ביום שני בערב
חזרתי מהעבודה ועברתי דרך התחנה המרכזית. לרגע חשבתי שאני לא בארץ, מזמורי חג המולד, וסנטות בכל צורה וגודל הסתובבו מסביב והמון עובדים זרים בלבוש חגיגי עם חיוך גדול שמאפיין חגים. בערב נסעתי ליפו ושמעתי מיסות לחג, לצערי לא הצלחתי להכנס למיסת חצות עקב עומס בכנסיה. אבל החוויה היתה מרשימה ומדהימה, וגם קצת צובטת לב, לראות את העובדים הזרים חוגגים בלי המשפחה, חלקם עם בגדי עבודה כיוון שלא הספיקו להחליף בגדים או ידם אינה משגת. למרות הרגשת הזרות הצלחתי לחוות את תחושת החג של האנשים אגב בענייני מסורת ודת, היו שם גם חובשי כיפות שבאו לראות ולהתרשם. כמובן שלא שכחתי לאכול כנאפה על הדרך (לנסוע ליפו בלי לאכול כנאפה, זה כמו לנסוע לצרפת בלי לשתות יין)
חזרתי מהעבודה ועברתי דרך התחנה המרכזית. לרגע חשבתי שאני לא בארץ, מזמורי חג המולד, וסנטות בכל צורה וגודל הסתובבו מסביב והמון עובדים זרים בלבוש חגיגי עם חיוך גדול שמאפיין חגים. בערב נסעתי ליפו ושמעתי מיסות לחג, לצערי לא הצלחתי להכנס למיסת חצות עקב עומס בכנסיה. אבל החוויה היתה מרשימה ומדהימה, וגם קצת צובטת לב, לראות את העובדים הזרים חוגגים בלי המשפחה, חלקם עם בגדי עבודה כיוון שלא הספיקו להחליף בגדים או ידם אינה משגת. למרות הרגשת הזרות הצלחתי לחוות את תחושת החג של האנשים אגב בענייני מסורת ודת, היו שם גם חובשי כיפות שבאו לראות ולהתרשם. כמובן שלא שכחתי לאכול כנאפה על הדרך (לנסוע ליפו בלי לאכול כנאפה, זה כמו לנסוע לצרפת בלי לשתות יין)
