שבוע טוב,
השבוע דווח לנו, שעיריית טבריה החליטה משיקולים כלכליים-שיקולי תקציב לעצור השנה את המרתון שהתקיים 45 שנה רצופות עם הישגים ותוצאות יפים.
אף אירוע לא עצר עד עכשיו מפעל ספורטיבי זה - לא שתי מלחמות לבנון שהתקיימו סמוך לעיר, לא האירועים הביטחוניים בתחילת שנות האלפיים ולא מגיפת הקורונה.
מה שעמד מאחורי ההחלטה הוא שהשקעה של סך יותר משני מיליוני שקלים מקופת הרשות אינה תורמת באמת לתיירות ולבעלי העסקים בעיר.
תוצאות סקר שנערך בקרב בעלי המלון בטבריה הצביעו על כמות לינות קטנה מאוד ביחס לאלפי הרצים הנוטלים חלק במקצים השונים של מרתון טבריה.
בלי ספק זאת החלטה כואבת. בואו נבחן מה אולי הביא לגורמים להחלטה זאת.
מרתון טבריה החל מכמה מאות משתתפים בסוף שנות ה-70, שנות ה-80 ושנות ה-90 ותחילת ה-2000 וחצה בהמשך את האלף. הוספת התריסריון שהפך
מאוחר יותר ל-10 ק"מ הוסיף למספר המשתתפים. ובל נשכח את תוספת מקצה חצי המרתון עליו נדבר בהמשך. נראה היה שאירוע המרתון עשוי היה להוות מנוף נוסף
לכלכלת העיר בצורת לינה בבתי המלון ושימוש בשירותי התיירות הנלווים. בהתאם לכך עלו התקציבים.
אבל מסתבר, שהקשר בין גידול מספר המשתתפים לבין השימוש בשירותים שהעיר מציעה אינו כה חזק. זאת בשל גורמים חיצוניים שאינם תלויים בטבריה
ובמארגני המירוץ, בשל אלו שתלויים בעיר ובשל אלו שתלויים במארגנים.
נתחיל במה שאינו תלוי: בשנים האחרונות, הרבה ישראלים מעדיפים לרוץ בחו"ל הן ביעדים קרובים והן ביעדים רחוקים: ברלין, וינה, פריס, וולנסיה, סביליה, פאפוס,
לימסול(קפריסין), ניו יורק,... נוציא מהרשימה את בוסטון - המספר מועט, כי לא כ"א יכול להשתתף. הם כבר יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כספית. המצב שונה
מזה שהיה לפני 30,20 ו-40 שנה. אז האינטרנט, הווטסאפ והפייסבוק לא היו או היו בחיתוליהם , והרצים היו צנועים יותר כאשר הריצה כמטרה עמדה לנגד עיניהם.
בנוסף ישנה סיבה הקשורה לטבריה, ישנו טענות שהתשתיות בעיר כולל מלונות אינם מספקים ומחירי המלונות יקרים - נראה שעלות כוללת של ריצה בפאפוס, לימסול
בקפריסין כולל טיסה יותר נמוכה מלילה/שתי לילות בטבריה. בעבר כשמחירי המלונות היו סבירים יותר, היו רצים שנשארו לשישי שבת כדי לנוח שם מהריצה המפרכת
יחד עם המשפחה. מה שיצא שרק אלו שצריכים וכשמתוכם הרבה רצי המרתון המלא שחייבים עקב ההכנות , לנו בטבריה רק לילה אחד ואחרי האירוע חזרו לבתיהם.
ולסיבה התלויה במארגנים. ב-2018 נוסף חצי המרתון. זאת הייתה אולי במובן מסוים שגיאה. הכוונה הייתה אולי טובה - לאפשר לרצים למרחקים שאינם יכולים לרוץ 42.2 ק"מ
לרוץ בכל זאת ריצה ארוכה ובכך גם להגדיל את ההכנסות ממספר רב יותר של משתתפים. המטרה הזאת אולי הושגה בטווח הקצר אבל היו לה השלכות בטווח הארוך. חצי
המרתון "נגס" במרתון בכך שהרבה רצי מרתון העדיפו להשתתף בחצי. נרשמה ירידה במספר המסיימים את המלא. לדוגמא ב-2016 סיימו 2001 את המירוץ המלא וב-2022
רק 858. דימוי של אירוע מרתון טבריה כמרתון פרופר - מרתון במלוא מובן המילה(התריסריון/10 ק"מ לא משנים וטוב שנערכו) נפגע עכשיו משהו. זה בעקיפין פגע
במספר הלנים ומשתמשי השירותים הפוטנציאלי בטבריה. מספר ההכנות שצריכים לעשות רצי חצי מרתון נמוך בהרבה מההכנות שצריכים לעשות רצי המרתון המלא. לכן הרבה מהם
העדיפו לבוא מוקדם בבוקר לעיר, להעמיס על החניה, לרוץ ולחזור לביתם תוך שימוש מועט בשירותי העיר. עדיין יש להם כוח ברגליים לנהוג חזרה.
נראה אולי, שמרתון טבריה והמרתוניסטים איבדו במקצת את הכבוד הראוי להם ומרתון טבריה נהפך לעוד אירוע שנתי, שיש לשים עליו V.
לסיכום חבל שמפעל ספורטיבי, שאמור להיות מרתון הדגל של ישראל מופסק מסיבת שני מיליון ש"ח . מסלול מרתון טבריה שטוח בעיקרו ומתאים לקביעת תוצאה של כ-2:05. יש לנו
כמה רצים שראליים מוכשרים ממוצא אתיופי שרצים סאב 2:10 והיו יכולים להתחרות שם על אליפות ישראל ולקבוע קריטריונים לאירועים בינלאומיים בד בבד עם שיפור שיא המסלול. וזה
אמור גם לרצים החובבנים, שחלקם רוצים לקבוע תוצאה טובה יותר למטרות שונות מבלי "לרוץ" למרתונים שטוחים בחו"ל. מן הראוי שכל מי שקשור לקבלת החלטות בנושא, שינסה להרחיק ראות ויבין, מה שיתכן האתלטיקה הישראלית עלולה לאבד בתמורה לחיסכון המידי של תקציב נמוך יחסית של שני מיליון ש"ח...
השבוע דווח לנו, שעיריית טבריה החליטה משיקולים כלכליים-שיקולי תקציב לעצור השנה את המרתון שהתקיים 45 שנה רצופות עם הישגים ותוצאות יפים.
אף אירוע לא עצר עד עכשיו מפעל ספורטיבי זה - לא שתי מלחמות לבנון שהתקיימו סמוך לעיר, לא האירועים הביטחוניים בתחילת שנות האלפיים ולא מגיפת הקורונה.
מה שעמד מאחורי ההחלטה הוא שהשקעה של סך יותר משני מיליוני שקלים מקופת הרשות אינה תורמת באמת לתיירות ולבעלי העסקים בעיר.
תוצאות סקר שנערך בקרב בעלי המלון בטבריה הצביעו על כמות לינות קטנה מאוד ביחס לאלפי הרצים הנוטלים חלק במקצים השונים של מרתון טבריה.
בלי ספק זאת החלטה כואבת. בואו נבחן מה אולי הביא לגורמים להחלטה זאת.
מרתון טבריה החל מכמה מאות משתתפים בסוף שנות ה-70, שנות ה-80 ושנות ה-90 ותחילת ה-2000 וחצה בהמשך את האלף. הוספת התריסריון שהפך
מאוחר יותר ל-10 ק"מ הוסיף למספר המשתתפים. ובל נשכח את תוספת מקצה חצי המרתון עליו נדבר בהמשך. נראה היה שאירוע המרתון עשוי היה להוות מנוף נוסף
לכלכלת העיר בצורת לינה בבתי המלון ושימוש בשירותי התיירות הנלווים. בהתאם לכך עלו התקציבים.
אבל מסתבר, שהקשר בין גידול מספר המשתתפים לבין השימוש בשירותים שהעיר מציעה אינו כה חזק. זאת בשל גורמים חיצוניים שאינם תלויים בטבריה
ובמארגני המירוץ, בשל אלו שתלויים בעיר ובשל אלו שתלויים במארגנים.
נתחיל במה שאינו תלוי: בשנים האחרונות, הרבה ישראלים מעדיפים לרוץ בחו"ל הן ביעדים קרובים והן ביעדים רחוקים: ברלין, וינה, פריס, וולנסיה, סביליה, פאפוס,
לימסול(קפריסין), ניו יורק,... נוציא מהרשימה את בוסטון - המספר מועט, כי לא כ"א יכול להשתתף. הם כבר יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כספית. המצב שונה
מזה שהיה לפני 30,20 ו-40 שנה. אז האינטרנט, הווטסאפ והפייסבוק לא היו או היו בחיתוליהם , והרצים היו צנועים יותר כאשר הריצה כמטרה עמדה לנגד עיניהם.
בנוסף ישנה סיבה הקשורה לטבריה, ישנו טענות שהתשתיות בעיר כולל מלונות אינם מספקים ומחירי המלונות יקרים - נראה שעלות כוללת של ריצה בפאפוס, לימסול
בקפריסין כולל טיסה יותר נמוכה מלילה/שתי לילות בטבריה. בעבר כשמחירי המלונות היו סבירים יותר, היו רצים שנשארו לשישי שבת כדי לנוח שם מהריצה המפרכת
יחד עם המשפחה. מה שיצא שרק אלו שצריכים וכשמתוכם הרבה רצי המרתון המלא שחייבים עקב ההכנות , לנו בטבריה רק לילה אחד ואחרי האירוע חזרו לבתיהם.
ולסיבה התלויה במארגנים. ב-2018 נוסף חצי המרתון. זאת הייתה אולי במובן מסוים שגיאה. הכוונה הייתה אולי טובה - לאפשר לרצים למרחקים שאינם יכולים לרוץ 42.2 ק"מ
לרוץ בכל זאת ריצה ארוכה ובכך גם להגדיל את ההכנסות ממספר רב יותר של משתתפים. המטרה הזאת אולי הושגה בטווח הקצר אבל היו לה השלכות בטווח הארוך. חצי
המרתון "נגס" במרתון בכך שהרבה רצי מרתון העדיפו להשתתף בחצי. נרשמה ירידה במספר המסיימים את המלא. לדוגמא ב-2016 סיימו 2001 את המירוץ המלא וב-2022
רק 858. דימוי של אירוע מרתון טבריה כמרתון פרופר - מרתון במלוא מובן המילה(התריסריון/10 ק"מ לא משנים וטוב שנערכו) נפגע עכשיו משהו. זה בעקיפין פגע
במספר הלנים ומשתמשי השירותים הפוטנציאלי בטבריה. מספר ההכנות שצריכים לעשות רצי חצי מרתון נמוך בהרבה מההכנות שצריכים לעשות רצי המרתון המלא. לכן הרבה מהם
העדיפו לבוא מוקדם בבוקר לעיר, להעמיס על החניה, לרוץ ולחזור לביתם תוך שימוש מועט בשירותי העיר. עדיין יש להם כוח ברגליים לנהוג חזרה.
נראה אולי, שמרתון טבריה והמרתוניסטים איבדו במקצת את הכבוד הראוי להם ומרתון טבריה נהפך לעוד אירוע שנתי, שיש לשים עליו V.
לסיכום חבל שמפעל ספורטיבי, שאמור להיות מרתון הדגל של ישראל מופסק מסיבת שני מיליון ש"ח . מסלול מרתון טבריה שטוח בעיקרו ומתאים לקביעת תוצאה של כ-2:05. יש לנו
כמה רצים שראליים מוכשרים ממוצא אתיופי שרצים סאב 2:10 והיו יכולים להתחרות שם על אליפות ישראל ולקבוע קריטריונים לאירועים בינלאומיים בד בבד עם שיפור שיא המסלול. וזה
אמור גם לרצים החובבנים, שחלקם רוצים לקבוע תוצאה טובה יותר למטרות שונות מבלי "לרוץ" למרתונים שטוחים בחו"ל. מן הראוי שכל מי שקשור לקבלת החלטות בנושא, שינסה להרחיק ראות ויבין, מה שיתכן האתלטיקה הישראלית עלולה לאבד בתמורה לחיסכון המידי של תקציב נמוך יחסית של שני מיליון ש"ח...