ביטוח לאומי לא עובד? ומה עם המדינה?
עצמאות הביטוח הלאומי/ שי כהן רציתי להסב תשומת לב המשתתפים בפורום למצבו של הביטוח הלאומי כחלק ממדיניות חברתית לא אחראית של ממשלות ישראל. נכון, לעיתים נתקלים הפונים לביטוח הלאומי בבירוקרטיה ואולי אפילו בתחושה של אטימות, אולם ממשלות ישראל הן האחראיות למצבו של מוסד חברתי חשוב זה- וזאת מכמה סיבות: אז מה היה לנו שם? המודל של ביטוח לאומי, להבדיל ממודל של לשכות הסעד, מושתת על עקרון ביטוחי- כלומר: כל אדם מפקיד דמי ביטוח בשגרה, ודמי ביטוח אלו נאספים לקרן המשמשת לפיצויי ותמיכה במי שנפגעה יכולתו לעבוד או נדרש לטיפול בשל תאונת עבודה וכדומה. בישראל בחרו ממשלות שונות לפרוץ עיקרון זה, בשלוש דרכים עיקריות: תקצוב שאינו תלוי הקרן: המדינה משתמשת בביטוח הלאומי כמנגנון לביצוע קצבאות ותשלומים שאינם ביטוחיים- כגון רוב הקצבאות הקבועות, קביעת זכאות להטבות מס וכדומה לנכים וחולים ועוד. המצב בו הביטוח הלאומי הוא קבלן משנה של הממשלה פגע בעצמאותו והפך אותו פגיע ביותר לקיצוצים וגזירות של המדינה. התערבות הממשלה בפרמטרים מקצועיים: ממשלות ישראל הרשו לעצמן, בעיקר בעזרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה, להתערב בשיקולי הביטוח הלאומי - כמעט תמיד במטרה אחת: החמרת הקריטריונים לזכאות לתשלומים שונים כדי לחסוך תקציב. הדוגמה החמורה ביותר לנושא זה היא תוכנית מהל"ב (ויסקונסין) בה נתנה הממשלה סמכויות לחברות פרטיות, המרוויחות יותר ככל שהן מצליחות לשלול זכאות ממבוטחים נוספים. ייצור מחסור: תחת כותרות של "הגמשת שוק העבודה", "התייעלות" וחסכון תקציבי, יצרו ממשלות ישראל שכבה ענקית של אנשים עניים, הסובלים מתעסוקה חלקית ותת שכר ותנאים. המערכת הכלכלית ה"חופשית" יותר שיצרו התוכניות הכלכליות, בעיקר בשש השנים האחרונות, היא מערכת אכזרית המטילה עוד ועוד אזרחים למצב של עוני ותלות בקצבאות. אסון ההתנהלות החברתית בישראל מטיל עומס אדיר על הביטוח הלאומי, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הצורך להתמודד עם כמות קהל ובקשות הולכת וגדלה. לסיכום- לפני שאנו מתלוננים על תפקוד המוסד לביטוח לאומי, עלינו להתבונן באחריותן של ממשלות ישראל. אולי נכון יותר להאבק בעד חיזוקו של המוסד ושינוי המדיניות החברתית?
עצמאות הביטוח הלאומי/ שי כהן רציתי להסב תשומת לב המשתתפים בפורום למצבו של הביטוח הלאומי כחלק ממדיניות חברתית לא אחראית של ממשלות ישראל. נכון, לעיתים נתקלים הפונים לביטוח הלאומי בבירוקרטיה ואולי אפילו בתחושה של אטימות, אולם ממשלות ישראל הן האחראיות למצבו של מוסד חברתי חשוב זה- וזאת מכמה סיבות: אז מה היה לנו שם? המודל של ביטוח לאומי, להבדיל ממודל של לשכות הסעד, מושתת על עקרון ביטוחי- כלומר: כל אדם מפקיד דמי ביטוח בשגרה, ודמי ביטוח אלו נאספים לקרן המשמשת לפיצויי ותמיכה במי שנפגעה יכולתו לעבוד או נדרש לטיפול בשל תאונת עבודה וכדומה. בישראל בחרו ממשלות שונות לפרוץ עיקרון זה, בשלוש דרכים עיקריות: תקצוב שאינו תלוי הקרן: המדינה משתמשת בביטוח הלאומי כמנגנון לביצוע קצבאות ותשלומים שאינם ביטוחיים- כגון רוב הקצבאות הקבועות, קביעת זכאות להטבות מס וכדומה לנכים וחולים ועוד. המצב בו הביטוח הלאומי הוא קבלן משנה של הממשלה פגע בעצמאותו והפך אותו פגיע ביותר לקיצוצים וגזירות של המדינה. התערבות הממשלה בפרמטרים מקצועיים: ממשלות ישראל הרשו לעצמן, בעיקר בעזרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה, להתערב בשיקולי הביטוח הלאומי - כמעט תמיד במטרה אחת: החמרת הקריטריונים לזכאות לתשלומים שונים כדי לחסוך תקציב. הדוגמה החמורה ביותר לנושא זה היא תוכנית מהל"ב (ויסקונסין) בה נתנה הממשלה סמכויות לחברות פרטיות, המרוויחות יותר ככל שהן מצליחות לשלול זכאות ממבוטחים נוספים. ייצור מחסור: תחת כותרות של "הגמשת שוק העבודה", "התייעלות" וחסכון תקציבי, יצרו ממשלות ישראל שכבה ענקית של אנשים עניים, הסובלים מתעסוקה חלקית ותת שכר ותנאים. המערכת הכלכלית ה"חופשית" יותר שיצרו התוכניות הכלכליות, בעיקר בשש השנים האחרונות, היא מערכת אכזרית המטילה עוד ועוד אזרחים למצב של עוני ותלות בקצבאות. אסון ההתנהלות החברתית בישראל מטיל עומס אדיר על הביטוח הלאומי, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הצורך להתמודד עם כמות קהל ובקשות הולכת וגדלה. לסיכום- לפני שאנו מתלוננים על תפקוד המוסד לביטוח לאומי, עלינו להתבונן באחריותן של ממשלות ישראל. אולי נכון יותר להאבק בעד חיזוקו של המוסד ושינוי המדיניות החברתית?