ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי
הנה משהו קטן שכתבתי לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי לישראלים השוהים בארה"ב. אשמח לקבל הערות, הארות ותיקונים. טל. כהקדמה אומר שכותב שורות אלו אינו איש מקצוע. לפיכך, הדברים מובאים כמידע כללי ולא בדוק. מי שרוצה להסתמך עליו עושה זאת על אחריותו בלבד, ומומלץ לו להיוועץ באיש מקצוע, כגון עו"ד או רו"ח. מאמר זה עוסק בדמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי בלבד. שימו לב שלהחלטותיכם בנושאים אלו עשויות להיות השלכות לנושאים אחרים (כגון מס הכנסה). בישראל, גובה הביטוח הלאומי מיחידים (בניגוד לחברות/מעסיקים) שני מיסים עיקריים: - דמי ביטוח לאומי. - דמי ביטוח בריאות. לגבי תושבי ישראל ואזרחי ישראל השוהים בחו"ל, התקנות שונות אם הם שוהים במדינה עימה לישראל ישנה אמנה לגבי זכויות סוציאליות ("מדינות אמנה"). לישראל אין אמנה כזו עם ארה"ב, וכאן אעסוק רק במדינות מסוגה של ארה"ב. התקנות שונות לגבי תושבי ישראל העובדים בחו"ל בעבור חברה ישראלית. כאן אעסוק רק באלו העובדים בחברה זרה (כולל חברה זרה בבעלות ישראלית). אם אינכם שוהים בישראל, אינכם חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי כלל, אולם אתם עשויים להיות חייבים בדמי ביטוח בריאות. מספר מילים לגבי דמי ביטוח בריאות: ביטוח בריאות הינו יחסי לשכר, ויש לו מספר רמות אחוזיות על פי גובה השכר, עד לתקרה של שכר הגבוה פי חמישה מהשכר הממוצע במשק, שם מגיע ביטוח הבריאות לרמתו המירבית. למתעניינים בדקדוקי עניות: רכיב השכר עד למחצית השכר הממוצע במשק ממוסה בגובה 3.1%, רכיב השכר ממחצית השכר הממוצע במשק עד לחמש פעמים השכר הממוצע במשק ממוסה בגובה 4.8%, ושארית השכר פטור מדמי ביטוח בריאות. על פי אתר הביטוח הלאומי, תושב ישראל השוהה בחו"ל, אינו עובד אצל מעסיק ישראלי, ואין לו הכנסות בישראל, חייב בדמי ביטוח בריאות בגובה 84 ש"ח לחודש. כעת, לגבי שהותכם בחו"ל. קיימות שתי אפשרויות: אפשרות א' - המעבר לחו"ל הינו זמני, ואתם נשארים תושבי ישראל (לעניין חוק הביטוח הלאומי). אפשרות ב' - המעבר לחו"ל הינו קבוע או לפרק זמן ממושך, ואינכם תושבי ישראל יותר (לעניין חוק הביטוח הלאומי). הקביעה בין האפשרויות נתונה בידי הביטוח הלאומי. בד"כ הם יניחו את אפשרות א', ולאחר מספר שנים יעבירו אתכם רטרואקטיבית לאפשרות ב' (אין התיישנות כלל בכל הנוגע לביטוח הלאומי). אם אתם מבקשים לעבור סטטוס, ביטוח לאומי ידרשו מכם למלא טופס מתאים (ארוך ופולשני למדי), ואז יחליטו לגבי בקשתכם. על החלטתם ניתן לערער בצינורות המתאימים (בית הדין לעבודה). אם אתם באפשרות א', ואתם תושבי ישראל, תהיו חייבים בדמי ביטוח בריאות בזמן שהותכם בחו"ל. אם תפגרו בתשלומים מעל שנה ושהיתם בחו"ל יותר משנתיים, ישלל מכם הכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי ככתוב להלן. אם תשלמו בזמן, תהיו זכאים לכיסוי מלא על פי ביטוח בריאות ממלכתי. אם אתם באפשרות ב' ושהיתם בחו"ל יותר משנתיים, ביטוח לאומי יסרב לקבל מכם תשלומים (או יחזיר אותם בדיעבד), וישלל מכם הכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי ככתוב להלן. אם התחלתם באפשרות א' וביטוח לאומי החליט להעבירכם רטרואקטיבית לאפשרות ב', יוחזר לכם הכסף ששילמתם, והדברים יהיו כאילו הייתם באפשרות ב' מלכתחילה. וכעת לסנקציה (תקופת ההמתנה): תושב ישראל ששהה בחו"ל (אפשרות א') ופיגר בתשלומיו יותר מ-12 חודשים, או מי שחדל מלהיות תושב ישראל (אפשרות ב'), לאחר חזרתו לישראל לא יהיה זכאי לכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי למשך חודשיים על כל שנה שבה שהה מחוץ לישראל. המינימום הוא כמובן ארבעה חודשים, והמקסימום הוא שנתיים. כמובן במהלך תקופת המתנה זו, בה תחיו בישראל, תהיו חייבים בדמי ביטוח בריאות ממלכתי כנהוג בישראל. שמעתי כי ילדים עד גיל 18 יהיו זכאים לביטוח בריאות בכל מקרה (גם בתקופת ההמתנה), אך לא ראיתי זאת בכתובים. ניתן (כמובן) לעשות ביטוח בריאות פרטי לשם כיסוי תקופת ההמתנה, אך במקום זאת ניתן לפדות אותה על ידי תשלומים חודשיים בשנה לפני חזרתכם. גובה התשלום החודשי אינו תלוי בתקופת ההמתנה, והוא קבוע על פי 2.8 מדמי ביטוח בריאות המירביים הנגבים (ראה לעיל - אלו הנגבים מבעל פי חמישה מהשכר הממוצע במשק). גובה התשלום כיום הוא כ-4,500 ש"ח לחודש, או כ-54,000 ש"ח על פני כל השנה. תשלום זה יפדה את תקופת ההמתנה כליל, וכמובן יש להתחילו שנה לפני החזרה. מי שמפגר למעלה מ-3 חודשים בתשלום המיוחד, חייב בתקופת המתנה בכל זאת. הרציונל מאחורי חוק זה הוא שתושב ישראל משלם במהלך חייו בעבור הכיסוי הביטוחי של עצמו. האדם הממוצע הינו בריא ומרוויח כסף בבגרותו, ובזיקנתו הינו דל בהכנסות אך עתיר בהוצאות בריאות. לכן, המדינה מצפה מאדם לשלם בבגרותו בעבור הכיסוי הביטוחי של זקנתו (העתידית). אולם מה על אזרחי המדינה שמבלים חלק מבגרותם מחוץ למדינה (וכך אינם משלמים בעבור כיסוי ביטוחי בזמן זקנתם)? חוק זה בה לענות על כך. בנוסף לכך, החוק נועד למנוע מאזרח ישראלי אשר נקלע לבעיות רפואיות בחו"ל את האפשרות לשוב מייד לישראל ולהשית עליה את עלויות הטיפול בו. קטונתי מלפרט עד כמה לקוי, מפלה ומקומם האופן בו החוק ממלא תפקיד זה.
הנה משהו קטן שכתבתי לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי לישראלים השוהים בארה"ב. אשמח לקבל הערות, הארות ותיקונים. טל. כהקדמה אומר שכותב שורות אלו אינו איש מקצוע. לפיכך, הדברים מובאים כמידע כללי ולא בדוק. מי שרוצה להסתמך עליו עושה זאת על אחריותו בלבד, ומומלץ לו להיוועץ באיש מקצוע, כגון עו"ד או רו"ח. מאמר זה עוסק בדמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי בלבד. שימו לב שלהחלטותיכם בנושאים אלו עשויות להיות השלכות לנושאים אחרים (כגון מס הכנסה). בישראל, גובה הביטוח הלאומי מיחידים (בניגוד לחברות/מעסיקים) שני מיסים עיקריים: - דמי ביטוח לאומי. - דמי ביטוח בריאות. לגבי תושבי ישראל ואזרחי ישראל השוהים בחו"ל, התקנות שונות אם הם שוהים במדינה עימה לישראל ישנה אמנה לגבי זכויות סוציאליות ("מדינות אמנה"). לישראל אין אמנה כזו עם ארה"ב, וכאן אעסוק רק במדינות מסוגה של ארה"ב. התקנות שונות לגבי תושבי ישראל העובדים בחו"ל בעבור חברה ישראלית. כאן אעסוק רק באלו העובדים בחברה זרה (כולל חברה זרה בבעלות ישראלית). אם אינכם שוהים בישראל, אינכם חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי כלל, אולם אתם עשויים להיות חייבים בדמי ביטוח בריאות. מספר מילים לגבי דמי ביטוח בריאות: ביטוח בריאות הינו יחסי לשכר, ויש לו מספר רמות אחוזיות על פי גובה השכר, עד לתקרה של שכר הגבוה פי חמישה מהשכר הממוצע במשק, שם מגיע ביטוח הבריאות לרמתו המירבית. למתעניינים בדקדוקי עניות: רכיב השכר עד למחצית השכר הממוצע במשק ממוסה בגובה 3.1%, רכיב השכר ממחצית השכר הממוצע במשק עד לחמש פעמים השכר הממוצע במשק ממוסה בגובה 4.8%, ושארית השכר פטור מדמי ביטוח בריאות. על פי אתר הביטוח הלאומי, תושב ישראל השוהה בחו"ל, אינו עובד אצל מעסיק ישראלי, ואין לו הכנסות בישראל, חייב בדמי ביטוח בריאות בגובה 84 ש"ח לחודש. כעת, לגבי שהותכם בחו"ל. קיימות שתי אפשרויות: אפשרות א' - המעבר לחו"ל הינו זמני, ואתם נשארים תושבי ישראל (לעניין חוק הביטוח הלאומי). אפשרות ב' - המעבר לחו"ל הינו קבוע או לפרק זמן ממושך, ואינכם תושבי ישראל יותר (לעניין חוק הביטוח הלאומי). הקביעה בין האפשרויות נתונה בידי הביטוח הלאומי. בד"כ הם יניחו את אפשרות א', ולאחר מספר שנים יעבירו אתכם רטרואקטיבית לאפשרות ב' (אין התיישנות כלל בכל הנוגע לביטוח הלאומי). אם אתם מבקשים לעבור סטטוס, ביטוח לאומי ידרשו מכם למלא טופס מתאים (ארוך ופולשני למדי), ואז יחליטו לגבי בקשתכם. על החלטתם ניתן לערער בצינורות המתאימים (בית הדין לעבודה). אם אתם באפשרות א', ואתם תושבי ישראל, תהיו חייבים בדמי ביטוח בריאות בזמן שהותכם בחו"ל. אם תפגרו בתשלומים מעל שנה ושהיתם בחו"ל יותר משנתיים, ישלל מכם הכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי ככתוב להלן. אם תשלמו בזמן, תהיו זכאים לכיסוי מלא על פי ביטוח בריאות ממלכתי. אם אתם באפשרות ב' ושהיתם בחו"ל יותר משנתיים, ביטוח לאומי יסרב לקבל מכם תשלומים (או יחזיר אותם בדיעבד), וישלל מכם הכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי ככתוב להלן. אם התחלתם באפשרות א' וביטוח לאומי החליט להעבירכם רטרואקטיבית לאפשרות ב', יוחזר לכם הכסף ששילמתם, והדברים יהיו כאילו הייתם באפשרות ב' מלכתחילה. וכעת לסנקציה (תקופת ההמתנה): תושב ישראל ששהה בחו"ל (אפשרות א') ופיגר בתשלומיו יותר מ-12 חודשים, או מי שחדל מלהיות תושב ישראל (אפשרות ב'), לאחר חזרתו לישראל לא יהיה זכאי לכיסוי על פי ביטוח בריאות ממלכתי למשך חודשיים על כל שנה שבה שהה מחוץ לישראל. המינימום הוא כמובן ארבעה חודשים, והמקסימום הוא שנתיים. כמובן במהלך תקופת המתנה זו, בה תחיו בישראל, תהיו חייבים בדמי ביטוח בריאות ממלכתי כנהוג בישראל. שמעתי כי ילדים עד גיל 18 יהיו זכאים לביטוח בריאות בכל מקרה (גם בתקופת ההמתנה), אך לא ראיתי זאת בכתובים. ניתן (כמובן) לעשות ביטוח בריאות פרטי לשם כיסוי תקופת ההמתנה, אך במקום זאת ניתן לפדות אותה על ידי תשלומים חודשיים בשנה לפני חזרתכם. גובה התשלום החודשי אינו תלוי בתקופת ההמתנה, והוא קבוע על פי 2.8 מדמי ביטוח בריאות המירביים הנגבים (ראה לעיל - אלו הנגבים מבעל פי חמישה מהשכר הממוצע במשק). גובה התשלום כיום הוא כ-4,500 ש"ח לחודש, או כ-54,000 ש"ח על פני כל השנה. תשלום זה יפדה את תקופת ההמתנה כליל, וכמובן יש להתחילו שנה לפני החזרה. מי שמפגר למעלה מ-3 חודשים בתשלום המיוחד, חייב בתקופת המתנה בכל זאת. הרציונל מאחורי חוק זה הוא שתושב ישראל משלם במהלך חייו בעבור הכיסוי הביטוחי של עצמו. האדם הממוצע הינו בריא ומרוויח כסף בבגרותו, ובזיקנתו הינו דל בהכנסות אך עתיר בהוצאות בריאות. לכן, המדינה מצפה מאדם לשלם בבגרותו בעבור הכיסוי הביטוחי של זקנתו (העתידית). אולם מה על אזרחי המדינה שמבלים חלק מבגרותם מחוץ למדינה (וכך אינם משלמים בעבור כיסוי ביטוחי בזמן זקנתם)? חוק זה בה לענות על כך. בנוסף לכך, החוק נועד למנוע מאזרח ישראלי אשר נקלע לבעיות רפואיות בחו"ל את האפשרות לשוב מייד לישראל ולהשית עליה את עלויות הטיפול בו. קטונתי מלפרט עד כמה לקוי, מפלה ומקומם האופן בו החוק ממלא תפקיד זה.