חוויה עוצרת נשימה
הופעה צבעונית ומלהיבה של להקה מיוחדת במינה. מאוד אהבתי את האינטראקציה עם הקהל. מהרגע הראשון עמד הקהל על הרגליים והסולן (נלה קרייליץ' אם זכרוני אינו מטעיני) הלהיב אותו באקיטיביות פיוטית, בהשתעשעות בעברית, רוסית, אנגלית, וסרבו-קרואטית (הלהקה נראית מאוד פרו-יוגוסלבית, קרייליץ' נראה כמה פעמים מניף את ידיו בהצדעה צ'טניקית, כאשר האגודל, האצבע והאמה זקורות, והקמיצה והזרת מקופלות), הוא אפילו למד את שמות סרטיו של קוסטוריצה בעברית! לא פעם ולא פעמיים ירדה הלהקה מהבמה והחלה לרקוד עם הקהל, או שנמשכו מהקהל כמה נשים לריקוד עם קרייליץ'. על הבמה נראה שילוב מעניין של ריקוד והופעה צבעונית, מוזיקה המשלבת אלמנטים של רוק עם נגיעות של הסגנון העממי היוגוסלבי, והומור וכישרון פרפורמרי אמיתי. מצד כל הלהקה. לא ידוע לי כמה מה הם באמת שרידים של Zabranjeno Pusenje הסרייבית (אוקסי-מורון, מספר ילידי סרייבו שאינם מעשנים קרוב למספר הנזירות הלובשות ורוד), אך מבינים מיד כיצד הצליחה הלהקה להשפיע על כל יוגוסלביה לפני המלחמה, ללא קשר ללאום. אני חושב שהמיקום היה בעייתי. לא מדובר בהופעה "ראסמית" ולכן היה ראוי למצוא מיקום פתוח להופעה. עדיף שבנייני האומה יישמרו לאירוויזיון.