ביטול המראה

[mayafit]

ביטול המראה

מוטב מוקדם מאשר בכלל לא.
כמה מילים בנושא.
האם יש כאלה שחוו זאת ומוכנים לשתף אותנו באירוע, בנתונים, בתהליך קבלת ההחלטות ובתוצאות?

 

[שלמה זלקין]

אירוע ביטול המראה.

אני לא זוכר את כל האירועים שקרו לי בתעופה, וספציפית ביטול המראה,
אבל מתוך אילו שאני זוכר יש אחד שאני רוצה לספר עליו.

הדבר קרה בטקסס באמצע 2015. התאמנתי בהצנחות במטוס ססנה
קארוון במשך כשבועיים עם טייסים שונים ולאחר כמה עשרות שעות, כדי
לעמוד בדרישות הביטוח וגם להגיע לרמה טובה מכיסא ימין וכיסא שמאל
הוחלט שאני מוכן להצניח לבד ויצאתי לבדי לטיסה ראשונה בבוקר...

כמו שנאמר במאמר המתורגם של איציק מה-יפית עשיתי את כל הבדיקות
לפני ההמראה והכל ניראה מוכן. גם חשבתי על תקלות אפשריות, במיוחד
בריצת ההמראה ולאחר ההמראה כדי להיות מוכן לכל מקרה שעלול לקרות.

אני רגיל לענין הזה של הכנת תוכנית חירום עוד מתחילת דרכי
בתעופה כטייס דאון ועד לטיסות בחברות תעופה, ועד היום אני מאמן כך
טייסי דאונים בנושא קריעת כבל בהמראה, טייסי אוירונים בזמן המראה וכולי.

אחד הפרמטרים שצריך לבדוק בזמן ריצת ההמראה זה הטורק (torque),ממונט, שצריך להגיע לערך מסוים כדי לוודא שהמנוע והפרופלור מספקים כח מספיק. (כמו במאמר שדיבר על לחץ סעפת לעומת סל"ד במטוס עם פסיעה משתנה ומנוע בוכנה, כך במטוסי טורבו פרופ הטורק הוא הפארמטר הרלוונטי).

עד לאותה טיסה עשיתי עשרות טיסות עם טייסים ואף פעם לא היתה בעיה.
הכרתי טוב את המטוס, הרגשתי בבית, ולא ציפיתי לבעיה כלשהי ואם
תהיה בעיה הרגשתי שאוכל לטפל בה היטב.

פתחתי כח מנוע, בדקתי את הפרמטרים והם ניראו בסדר. שחררתי בלמים והתחלתי לרוץ. ככל שהמהירות עולה משתנים במקצת הערכים, כולל של
הטורק, והם אמורים להתייצב בנתונים חדשים.

הטורק עלה במקצת אבל לא הגיע לערך המינימלי שציפיתי לו. אומנם היה קרוב, ובוודאי היה מספיק כדי להמריא ולנסוק, אבל עדיין לא היה בערך הנידרש.....

פה החלה התלבטות. עוד מעט אצטרך להחליט מה לעשות והואיל ואף פעם
זה לא קרה לי אז הספקות מתחילות לעלות. מה קרה פה, מה עשיתי לא
נכון מצד אחד, ומצד שני הציפיה שהדברים יסתדרו , הערך הנידרש מיד יגיע וכולי...
וההרגשה שלפתע אצטרך לבטל את ההמראה ולעצור את המטוס כאשר קצה המסלול מתקרב....

ידעתי אמנם שמדי פעם בטיסה הראשונה בבוקר הטורק לא מגיע לערך
הרגיל שלו, אבל הוא תמיד עבר ערך מינימלי מסויים. לכן בהתחלה זה לא
היה ברור לגמרי מה קורה, אבל היה ברור שהפעם זה קצת שונה, הערך
המינימלי לא מגיע...

החלטתי לקחת אחריות ולעצור את ההמראה כל עוד אפשר בביטחה....
סגרתי את ידית הכח, (המצערת, POWER LEVER), והכנסתי לרורס כמו
שאומרים (במנועי טורבו פרופ וסילון יש אפשרות לרוב לרברס), ולחצתי על הבלמים, חלש ככל האפשר אבל מספיק חזק כדי לעצור במסלול שנותר...
לא רציתי להעיף את כל הצנחנים קדימה...

המטוס האט כנידרש ויכולתי לשחרר מעט את הבלמים והרוורס, ולהגיע
עד סוף המסלול ושם לעשות פניה אחורה ולחזור לתחילת המסלול ולדומם.

ביקשתי שאחד הטייסים האחרים יגיע ולאחר שדיברתי איתו הוא החליט לקחת לבדו את המטוס לטיסת בדיקה. הוא אמר שהכל ניראה עכשיו בסדר
והוא יעשה טיסה או שתיים עם הצנחנים. לאחר מכן הוא טס איתי בהצנחה
ובהמשך טסתי עם הצנחנים לבדי...

הדבר קרה לי כמה ימים לאחר מכן, וגם אז עצרתי, אבל לאחר כמה בדיקות מנוע המראתי שוב עם הצנחנים והכל היה בסדר....

עד היום לא ברור לי מדוע זה קרה. המכונאים אמרו שאולי זה קשור למחשב
מסויים במערכת ואכן החליפו אותו בהמשך, אבל לא בטוח שזו היתה הבעיה.
אולי כי בבקרים שאני טסתי הטמפרטורה היתה שונה ולכן הערכים היו שונים.

מה שלא היתה הסיבה, הדבר החשוב מבחינתי זה שאני החלטתי לעצור את
ההמראה גם כשהייתי מופתע כי הדבר לא קרה לי בעבר. אם יש ספק אז
אין ספק.... וצריך לפעול לפי תוכנית מוכנה מראש, כאשר יש לך מספר
שניות להיות בספק ולראות אם משהו משתנה, אבל לא להתמהמה...

שלמה זלקין

 

[WarDog]

משפט מאוד חשוב בקבלת החלטות זה "יותר קל להסביר למה הלכת סביב מאשר לחקור למה לא הלכת סביב".
&nbsp
במקרה שבסיפור שלך זה "יותר קל להסביר את הביטול המראה מאשר לחקור למה החלטת להמשיך"

 

[ronga]

יפה

 

[דוד איזנברג]

קרה לי יותר מפעם אחת

ותמיד בגלל מד מהירות אויר שלא עבד.
אבל את הפעם הראשונה תמיד זוכרים.
זה היה כשהייתי עם מעט מאד ניסיון בטיסת העברה של ססנה 152 מהרצליה לשדה דב.
תוך כדי ריצת ההמראה, בשלב שבו מצפים לראות מד מהירות מגיב, העין צדה את המחוג במצב אנכי לחלוטין.
זו היתה פעם ראשונה שדבר כזה קרה לי, ומעולם לא אומנתי לעצור המראה במצב הזה (כנראה שבאותם ימים הסילבוס היה דל יותר מאשר הוא היום).
כהרף עין עברה במוחי סצנה שקרתה לי באחד משיעורי הטייס: טייס של מטוס, שמד המהירות שלו הפסיק לעבוד בטיסה, דיווח על כך בקשר. המדריך שהיה לידי ייעץ לטייס כיצד לדעת באיזו מהירות הוא טס, ע"י כך שיביט על שפות ההתקפה של כנפי המטוס, שהיו מצוידות ב-Slats. ה-Slats נפרשים מעצמם כאשר המהירות יורדת לערך מסוים. כאשר יתחילו להפרש, ידע הטייס את מהירותו וכך ייגש לנחיתה.
כל זה חלף במוחי בחלקיקי שניה, ומתוך כך החלטתי: לא להמריא בלי מד מהירות תקין כי הנחיתה תהיה מסובכת.
כך עשיתי. חזרתי לחניה, החלפתי מטוס ויצאתי שנית לטיסה.

דוד.