ביום ההוא

[יוגי379]

ביום ההוא

קרה לכם פעם שישבתם עם עצמכם וחשבתם, מה הקטע כאן?
לא, גם אם אתם לא מה שנקרא פילוסופים או רוחניים אלא כל החיים עם שתי רגליים על הקרקע ועדיין עלתה לכם פעם המחשבה: מה הקטע של העולם הזה?
למה מצד אחד קיים סדר מופתי בעולם הזה ומצד שני דברים בלתי הגיוניים, משברים, דאעש, סבל וכו.
אני רואה ששום דבר בעולם הזה אינו אקראי וכל דבר הוא תוצאה של גורם אחר, גלוי או ניסתר שסובב/קודם את מה שאני חווה. ואז אני אומר לעצמי: וולה יכול להיות שאני נמצא בסרט של תוצאות? יכול להיות שכל מה שעובר עלי בחיים קבוע מראש?
אני כבר מבין שהפעולות שאני עושה הן תוצאה של מחשבות שחישבתי והמחשבות הינן תוצאות של רצון שהיווה את מקור ושורש התהליך.
אז למה כל החיים שלנו אנחנו כל כך עסוקים בפעולות שלנו?
אולי יגיע היום שנגלה שדווקא הכוונות, המחשבות שלנו הן הן המשפיעות על העתיד שלנו ואז אני אוכל לשנות את תסריט חיי?
אבני הבוחן של המדענים הראשונים (הבהביוריסטים, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית) אינן אותן אבני בוחן של המדענים המודרנים.
מי אמר שלא יגיע היום בו ניצטרך ליצור שינוי בתוכנו, ברצון שלנו שהוא מהווה את השורש, המקור לכל מה שמתרחש איתנו?
יאללה יותר מידי להיום, גם לי גם לכם
שיהיה יום טוב

 

[דנה אז]

יום טוב

אולי לא הכוונות, אבל הגישה של האימון הקוגנטיבי מאמינה שהמציאות הוא עובדה קיימת, מה שמשפיע זה הפרשנות שלנו לאותה המציאות. והם אלה שמובילים אותנו לתגובות.
והפרשנות שלנו כמובן מושפעת מתפיסותינו והסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.
אבל באמת הרבה מחשבות כבדות לסתם יום חול.