללחימה. אם מדובר בהתנהגות שכבר היתה קיימת אז, מעט מה שהוכל לתרום לך כרגע. רק לומר לך שנורא חשוב להחזיר לך את ה"הגה" של המשפחה, את הסמכות ואת היכולת לנהל את משפחתיך. זה עיניין שתוכלי לקבל בכל מיני אמצעים אך החשוב מהם הוא סיוע מקצועי של פסיכולוג ילדים ונוער או מטפל משפחתי. השרותים הפסיכולוגים ברשות המקומית נמצאים גם כדי לסייע לך. אם המצב הוא כתוצאה מהמצב הנוכחי, הפרוצדורה היא יותר אופטימית. הפעלת שליטה, מעורבות שני ההורים ונחישות לשמור על חיי הילד. מניעה פיזית אם צריך וגם משא ומתן יכלים לעזור. במידה ואיניך מצליחה כך פני מהר לסיוע במרכז חרום של עירית אשדוד (צער לי שאני לא יודע את מספר הטלפון של המרכז)
שלום ליהי, באיזה עיר את גרה? איזה אחראיות קיבלת. איפה הוריך? זה בטח קשה להשאר בבית כפי שאת מספרת. חשוב שתיידעי את הוריך על המצב ותבקשי שיחזרו הביתה. בינתיים תוכלי אולי להתארח אצל שכנים או חברים קרובים עד שהם ההורים יגיעו. גם עם יש מקלט קרוב ובו יש הפעלות (כך בדרך כלל) תכלו להגיע לשם ולהרגיש (ולהיות)מוגנים. שמרי על קשר טלפוני עם ההורים.
שלום רונה! שאלה מעניינת ורלונטית אך כזאת שלא ניתן לתת לה תשובה חד משמעית. מזכיר לי את הסרט "הימים הטובים". הסרט מבוסס על מאמצו של האב למנוע מהילד לסבול מהתנאים שבמחנה ריכוז נאצי. אני חושב שהסרט ממחיש את מה שניתן לעשות כשההנחה היא שהם הולכים למות. במצבנו, אני מקווה שההנחה היא שאנחנו מתכוננים להמשיך להיות, לכן צריך להכין את ילדנו לחיים ארוכים, בהם יש דברים טובים, בינוניים וגם רעים. לא הכל מושלם והחיים מורכבים מהכל. גם ילד בן 3 מבין דברים לפי היכולת ההתפתחותית שלו. אז כמה עקרונות: 1) לא להסתיר ממנו מידע הרכחי להשרדותו (בעת אזעקה הולכים למקום מוגן, לדוגמה). 2) למנוע ממנו מידע שהוא אינו יכול לפענח (מידע הנובעת מהחדשות, תמונות טלויזיה ועתונים וכו') 3) להרגיע באמצעים גופניים (חיבוק, קול רגוע וכו') 4) לא ליזום הסבר אם אין שאלה אך להסביר כשיש גירוי (כגון יצוץ) גם אם לא שאל דבר. 5) הסבר מרגיע עם מתן דגש לכך שאתם שומרים עליו ודאגים לכך שלא יקרה לו ולכם שום דבר רע. מקווה שתרמתי לדיון סביב השאלה הזאת. ודאי שישנם עוד דברים לעשות.
שלום לך תושב הצפון אין ספק שאנו במתקפה שפוגעת בדבר כל כך יקר לנו כמו הביטחון. כיום כמעט ניתן לפגוע בנו בכל מקום וזהו עיניין מפחיד ומדאיג. לפי מה שאתה מספר, עברתה טראומה רצינית במלחמה. איום המסכן את חייך או איום שמעלה שוב אצלך זכרונות או חרדות הקשורות לחוויות שאתה עברת יכול לגרום להחרפת מצבך ואף לפיתוח סימפטומים חדשים. חשוב שתפנה לסיוע מקצועי בהקדם. תבדוק אפשרות להקשר למשרד הבטחון או לקבל סיוע ממרפאה לבריאות הנפש הקרובה או משרותים עירוניים שיוכלו לכוון אותך. בהצלחה!
שלום סער! זהו הדאגה ההכי קשה כיום שהחיילים נכנסו להלחם פנים אל פנים. אחיך ליוכל לטלפן אליכם כי נכנסו ללא טלפונים סלולרים. למרות זאת הוא בטח חייל שלמד לשמור על עצמו ואני מקווה ומתפלל ליחזור הביתה בשלום. אני לא יודע בן כמה אתה אבל אני מציע לך להתכונן לחזרתו. תכתוב לו או תצייר לו דברים שאתה חושב ומרגיש כשהוא נמצא איכך שהוא נמצא. זה יעזור לך להיות אופטימי וגם אולי, מי יודע, ישדר לו דברים חיוביים. רק שיחזור בשלום.
של "אמיר"! הסכנה קיימת. אם אתה באמת חושש, זה כתוצאה ממשהו אמיתי (למרות שהסבירות שזה יקרה לך נמוכה ביותר). האירוע שקרה ליד התחנת האוטובוס מאוד ריגש אותך ולכן אתה מוטרד כל כך. לגבי הדברים שאתה מתאר נראה לי שכדאי לך לפנות להתייעצות מקצועית שתוכל לברר את שורשי הבעיה. בנוגע לאיום לפטורים תבדוק את זכויותיך בועד עובדים ובהסתדרות. ניתן להתייחס למה שקורה לך כמצב רפואי ולכן כדי לך להתייעץ גם בעיניין
עיריית אשדוד מפעילה מרכז דחק המופעל על ידי רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומתנדבים, בטלפון 08-8559882 או 08-8652068. בברכה, צוות אתר עוז
גולשים יקרים, ביום ב' ה-5.1 בין השעות 16:00 ל-17:30 יתארח בפורום הפסיכולוג הקליני סרחיו מישקין ממרכז חוסן בשדרות. סרחיו מישקין הוא בעל ניסיון רב בטיפול בטראומה ובמצבי לחץ וחירום. תוכלו להפנות אליו שאלות בנוגע לתחושותיכם ותחושות ילדיכם עקב המאורעות שאתם חווים בימים אלו. אתם מוזמנים להשאיר כבר כעת שאלות בשרשור זה באמצעות לחיצה על "תגובה" להודעה זו, כתיבת השאלה ושליחתה. נשמח להשתתפותכם באירוח. בברכת יום שקט, צוות אתר עוז
אני נפרד מכם. שתי שאלות לא הפקתי לענות ולשם כך אני מתנצל. מקווה שעזרתי ולו מעט לכל אחד מכם ולכל אלה שקראו בשקט או יקראו בהמשך. בתקווה לימי שלום, פריחה ושיגשוג, אני נפרד מכם. להתראות סרחיו מישקין