ביישוב בצפון אני מעסיק בחודשים האחרונים עוזרת בית

[קלייטון.ש]

אמנם היום קוראים לזה להבנתי "מנהלת משק בית". בחורה צעירה עם שני ילדים קטנים, היא באה ביום חמישי בעיקר לנקות אבל בנוסף אם אנחנו מתכננים לבוא לסוף שבוע (היא מתקשרת לשאול כמו הבוקר), היא אמורה לעשות קצת קניות. קצת פירות וירקות וביצים וכולי, שיהיה משהו במקרר. סיכמתי איתה שתקנה מה שנראה לה, שתפתיע אותנו, ומה שיישאר היא יכולה לבוא ביום ראשון ולקחת לעצמה.
ככה יוצא שאנחנו מגיעים בסוף שבוע למקרר עמוס בכל טוב. כל מיני מוצרי חלב שאפילו לא ידעתי שקיימים, פירות וירקות למשפחה שלמה לשבוע, לפעמים פתאום פיצה קפואה במקפיא, שלא יעלה על דעתנו לאכול. תמיד יש חלה שלמה שבדרך כלל לא ניגע בה. ביום ראשון כמובן הכל נעלם.
בת"א יש לנו עם עוזרת הבית מנהלת משק הבית סידור זהה. היא עושה קניות לפי הבנתה, ומה שנשאר או מתקרב לתאריך תפוגה, היא לוקחת. אבל היא שואלת וחוקרת מה אני אוהב ומה אני מתכוון לאכול, ואת זה קונה. "אדון קלייטון אתה אוהב פרילי? אתה אוהב קרלו? דני? אתה אוהב וניל או תות? להכין לך בורקסים? אדון קלייטון אתה יודע מה זה טבעול? לקנות לך?" בהתחלה הייתי אומר לה לא לא, אבל למדתי ועכשיו אני מאשר הכל, לא נוגע בזה, ויודע שהמוצרים לא יתבזבזו.

 

[Zadig]

אמנם היום קוראים לזה להבנתי "מנהלת משק בית". בחורה צעירה עם שני ילדים קטנים, היא באה ביום חמישי בעיקר לנקות אבל בנוסף אם אנחנו מתכננים לבוא לסוף שבוע (היא מתקשרת לשאול כמו הבוקר), היא אמורה לעשות קצת קניות. קצת פירות וירקות וביצים וכולי, שיהיה משהו במקרר. סיכמתי איתה שתקנה מה שנראה לה, שתפתיע אותנו, ומה שיישאר היא יכולה לבוא ביום ראשון ולקחת לעצמה.
ככה יוצא שאנחנו מגיעים בסוף שבוע למקרר עמוס בכל טוב. כל מיני מוצרי חלב שאפילו לא ידעתי שקיימים, פירות וירקות למשפחה שלמה לשבוע, לפעמים פתאום פיצה קפואה במקפיא, שלא יעלה על דעתנו לאכול. תמיד יש חלה שלמה שבדרך כלל לא ניגע בה. ביום ראשון כמובן הכל נעלם.
בת"א יש לנו עם עוזרת הבית מנהלת משק הבית סידור זהה. היא עושה קניות לפי הבנתה, ומה שנשאר או מתקרב לתאריך תפוגה, היא לוקחת. אבל היא שואלת וחוקרת מה אני אוהב ומה אני מתכוון לאכול, ואת זה קונה. "אדון קלייטון אתה אוהב פרילי? אתה אוהב קרלו? דני? אתה אוהב וניל או תות? להכין לך בורקסים? אדון קלייטון אתה יודע מה זה טבעול? לקנות לך?" בהתחלה הייתי אומר לה לא לא, אבל למדתי ועכשיו אני מאשר הכל, לא נוגע בזה, ויודע שהמוצרים לא יתבזבזו.

זאת התנהלות חכמה ואנושית, כי אם אין לך תפקיד ייצוגי, ואתה לא ב"שוק";
אולי אתה צריך לאכול הכל מהכל, ולהשאיר רק משהו קטן מטעמי נימוס.

 

[יוסי ר1]

אמנם היום קוראים לזה להבנתי "מנהלת משק בית". בחורה צעירה עם שני ילדים קטנים, היא באה ביום חמישי בעיקר לנקות אבל בנוסף אם אנחנו מתכננים לבוא לסוף שבוע (היא מתקשרת לשאול כמו הבוקר), היא אמורה לעשות קצת קניות. קצת פירות וירקות וביצים וכולי, שיהיה משהו במקרר. סיכמתי איתה שתקנה מה שנראה לה, שתפתיע אותנו, ומה שיישאר היא יכולה לבוא ביום ראשון ולקחת לעצמה.
ככה יוצא שאנחנו מגיעים בסוף שבוע למקרר עמוס בכל טוב. כל מיני מוצרי חלב שאפילו לא ידעתי שקיימים, פירות וירקות למשפחה שלמה לשבוע, לפעמים פתאום פיצה קפואה במקפיא, שלא יעלה על דעתנו לאכול. תמיד יש חלה שלמה שבדרך כלל לא ניגע בה. ביום ראשון כמובן הכל נעלם.
בת"א יש לנו עם עוזרת הבית מנהלת משק הבית סידור זהה. היא עושה קניות לפי הבנתה, ומה שנשאר או מתקרב לתאריך תפוגה, היא לוקחת. אבל היא שואלת וחוקרת מה אני אוהב ומה אני מתכוון לאכול, ואת זה קונה. "אדון קלייטון אתה אוהב פרילי? אתה אוהב קרלו? דני? אתה אוהב וניל או תות? להכין לך בורקסים? אדון קלייטון אתה יודע מה זה טבעול? לקנות לך?" בהתחלה הייתי אומר לה לא לא, אבל למדתי ועכשיו אני מאשר הכל, לא נוגע בזה, ויודע שהמוצרים לא יתבזבזו.

אתה איש יקר. פשוט מחמם את הלב.

 

[קלייטון.ש]

אתה איש יקר. פשוט מחמם את הלב.

אני מוחה על ההאשמה הזו וכופר בה מכל וכל. בצפון זו פשוט עצלות. כמו שאשתי אומרת, אני מנהל גרוע. הבחורה שם שואלת אותי מה לקנות לנו, אני אומר לה מה שנראה לך, ותקחי את מה שיישאר. אז זה מה שהיא עושה. בת"א יותר גרוע כי בת"א זה אפילו לא על חשבוני. אשתי מממנת הכל (העניינים הכספיים שלנו מופרדים לחלוטין בהסכם ממון קשוח. אנחנו אפילו לא יורשים זה של זו אלא הכל מורש לילדים). אני הסתדרתי מצויין ליד היער, היא רוצה לגור בת"א, שתשלם. ומה שנוגע למנהלת משק בית שלה, שלא תתלונן על הבזבוז לכאורה שלי, כי הרי היא זו שהמשיכה לשלם לה משכורת מלאה בתקופה שלא יכלה להגיע. בכל אופן היא לא מתלוננת. אז ממשיכים.

 

[אבח"י]

מנהלת משק הבית שלי החטיפה לי גערות על כך שנתתי טיפ גדול מדיי לאיזה משלוח ענק שקיבלנו. [ מהצד השני היא צועקת וגוערת בי: תפסיק לקמץ, לא יחסר לנו!].

 

[שיח סלימאן]

מהצד השני היא צועקת וגוערת בי: תפסיק לקמץ, לא יחסר לנו

אז תמשיך לתת טיפים לאחרים כמו שנראה לך אבל לגביה תתחיל לקמץ.

 

[אבח"י]

את לבי אתן לה ממש ולא כמליצה.
אח"כ היא התבאסה והתחנפה.

 

[R 1 3]

מרוב התאורים כבר נהייתי רעב.. כיף גדול לתת למי שאין
אבל מבאס לפעמים שלא עונים לך במילה אחת - תודה