בילוי משפחתי

דנה אז

New member
בילוי משפחתי

חג הסוכות, כולנו בחופש ומרבים לטייל כמשפחה. אתמול נסענו עם חברים לפקניק ובילוי.
הילדים משחקים וצוהלים, משפריצים מים, רודפים אחד אחרי השני, כדרכם של ילדים.
הרואים מרחוק יחשבו שאנחנו משפחה ככל המשפחות.
לקראת הצהריים מעט נרגעים ולנו המבוגרים יש זמן לשוחח: ואז חברתי בשקט משתפת אותי שלאחר הביקור הקודם בדרך הביתה, בנה שאל על האח של בר.
הוא סיפר שראה אותה מסתכלת על התמונה במבט עצוב ואפילו בוכה, הוא אמר שלא סיפרה אבל הבין...לא מאריכות בשיחה כי הילדים מתרוצצים.
עולים על האוטו וחוזרים הביתה,בתי הקטנה מאחור משחקת בסלולרי המשחק שלה, מדברת עם סבתא אחת, מדברת עם הסבתא השניה ומספרת הם על חוויות היום.
ואז עוד שיחה היא מקבלת בסלולרי המשחק מאחיה, מבשרת לנו שהלב שלו מתקשר אליה (נשמתי נעתקת).
היא מספרת ו שהיא ואמא ואבא מתגעגעים אליו ורוצים שיחזור ומבשרת לנו שגם הוא מתגעגע. היא המשיכה את שיחתה הדימיונית איתו.
ואני הודתי בליבי על כך שלעיניי משקפי שמש המסתירות את הדמעות.
לחולפים על פנינו נראינו משפחה ככל המשפחות, אבל בעצם בכל בילוי שלנו, יש משהוא שחסר לנו ומלווה אותנו
 
למעלה