ביטוח לאומי - דע את זכויותיך בועדה

ביטוח לאומי - דע את זכויותיך בועדה

ביטוח לאומי - דע את זכויותיך בועדה הרפואית ברשימה זו יפורטו במידת האפשר את זכויות התובע במסגרת תביעתו לנכות כללית, ואת הכללים הנהוגים במסגרת הבדיקה בועדות הרפואיות. נעמוד, תחילה, על האבחנה בין קביעת הדרגה של הנכות הרפואית ולבין המונח "אי כושר השתכרות". לצורך קבלת זכאות לגימלה, על פי פרק ט´ לחוק המוסד לביטוח הלאומי, על התובע להוכיח כי מתקיימים בו, בין השאר, התנאים כדלקמן: א. נכות רפואית בשיעור של %40 לפחות, ואצל עקרת בית נכה נכות רפואית בשיעור של %50 לפחות. הנכות הרפואית ניתנת עקב מצבו הרפואי הבריאותי של התובע, ואין לה כל קשר להכנסותיו. הנכות הרפואית נקבעת בהתאם לליקויים הרפואיים בלבד על פי רשימת הליקויים המפורטים בחוק. ב. רק לאחר שהתובע עבר את סף הנכות הרפואית וועדה רפואית קבעה כי נכותו הרפואית היא %40 ויותר, או %50 ויותר אצל עקרת בית, רק אז תיבחן השאלה הנוספת והיא: האם כתוצאה מהליקוי הרפואי התובע איבד את כושרו להשתכר, או שכושרו להשתכר וכן השתכרותו בפועל צומצמו עקב הליקוי ב - %50 ויותר. אצל עקרת בית תיבחן השאלה: האם כתוצאה מהליקוי היא איבדה את כושרה לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם ב - %50 ויותר. תובע יהיה זכאי לגימלה רק אם הוא עונה על התנאים דלעיל (במצטבר), היינו: כתוצאה מהליקוי הרפואי הוא איבד את כושרו להשתכר, או השתכרותו צומצמה בפועל ב - %50 ויותר. (חשוב לציין, כי החוק דורש תנאים נוספים, כמו גיל ותושבות, ועל התובע להוכיח את כל התנאים שבחוק). החוק מבחין, אם כן, בין "הנכות הרפואית" לבין "כושר ההשתכרות". נכות רפואית נקבעת ע"י הועדות הרפואיות ואילו "אי כושר ההשתכרות" נבחן ונקבע ע"י פקיד התביעות של המוסד לביטוח הלאומי. (על השיקולים המנחים את פקיד התביעות נעמוד במאמר נפרד). המונח "אי כושר השתכרות" כולל, איפוא, בחובו גם נכות רפואית וגם אובדן או צמצום כושר ההשתכרות כמוגדר בחוק. נבהיר להלן את זכויות התובע לפני הועדות הרפואיות, שלהן הסמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית. זכויותיך במסגרת קביעת דרגת הנכות הרפואית בתביעה לנכות כללית א. מועד ומקום ההתייצבות: לאחר בחירת הועדה לקביעת דרגת הנכות, מזמין מזכיר הועדה את הנפגע להתייצב לפני הועדה. ההזמנה תישלח לפחות ארבעה עשר יום לפני המועד, אלא אם הסכים התובע לזמן קצר מזה. בהתייצבם לפני הועדה הרפואית, אנו ממליצים לחברינו לנהוג כדלקמן: .1 יש להצטייד בכל התיעוד הרפואי הרלוונטי לרבות צילומי רנטגן, בדיקות רפואיות, מכתבים וכו´. במידה ומוגש לועדה העתק צילומי, יש לדאוג כי ההעתק יהיה ברור וקריא. זכרו: ככל שהמידע הרפואי יהיה ברור, קריא, עדכני ומפורט, כך תהיה לועדה היכולת ליתן החלטה נכונה יותר בעניינכם. .2 חשוב להכין תיק מסודר. מומלץ לסדר את כל המסמכים והתיעוד הרפואי באופן כרונולוגי או על פי נושאים (לדוגמא: את כל התיעוד הנוגע לליקויים בידיים יש לסדר בנפרד מהתיעוד הקשור לליקויים ברגליים). את כל התיעוד הרפואי מומלץ להגיש בתוך קלסר מסודר בשני העתקים לפחות. .3 השאר בידיך העתק של כל התיק כאמור, והשאר ברשותך תיעוד רפואי שאינו ניתן לשחזור, כמו צילומי רנטגן, לצורך הצגתם במקומות אחרים. .4 הכן את דבריך מראש. זכור, הועדה הרפואית קצרה בזמן, ולפיכך רצוי כי תאמר דבריך ישירות ולעניין. לאלה החוששים כי "ישכחו" את דבריהם לפני הועדה, מומלץ להכין תקציר מודפס, לקרוא אותו לועדה הרפואית ולהגישו לה במישרין. בדבריך תאר את כל הליקויים הרפואיים מהם אתה סובל, וציין מאימתי הינך סובל מליקויים אלה. כמו כן יש לפרט את הטיפולים ו/או הבדיקות שנעשו בהקשר. במידת האפשר, הצבע על התיעוד הרפואי התומך בדבריך. .5 ענה על כל השאלות ונהג בנימוס. זכור, גם הרופא לפניך טרוד ועסוק, והיחס שתגלה כלפיו יעזור לו ולך במהלך הבדיקה. ב. קביעת דרגת הנכות ללא נוכחות התובע: כעקרון אין לקבוע את דרגת הנכות ללא נוכחות התובע ובדיקתו, אולם במקרים כמו אלה שלהלן רשאי רופא מוסמך לקבוע אחוזי נכות רפואיים על סמך מסמכים רפואיים בלבד: .1 התובע הסכים לכך מראש. .2 הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של %90 לפחות. .3 הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הוא %40 לפחות, לאחר שיועץ רפואי או מומחה בדק במקומו את התובע, והגיש לרופא המוסמך דין וחשבון על תוצאות הבדיקה. ג. אי התייצבות לבדיקה: אם התובע לא התייצב ללא כל סיבה מספקת, ובלי שהודיע על כך בכתב למוסד לביטוח הלאומי לפני מועד הבדיקה, הוא ייבדק במועד אחר רק לאחר שישלם למוסד את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי ההתייצבות. לא שילם התובע את ההוצאות, או שלא התייצב פעם נוספת לבדיקה בלי סיבה מספקת, או בלי שיודיע על כך בכתב למוסד לפני מועד הבדיקה, יקבע רופא כי לא ניתן לקבוע את אחוז נכותו הרפואית, ויחול סעיף 217 לחוק המתיר למוסד לשלול, להפחית או להשהות את הגימלה המגיעה. ד. החזר הוצאות לינה וכלכלה: על פי דרישת התובע, המוסד יחזיר לו הוצאות לינה וכלכלה (בשיעורים הקבועים בחוק), אם הוצאות אלה נגרמו לו במישרין עקב התייצבותו לועדה הרפואית, או לכל בדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת דרגת נכותו.
 
דע את זכויותיך בועדה,חלק 2

ה. כיסוי הוצאות נסיעה: במידה והוכח כי לשם התייצבות לפני רופא מוסמך או יועץ או לצורך בדיקות אחרות לפי התקנות, צריך היה התובע לנסוע ולא יכול היה להשתמש באמצעי תחבורה ציבורי (בשל מצבו הבריאותי ומקום מגוריו), ישלם המוסד לתובע לכיסוי הוצאות הנסיעה על פי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול והמתאים בנסיבות העניין. ו. נוכחות זרים בשעת הבדיקה: על הרופא או הועדה לבדוק את התובע ביחידות. אך אם התובע מסכים ורוצה בכך, רשאים גם אחרים להיות נוכחים בבדיקה. ז. סודיות: המסמכים הרפואיים שבידי המוסד הם סודיים. ח. מסירת מידע: בהתאם לבקשת התובע, יימסר לו עותק מהחלטת הרופא המוסמך וכן העתק מהמימצאים והנימוקים, אלא אם כן החליט הרופא שאין להביא את המימצאים והנימוקים לידיעת התובע עצמו, אלא לידיעת בא-כוחו של התובע או לידיעת אדם אחר המייצג את התובע. במקרה זה על בא-כוחו או האדם האחר להציג למוסד כתב ויתור סודיות רפואית מטעם התובע. ערעורים וזכויותיך לפני ועדת הערעורים ט. הרכב הועדה: הועדה לערעורים תהיה בהרכב של שניים או שלושה רופאים המוסמכים עפ"י החוק. בועדה המורכבת משני רופאים על ההחלטה להתקבל פה אחד. נחלקו הרופאים בדעתם, ימונה רופא שלישי או שתורכב ועדה חדשה של שלושה רופאים. הרופא אשר בדק את התובע בועדה הראשונה לא ירכיב ועדה רפואית לעררים ולא יהיה חבר בועדה זו. י. המועד להגשת ערעור: המועד להגשת הערעור הינו בתוך 30 יום מיום שנמסרה לתובע ההחלטה, ובהסכמת המוסד ניתן להאריך את המועד ב-30 יום נוספים. יא. אופן הגשת הערעור: הערעור יוגש בכתב ויצוינו בו נימוקי הערעור. ככלל, רצוי ביותר להגיש את הערעור במישרין למוסד או בדואר רשום עם אישור מסירה. נימוקי הערעור הינם, מטבע הדברים, שונים בכל מקרה ומקרה, וככלל רצוי כי בעת כתיבת נימוקי הערעור יהיו לפניך כל הפרוטוקולים והמידע, אשר שימשו בסיס להחלטת הועדה הרפואית שעליה עוררים. יב. ייצוג בועדה הרפואית לעררים: העורר רשאי להיות מיוצג לפני הועדה הרפואית לעררים ע"י הרופא שטיפל בו או רופא מומחה. במקום התייצבות אישית של הרופא מטעם העורר לפני הועדה הרפואית לעררים, הפרקטיקה הנהוגה היא שהרופא מטעם העורר נותן חוות-דעת רפואית הערוכה בהתאם לפקודת הראיות ]נוסח חדש[, והחוק מתיר קבלת חוות דעת שכזו כראייה לתוכנה. הועדה הרפואית איננה חייבת לקבל את דעתו או מסקנותיו של המומחה הרפואי מטעם העורר, ואולם היא בהחלט חייבת ליתן דעתה על חוות-הדעת. במידה ודעתה שונה עליה לנמק מדוע איננה מקבלת את חוות-הדעת. יג. סמכות הועדה הרפואית לעררים: הועדה הרפואית רשאית ליתן כל החלטה שהועדה מדרג ראשון הייתה מוסמכת ליתן, וזאת בין שנתבקשה לכך ובין אם לאו. יד. הדיון בערעור: הדיון יהיה בנוכחות המערער, ואולם בהסכמת המערער רשאית הועדה לדון בערעור על סמך מסמכים רפואיים בלבד בלי לבדוק את המערער. טו החלת הוראות: ההוראות המפורטות בסעיפים א´ - ח´ לעיל חלות בשינויים המחוייבים גם על הועדה הרפואית לעררים. לסיכום: אנו מקווים כי רשימה זו תעזור לחברינו לדעת את זכויותיהם טוב יותר, ולהופיע לפני הועדות הרפואיות מוכנים יותר, ובכך למצות את זכויותיהם שבחוק. המאמר נכתב עבור ארגון הגג של ארגוני הנכים ונכים בלתי מאוגדים רח´ פרישמן 57 תל-אביב. מען למכתבים: ת. ד. ,57146 תל-אביב .61570 טל. 5238799 03, 5273757 03, פקס 524065 03 המאמר פורסם בעיתון "תדמית הנכים" ספטמבר .1999
 

מירי 777

New member
לגבי ערעור

באמת חשוב להדגיש את הסעיף שאמר - המועד להגשת ערעור: המועד להגשת הערעור הינו בתוך 30 יום מיום שנמסרה לתובע ההחלטה, ובהסכמת המוסד ניתן להאריך את המועד ב-30 יום נוספים.
 
למעלה