בילבול

tayarsh1

New member
בילבול

שלום לכל ותיקי הפורום
אני רוצה להזכיר כי שוב אני מעריך ומודה מאד על כל מה שנאמר לי כאן באכפתיות
אחרי ששוב לקחתי מספר ימים לעכל את מה שנאמר לי כאן אני שוב לצערי חוזר לנקודה מעצבנת - אני מרגיש כי הפכתי אפתי, אפתי כלפי המין השני, אפתי כלפי מין, אפתי כלפי כל מה שנוגע לזה - אני לא יודע למה זה אולי זה בגלל שבשבוע האחרון פשוט לא היה לי זמן להתמוגג על הצד הזה בחיי (לימודים ועבודה). אני חש כי זו לא אפשרות בריאה כיוון כי איפה היינו היום ללא העיניין במין השני ובמין? אני רושם זאת ואני יודע שכרגיל פיק הגל הזה יעבור ואני יחזור לצד השני הצד בו אני מתוסכל מחוסר הזוגיות והבתולים בגיל מאוחר.
אני אומנם מאוזן מבחינת דיכאון אבל לא מהבחינה הזו.
 
אני מניחה שלכל אחד..

שלא נמצא במערכת זוגית יש לפעמים תקופות כאלה. אני חושבת שגם לי היתה, לא בטוח אם אפאטיות אבל לא היה לי רצון או ״כח״ לשום דבר שקשור בתחום הזוגי וזה חלף... כשאתה נמצא בשגרת יום של לימודים ועבודה ואתה לא טיפוס בליין אז קל להכנס לתקופות של אדישות מסויימת לעולם ההכרויות או בכלל כל הקשור למין השני. (לא קראתי את מה שכתבת בעבר אז ההתייחסות היא לפוסט הנוכחי) בעבר היו לך תקופות כאלה?
 

tayarsh1

New member
הבעיה העיקרית

היא שאני בן 30 פלוס ועדיין חסר ניסיון זוגי ומיני (האחרון יותר מתריד)
מאחר ואנו חברה שבכל כלי התקשורת מודעות ושיחות חברה אנו מופצצים בנושא המין אני מרגיש כי אני נשפט בכל צעד שאני עושה מעבר לכך באופן סובייקטיבי יצר המין שלי החל לעבוד בגיל צעיר מאד והרצון לעבור חוויה מינית שכן בתוכי המון שנים אבל בשנים אחרונות אני על נוגדי דיכאון שדיכאו את היצר אבל עכשיו שאני יוצא מהם היצר חוזר ואני מוצא עצמי במצב מביך ומתסכל.
 

tayarsh1

New member
חתיכת אפס

אני מניח שמאחר שבשאר תחומי חיי לא נחלתי הצלחות וזה גורם לי לחוסר ביטחון גדול אי הניסיון בתחום זה גורם לי להרגיש חתיכת אפס, זה כמו המסמר האחרון בארון הקבורה.
ולכל אלא שישאלו אותם את השאלה הזו אז נערת לוי או כל אשת מקצוע אחר לא תפתור את הבעיה.
בנוסף לכל הצרות הללו כמו שציינתי בפוסטים קודמים ישנה הבעיה הבלתי אפשרית שאני מרגיש כי הפעם הראשונה שלי צריכה להיות עם משהי עם נסיון דומה לשלי (זו בעייה אגו שאני לא מצליח להתנער ממנה) מעבר לאגו ישנה המחשבה כי שנות נעורי לא יחזרו וכל המסע הרגשי סביב הפעם הראשונה זה משהו שאני לא רוצה ומוכן לוותר עליו.
 

dori78

New member
אני מקווה כי

אתה עוד לא התייאשת ממך.

הראשון שצריך להאמין בך, הוא אתה.
כל עוד זה לא יקרה - לא תדע לראות את השאר שמאמינים בך.
ביום בו תלמד להגיד "אני בחור שווה, יש לי הרבה מה לתת במערכת יחסים ובחיים בכלל" וגם תאמין בזה - תתחיל לראות אנשים אחרים שחושבים את זה. עד אז - גם אם יהיו כאלה סביבך - אתה פשוט לא תראה אותם.
 

tayarsh1

New member
אז אם

אני מבין נכון כמו לפני שפניתי לפורום ההצלחה שלי להתגבר על המגבלות שלי תלויות בידיים שלי.
מזה אני פוחד כי עד עכשיו המגבלות שלי שציינתי קודם שלטו בי וחלקן אינן טלויות בי כלל, מכאן אני מתחיל לפחוד עוד יותר מאשר פחדתי קודם
.
 

tayarsh1

New member
אם אנחנו מצמידים ציונים מ1-10 לאנשים

אז מסיבות שונות אני 2
 

tayarsh1

New member
אז איך אני אמור

להעז? לחשוב? על חלומות שאני חולם עליהם?
 

tayarsh1

New member
זקוק לנס

שלום לכולם
אני מרגיש שאני על קצה צוק וכל הרוחות דוחפות אותי אל עבר התהום וכל מה שיעזור לי עכשיו מליפול אל תהום חסרת ריצפה זה פשוט נס. נס שיעצור את הרוחות או שיעלים את התהום ושום דבר אחר מזה לא יעזור פשוט. התחושה היא פשוט חסרת אונים ואני לא יכול לעצור את עצמי מלצלול להתקפות של בכי מרוב חוסר אונים.
 
מדוע אתה חש כך?

לא הבנתי. אתה אומר כי תחושות המרמור והתסכול חלפו והתחלפו בתחושת אדישות. מה גורם לאדישות ובמה היא מתאפיינת? ואם הצלחת להתגבר על המרמור מדוע אתה חש חסר אונים במקום לשמוח? אגב, לדעתי לפתח אדישות כלפיי המין השני היא לא הדרך להתמודד עם הבעיה, אלא לברוח ממנה ולהדחיק אותה. צריך לקפוץ למים מתישהו. עם זאת, אני מסכימה עם זו שאמרה לך שבתקופות מסוימות נושא המין והזוגיות מאבד מחשיבותו וזה טבעי לחלוטין. אם אתה עסוק כעת בלימודים, אפילו עדיף שתתמקד בהם ולא בדברים אחרים שיכולים להסיח את דעתך ולהכביד עלייך.
 

dori78

New member
חשבתי על זה קצת

נראה לי שדבר ראשון, אתה צריך להפנים את המסר שבקטע הבא:

 

tayarsh1

New member
לא ממש תפסתי

מה לא אשמתי? שאני במצב הזה? אני מבין את זה אבל זה לא עוזר לכעס
 

tayarsh1

New member
ראיתי

את הקטע בבוקר בדרך ללימודים
אחה"צ שחזרתי מהלימודים
בערב
לפנות בוקר עכשיו כמה פעמים
ואני עדיין לא תפסתי מה את מנסה לומר לי?
האם אני אמור להדיע לאיזהשהיא מהפכה בתפיסה?
האם בגלל שהמצב הזה לא באשמתי אני לא אמור להתרפק עליו?
האם אני צריך לעהכניס את כל הפרק הזה של חיי לתקייה ולסמן אותה 'לא באשמתי'
מה דורי בבקשה תעזרי לי
 

tayarsh1

New member
דורי עזרה

ראיתי את הקטע בבוקר בדרך ללימודים
אחה"צ שחזרתי מהלימודים
בערב
עכשיו לפנות בוקר כמה פעמים
ואני לא מבין מה את מנסה לומר לי?
להכניס את כל הסיפור הזה לתקייה ולתייג אותה 'לא אשמתי'?
 
למעלה