ביישנות

[מנהלת בניסיון]

ביישנות

מה דעתכם על הסרטון הזה?

קשור איכשהו לבדידות?

 

[Larik]

Introvert/ extrovert

מופנם / מוחצן

יש הבדל בין להיות מופנם, לבין להיות ביישן.
לפי דעתי מי שערכה את הסרטון מתבלבלת בין השניים.

אומר זאך מהניסיון הסוביקטיבי האישי שלי, אז יכול להיות שהחוויות שלכם יהיו שונות בנושא.
בתור בן אדם מופנם, אין לי בעיה לעשות את כל הדברים שציינו בסרטון, וגם עשיתי את כל הדברים שהיא ציינה.
אין לי בעיה לדבר עם אנשים ראנדומאליים, אין לי בעיה להגיד את אשר בליבי, אני רק לא רוצה את זה.

גם למופנמים גם למוחצנים יש מקום בעולם הזה, ולכם אחד יש פלוסים ומינוסים השאלה היא איך מתמודדים עם זה.
בעוד שאנשים מוחצנים ממלאים את המצברים שלהם מיצירת קשרים חדשים, אנץים מופנמים מעדיפים את הלבד שלהם, וזה בסדר.
משום מה יש,לי הרגשה שהמופנמות והבישנות מבולבלים, ולכן גם רואים במופנמות כתופעה שלילית.

 

[מנהלת בניסיון]

אתה לא ביישן

נראה לך שהיא מתארת או מתכוונת שם לאנשים מופנמים?

לי לא נראה ככה.
ולכן אם אתה עושה את כל הדברים שהיא ציינה היא לא מתכוונת אליך.
אולי הביישנים הם בהכרח גם מופנמים אבל בטח לא ההיפך.

את דעתי על הסרטון אכתוב מחר כנראה

 

[Larik]

אוך, אני כל כך רוצה לכתוב מגילה על הסרטון הזה

הסרטון הזה מבלבל בין ביישנות למופנמות באופן מובהק.
רק בגלל כל מני קשיים אוכל לעשות רק בסופ"ש

Just Sharing

 

[מנהלת בניסיון]

מחכה לקרוא.....

 

[פריאל12]

אין ספק שביישנות היא תכונה שיכולה לבודד

את האדם מסביבתו, אבל היא לא בהכרח מונעת מאחרים ליצור קשר עם הביישן,
בתנאי שהוא מאפשר זאת. אולי צריך להשקיע יותר זמן ויותר מאמץ כדי לגרום לביישן
לצאת מקליפתו, אך זה קורה.
מה שיפה בתכונה הזו, שהיא דינמית - ילד ביישן לא בהכרח יגדל להיות גבר ביישן.
אני יכולה להעיד על עצמי, שבילדותי הייתי ביישנית יותר, ועדיין היו לי חברים/ות.
עם הזמן, הביישנות פחתה והביטחון העצמי גבר, ואיתם גם היזמה לקשור קשרים חברתיים.

והסירטון? - קסם!
תודה רבה שהבאת אותו

 

[דן דניאלי3]

נכון.

שהייתי ילד הייתי ביישן.היום אני ממש לא.אמצא את עצמי בכל קבוצת אנשים אליה אתברג.

 

[מנהלת בניסיון]

אני אוהבת את התגובות שלך

נשאלת השאלה למה שאחרים ירצו להשקיע זמן ומאמץ כדי לדובב את הביישן.

מסכימה איתך שזה ניתן לשינוי. לא בקלות.
אני הייתי ביישנית נורא בילדות ובכל זאת היו לי חברות.
ככל שאני מתבגרת (מזדקנת) זה נעלם
אולי בגלל שעם הגיל לומדים שכולנו בני אדם
על כל המשתמע מכך

 

[פריאל12]

למה שאחרים ירצו להשקיע.....?

כנראה שהם זיהו בך משהו... משהו שלא בטוח שאת זיהית בעצמך

 

[מתבונן בשתיקה]

בהתחלה חשבתי שהסרטון הזה די פסימי אבל

בהמשך שמחתי לראות גם את חלקו השני של הסרטון, שמציג את הפתרון, ולא רק את הבעיה.
אין פתרונות קסם. צריך להעז ולהיפתח, בהדרגה, בקצב שלך, ולהתחיל לחיות.
לאהוב את עצמך, את/ה לא פחות טוב/ה מאחרים, לפתח שיחה, למצוא אנשים כלבבך.
זה לא קורה ביום אחד, אבל חייבים לנסות כל הזמן ולא לוותר גם כשקשה.

באשר להבחנה בין ביישן למופנם, נראה לי שהביישן רוצה להפתח וליצור קשרים חברתיים אך מתקשה בכך
ואילו המופנם מעדיף מבחירה להתבודד ולהעביר את זמנו עם עצמו, בקריאת ספרים וכו' ופחות במפגשים חברתיים.

יש גם את המונח סגור, שהוא זה שנמנע וחושש לחשוף ולהביע את רגשותיו ואת דעותיו, נרתע מקרבה יתרה עם אחרים, לא מסוגל לחבק וכו'. אולי גם המונח נכה רגשית מתאים כאן.

 

[מנהלת בניסיון]

מה הסרטון עשה לי

אני לא מחזיקה מעצמי ביישנית. בכלל לא.
אבל הרבה מהמצבים בסרטון מוכרים לי.
השקיפות הזאת. הבדידות. האאוטסיידריות.
מעורר הרבה מחשבות.
אני מקווה שהמחשבות יובילו גם לשינויים.

 

[Larik]

אולי את גם Introvert ?!

לפי דעתי ניתן לסכם את ההבדלים ביין ביישנות למופנמות באמרה הבאה:
ביישן רוצה לדבר אבל הוא לא יכול, מופנם יכול לדבר רק שהוא לא רוצה.

למשל אני יכול להתחיל לחפור בפני אנשים איך עבר עלי היום, ומה המצב בכבישים ובלה בלה בלה אחד גדול. אבל למה?
"גם ככה אנשים מדברים על זה ללא סוף, זה נושא כל כך משעמם." - אני חושב לעצמי
זה תמיד מדהים אותי מחדש איך אנשים יכולים להקשיב למונולוג לגבי המצב בכבישים, או המצב של מזג האוויר.
"רגע, אולי הם לא באמת מקשיבים, אלה פשוט מחכים לתור שלהם לדבר?" - אני תוהה

ככה אני עובר בין קבוצת אנשים אחת לאחרת עד שאני מוצא נושא לשיחה לטעמי.
אנשים שרואים את זה מצד חושבים שאני ביישן,
"בא, תצטרף, תתחיל עם הבחורה ההיא, תעשה זה, תעשה פה, תעשה שם" - הם אומרים.
"פגעי מזג האוויר על הברחש הקווקזי"? מה?
זה דווקא נשמע לי נושא מאוד מענין, נרא לי שאצטרף לאנשים שבדיוק מדברים על זה.

אם אנשים אוהבים לדבר סמול-טוק, אין עם זה בעיה.
רק אל תגידו לי שאני לא בסדר כי אני לא רוצה לשתף פעולה.

אז על איזה מחשבות על מדברת?
לאיזה שינויים את מצפה?

 

[מנהלת בניסיון]

זה בטוח

אני לא יודעת לנהל סמול טוק!

אולי יש פה את אפקט הביצה והתרנגולת.

פעם לא הפריע לי *לא* לקשקש סתם עם אנשים. להיפך.
הייתי איתנה בדעתי לדבר רק כשיש לי משהו משמעותי להגיד.
שיחות בטלות עם מי שלא קרוב אלי לא עניינו אותי.

לפני די הרבה שנים הבנתי שזה לא טוב והחלטתי לשנות.
התיעצתי עם אנשים וניסיתי ואני עדיין מנסה.
הסמול טוק מקרב בין אנשים. נותן הרגשה טובה בחברה.

לפעמים זה מצליח אבל לרוב לא ממש.
הרבה פעמים אני ממש סקרנית לשמוע סמול טוק בין שאני אנשים
שאני יודעת שלא מכירים ובכל זאת לא מפסיקים לקשקש.

לא יודעת לדבר כשאין לי על מה

 

[Larik]

מזכיר לי בדיחה.

"אני כל כך טוב בסמול טוק, כך שאם היה אפשרי הייתי זוכה בפרס נובל לשלום-שלום"

ואם את כל כך רוצה לשמוע סמול טוק בין אנשים שלא מכירים, פשות לכי לאיזה מספרה ותשבי שם במשך 30 דקות.

 

[Larik]

דעתי על הסרטון.

קודם ברצוני להבהיר, שניתן לחלק את האנשים בעולם לשני חלקים; מופנמים ומוחצנים (introverts and extroverts)
ההבדל ביניהם הוא ש...
אנשים מוחצנים מטעינים את המצברים שלהם דרך אינטרקציה עם אנשים ודיבור. מדובר באנשים חברתיים, שמשגשגים כשהם באים במגע עם אנשים אחרים שנמצאים סביבם. מסיבות, מפגשים חברתיים, זה מה שעושה להם טוב.
אנשים מופנמים לעומת זאת מעדיפים את הלבד שלהם, הם מעדיפים לשבת בבית ולקרא ספר, או לשבת בבית קפה עם חבר או שניים באווירה אינטימית. אין להם בעיה עם מפגשים חברתיים, רק שהם צריכים אחרי זה למלא את המצברים שלהם ע"י כך שהם יהיו לבד.
זה לא משהו שאפשר לשנות, פשוט ככה אנשים עובדים, ככה עובדת החומרה שלנו, וכל אחד נמשך לסוג פעילות שהוא אוהב.
אין העדפה בלהיות שייך לקבוצה אחת או השנייה, לכל בן אדם יש את הייתרונות והחסרונות. העיקר לעשות מה שעושה טוב.

למרות שהסרטון אמור לדבר על ביישנות, הוא גם כן מדבר על מופנמות.
בעיני נוצרה הרגשה שמי שעשתה את הסרטון מתבלבלת בין השניים.
בעיני ביישן זה מישהו שרוצה לעשות דברים, רק לא יכול. לעומת מופנם, שיש לו את היכולת לעשות, רק שהוא לא רוצה.
הבלבול הזה מעביר מסר שגוי של שביישן=מופנם
ומכיוון שביישנות/מופנמות זה דבר שלילי, אז יש צורך לשנות את המצב.
לכן האלטרנטיבה של להיות מופנם זה להיות מוחצן, וכמו שכבר ציינתי זה לא משהו שאפשר לשנות, וזה לא משהו טוב או לא טוב ביחס למופנמות.


בהתחלה הסרטון מתחיל בצורה נכונה עם תיאור מדוייק של ביישנות, אני מסכים ב 99% ממה שנאמר:
"בלתי נראה, בלי קול, להיות צייטן, לא להתלונן על שום דבר, לפחד להביע דעה, לשבת על הידיים"...
אני יכול להתחבר לנאמר כי הייתי מאוד ביישן כשהייתי קטן, אך עם השנים למדתי לשנות את זה.

אז היא מתחילה להגיד דברים שמתאימים לתיאור של מופנמות יותר מאשר ביישנות החל מדקה 1:12
להיות סגור זה לשקוע במחשבות, לשתוק רוב היום למרות שהראש רועש...
בתור מופנם, אין לי שום בעיה לדבר, רק שרוב הזמן אני מעדיף לשתוק, ויש ימים שפשוט מתחשק לי לשבת לבד.
מהצד זה אולי נראה מוזר, נראה שאולי יש לי בעיה כלשהי, אבל לא. בכל בסדר איתי, אני רק רוצה את שקט והלבד שלי.

חזרה לביישנות החל מ1:23
"להתקע להימנע לווטר, להיות חסר ביטחון, חסר אונים, להיות חלק משיחה שלא מענינת, כל השרירים מתכווצים, לחשוב יותר מדי על הכל, לפחד להעיז..."
עדיין תיאור מדויק של ביישנות.

מהדקה 2:06 היא בכלל מאבדת כיוון
"להעיז זה לצאת מהראש שלך ,להתחיל לרוץ גם אם לא רואים את הדרך, לפתוח את הפה ולהתחיל לדבר, להחליט שאתה משתחרר, קולני, בולט, מושך תשומת לב, אורגזמה, לאבד שליטה ולא לחשוב מה אחרים חושבים"
אלה תיאורים של מוחצנות. לפי איך שהיא מתארת את זה, בשביל להרגיש טוב אז צריך לעשות X, Y, Z שזה לרוץ, לדבר, להתפוצץ. אנשים מופנמים יכולים לעשות את כל הדברים האלה, רק שהם מעדיפים לא לעשות אותם כי זה מרוקן להם את המצברים.
לכן לרוב הם עושים את זה במקרים נדירים, להרגיש טוב אפשר גם אם שותקים, לא חייבים לצעוק ולהיות קולניים.

דקה 2:47 היא מסכמת
"להיות חופשי זה להאמין שאתה לא פחות טוב מאנשים סביבך, להאמין שיש לך מה להגיד, לראות את הדברים מהעיניים שלך ולא של אחרים, להנות מהקיום שלך, להרגיש חי באמת"...
עם זה אני מסכים, להיות חופשי זה להאמין בעצמך וכל הדברים שבאים ביחד עם זה, אבל בשביל זה לא חייבים להיות קולניים ובולטים.
אפשר גם להיות חופשיים בלי לדבר הרבה, בלי להתפוצץ או למשוך תשומת לב.
אפשר להיות חופשיים גם אם שותקים ושקועים במחשבות.

 

[המנותק1]

סרטון יפה

לצערי אני מזדהה עם הרבה ממה שמתואר שם על ביישנות (לדעתי אלו סימפטומים קלאסיים של חרדה חברתית). האמת שלא רציתי להגיב לסרטון אבל אז חשבתי לעצמי שזו עוד אחת מהתנהגויות ההמנעות שמתוארות בסרטון אז החלטתי ללכת בניוגד לאינסטינקט . מקסימום אני אצא טמבל