בימים האחרונים סף המתח שלי עלה

בימים האחרונים סף המתח שלי עלה

אז אין לי את הזמן והחשק להכנס לפורומים השונים, וכידוע אני נמצא בכמה, לא רק פה ואין לי זמן וחשק להתכתב עם חברים באינטרנט כמו פעם לפורום פוריות אני בכלל מרגיש שאני לא מסוגל להכנס אני עם מתח שנובע נטו מההמתנה והמתח לקראת הלידה וזה בטח לא המצב של להקשיב ולסייע בבעיות פוריות ואני בטח שלא יכול להכנס לשם ולכתוב את זה זה לקחת יבלת, לגרד עם אבן, לזרות מלח ולהסתכל על זה אז מנצל את ההזדמנות להתנצל בפני כל מי ששיך לפוריות וגולש גם כאן מקווה שההסבר יתקבל בהבנה אז זה נכון שזה בא בלוויית המון הכנות השבת באמת היה לנו הספק רציני בהכנות של הבית ובעיקר ציוד של שיר והיה ממש פרץ אדיר של אנרגיה בלהספיק כל מה שאפשר לפני הלידה אפילו גיחה למפגש העמותה שלי כי לא נוכל כנראה להגיע עד הלידה ואחר כך זה כבר יהיה בשלושה !!!! לא יודע מה תוכלו לעזור לי מעבר להקשבה אבל כנראה שכמו שאני אוהב להקשיב אז פעם בכמה זמן יוצא לי להוציא רק שתקשיבו וזהו, זה יספיק המתח מתחיל בהאם שיר תתהפך כי ממש לא בא לי קיסרי ולו רק שמאחר והרחם לא הפגינה כושר קליטה מדהים עד היום אז למי נחוצה צלקת ברחם ? ויש את המתח שהכל יעבור בשלום ושהלידה לא תהיה קשה מדי לחנה גם ככה יש את אי האונים של להיות הבעל הפאסיבי שלכל היותר יעסה ויעודד ויצעק לנשום ויחטוף "צעקות" על מה עשיתי לפני 9 חודשים (אני? פרופ פיש!) גם המעבר מ"נ" ל"נ+1" מוזר לי אולי כי תמיד אבות נראו לי אנשים מיושבים יותר ואיפהשהו אני נושא עמי את דימוי הילד לפחות בעיני רוחי ושלא יהיה ספק, אני חלמתי להיות אבא בגיל 20 וצוונציק, פשוט לא נמצאה הפרטנרית המתאימה בעיני כל דבר בזמן האחרון אני מוד לפי תאירך הלידה המשוער יש מסיבת פורים בחברה, כאן פסלתי אותה בעיני רוחי אני כבר רואה איך בפורים מנהלת מחלקת לידה צועקת לאחות - הגיעה עוד "זונה" בהריון, הגיעו עוד "ליצנים" ללדת, מה קורה עם "כיפה אדומה" בחדר 4 ? גם למסיבת הפורים של העמותה לא נלך למרות שנורא רצינו לעשות ציור של עובר על הבטן של שנינו אני גם מבולבל מהנסויים של הפיפי הכחול בטלוויזיה... אבל זה כבר צרות של עשירים לא ? זהו נראה לי שמה שכתבתי מבהיר את ההרגשה תודה על ההקשבה ליאור
 
כמה מוכר! ../images/Emo13.gif

גם אצלנו התחילו רעידות עצבניות כמה ימים לפני. האמת היא שלי מהר מאוד נשבר מההמתנה ורציתי ללדת לפני התאריך. אולי זה גם בגלל שרציתי להרגיש צירים אמיתיים ואיך זה לרוץ לחדר לידה באמצע הלילה, בגשם, ולצעוק בחדר ההמתנה שתכף הילדים נופלים לי מבין הרגליים
כמו שאומרים - "הכל נורמלי". מקווה מאוד שהילדה עוד תואיל בטובה להתהפך בכמה הימים שנשארו, ואם לא, ניתוח זה לא סוף העולם. באמת שלא. אני מחוברת מצויין לילדים שלי, למרות שהם לא יצאו ממני בכאבי תופת ושעות ארוכות של עבודה קשה. תחשוב על זה - אתה מחכה 10 דקות בחוץ ואז מוציאים לך את הילדה שלך, יפה ולא מעוכה. המון בהצלחה לשניכם
מיכל
 

א י נ ס

New member
חנה וליאור

תנסו להרגע (קל לומר, אני יודעת) הימים האחרונים הינם קשים מנשוא. אבל כדאי עד כמה שאפשר לא להיות מרוכזים בהמתנה עצמה אלא באגירת כוחות לקראת המאורע הגדול. אל תחשבו יותר מדי על קיסרי או לא. אני מכירה זוג בטיפולים שעבר 4 קיסריים. העיקר שיעבור בשלום לחנה ולילדה. וגם לך, נקווה שתעמוד במתח. והתלבטתי קשות אם לכתוב זאת, אבל אם כבר השמעת קול, אז הנה אני אומרת: חנה ביקרה לי בחלום הלילה, היא ילדה ילדה בלונדינית, גדולה ויפהפיה. המתנה נסבלת לחנה ולך. אינס
 
טפו טפו טפו ../images/Emo57.gif ../images/Emo57.gif ../images/Emo57.gif

את לא יודעת שאסור להגיד?
בדיוק אתמול חמותי (שלא מאמינה באמונות טפלות) מסתכלת על השניים ואומרת לי "הם כל כך יפים. בבקשה תשימי סרט אדום על העגלה, ליתר ביטחון".
 
וואו, אתה כותב כ"כ מרגש והדמעות

יורדות לי מאליהן. עוד לא בהריון (עובדים על זה) ואני יכולה לדמיין את בעלי חושב וכותב בדיוק כמוך בעוד כמה זמן... מלא רגישות, מלא אהבה לאשה שאיתך, לילדה שבדרך... מאחלת לך, לכם את כל האהבה שבעולם (למרות שלא מכירה אתכם) לידה קלה, והכנסת הילדה למשפחה בהרבה הצלחה... אתה הולך להיות בא נפלא. מילה שלי !
 
אחי, מה אגיד לך?../images/Emo24.gif נתחיל מהסוף

יש לכם עוד כמה ימים להתלבט בנוגע לפיפי הכחול, אבל אם כבר שאלת אז האגיס...או פמפרס...זה אותו הדבר. בנוגע ל"נ+1" בסופ"ש שיפצרתי את קו"ח שלי ואחד השינויים היה ה - "+1". אני?
"+1"?
וואלה
(סליחה, תפוז
) "זה שלי! זה שלי!"
ולגבי הפאסיביות - לא יודעת
הייתי בצד האקטיבי...כאב, אבל היה אחלה שווה
מה יהיה הלאה, עם הצלקת? לא יודעת. מתרכזת בעכשוי ונהנית ממנו
. כל השאר: אני יכולה לספר לך, שלפני ששגיא נולד, כל שפורפרת של משחת שיניים, כל שמפו או קונדישינר שנפתחו בחודש לפני ששגיא נולד הייתי אומרת לעצמי:" זוהי משחת השיניים/שמפו/קונדישינר שתלווה אותי לפני הלידה וגם אחריה..." מיותר לציין שהיו כמה וכמה שפורפרות ושמפואיים כאלה
. אז אחי, שולחת לך
ורק יודעת דבר אחד: אתה תהיה אבא מדהים
שלך, סיגל נ.ב. - מסור
ות לחנצ´ ממני ומ -
.
 
אוי ליאור, ליאור....../images/Emo24.gif

חבל שעמרי לא גולש בפורום אחרת הייתי מבקשת ממנו לספר לך על תחושותיו הוא לפני מועד הלידה שלי, דיי דומות לשלך, - חוץ מעניין העמותה ומסיבת פורים
... מה שיכול לעודד זה שבניגוד להמתנה לבטא שלא היה ברור אם כן או לא, כאן בכל מקרה תצא תינוקת, אבל ההמתנה אכן מתישה. מאחלת לך שלא תעברו את התאריך, ששיר תתהפך, (אבל גם ניתוח קיסרי זה לא סוף העולם, מוכנה לתת טיפים לאחרי...) ושלחנה לא יכאב, ואם תלדו בלידה רגילה - תהנו מהמיילדת ועוד יותר תהנו כמה שאפשר מבייבי אפרופו!!!!!!!!!!
וגם חיבוק לחנה - זו שעומדת ללדת....
 
ליאור יקירי../images/Emo42.gif

אני זוכרת מזמן מזמן עוד כשהיינו בפורום פוריות את השיחה בעניין גברים ורגשות, וקצת קינאתי בחנה על היכולת שלך לבטא רגשות... מה שכולם (כמעט) שומרים בפנים, אתה יודע להגיד באופן המדוייק ביותר ותמיד קולע למטרה. לפני "הרגע הגדול" מדמיינים, חולמים, חושבים "איך היא תהייה, איך היא תראה..." - ואז זה מגיע, וזה חזק יותר מכל דבר... לעולם לא אשכח את השנייה שאמר לי הרופא "רוצה אותה?" אמרתי "כן" ואז הוא הניח את היצור המופלא הזה על החזה שלי (לא לשכוח מצלמה!!). אני מצטרפת לדברים שאמרו כאן לפני, אין טעם לחזור עליהם - רק אומר שאני מאחלת לכם מכל הלב, שלא חשוב איך, לידה רגילה או קיסרי, עם או בלי אפידורל - שיעבור בשלום.
 

מרב.

New member
ליאור...

בהחלט מובן, המתח וההתרגשות הזו לפני הלידה עד כדי חוסר יכולת לתפקד במקומות שדורשים יותר משניה וחצי של ריכוז, או איפה שתשומת ליבך דרושה. אין ספק שהמתח גדול יותר מאשר לפני קבלת תשובה חיובית, כי פתאום מבינים שזה אמיתי, השינויים הכרוכים במה שיהיה בעוד X ימים ישפיע באופן ישיר על כל חייך, על קורות החיים, על מילוי טפסים, על חשבון הבנק ובעיקר על הלב- ואולי גם על בלוטת הדמעות... זה לא צרות של עשירים- מותר לקטר ומותר להתבלבל ולפחד- הרווחתם את זכותכם ביושר... אז ששיר תבוא כבר ותשנה את חיי הוריהם, ואח"כ כבר לא יהיה זמן וכוח לרשום כאן כי הכל בוודאי יתגמד לעומת היצורית המופלאה שלכם, מעשה ידייך שלך
ורחמה של חנה´לה... עוד מעט... ומקווה ששיר לא תתמהמה- מרב
 

1ענבל

New member
ליאור הצלחת לבטא כל כך טוב

את התחושות שלנו....היום נכנסנו לתשיעי, והמרתון התחיל להספיק לסגור קצוות לפני הלידה. אנחנו בונים אז צריך להספיק לסגור קרמיקה, כיורים וכו´ כי אחר כך יהיה בלתי אפשרי.להכין תיק, לסיים להכין ציוד לתינוקות, והדאגות...לידה רגילה או קיסרי. בקיצור...לחץ, לחץ....אז מבינה אותך היטב...שיהיה המון הצלחה והלידה תעבור מהר ובקלות.
 

ligo

New member
ליאור

תמיד כיף לקרוא מה שאתה כותב. הלוואי שבעלי היה יכול לבטא את הרגשות שלו ככה (מצד שני, יש לו הרבה תכונות טובות אחרות...) אני מבינה את ההתרגשות שלך, למרות שעדיין לא הייתי שם. מקווה שכשיגיע הזמן הלידה תהיה קלה ולא תצטרכו שום ניתוח. עכשיו רק צריך לחכות שזה יגיע... ואגב, גם אנחנו צחקנו על מתקפת הטיטולים שיש בטלוויזיה. ממש מבלבל.
 

רומי^^

New member
אווווווופ אתה תמיד כותב כל כך יפה!!

ותמיד יוצא לך לומר בדיוק את מה שצריך להיאמר, ולא מילה יותר. ליאור - החששות שלך כל כך במקום, ואני רק מחכה לרגע שבעלי האהוב יהיה במקום שלך ויחשוש ויחווה את אותם הרגעים - שברשותך, אני מורידה את מה שכתבת להדפסה ושומרת לעוד 10 חודשים, כשאהיה ממש ממש לפני (אמן, אמן, אמן
.) אין לי מילים לומר לחנה עד כמה היא זכתה. אני בטוחה שהיא לא צריכה את המילים שלי - היא יודעת בעצמה. בשם "ועדת ההיעלבויות
" של פורום פוריות (חחחחחחח) הכל נשכח ונסלח - רק עכשיו ברור למה אתה לא נמצא, כבר התחילו ללחש ולנחש...
העיקר שתהיה לידה קלה ובריאה
וששיר תזכה להכיר את ההורים המ ד ה י מ י ם שעשו אותה בכזאת אהבה
אני כבר מעט מקנאה בה....
 

dana@twins

New member
הי ליאור

כל הרגשות שלך הם טבעיים ומובנים. יפהפיה בעיני הדרך בה אתה מביע את הרגשות שלך. אתם הולכים ללידה בפעם הראשונה, וכמו בתקופת הטיפולים - אין שליטה על כלום! הגוף של חנה צריך ללדת את שיר. זה הדבר הברור היחיד. אני מקווה שעם התמיכה שלך ושל המיילדת הפרטית, הלידה תתקדם בצורה חלקה, כי כשיש בטחון באנשים סביב, הגוף מתרפה והנפש נרגעת. ובסך הכל, ברוב המקרים, הגוף + התינוק יודעים את תפקידם... לגבי מצג עכוז יש שיטות אלטרנטיביות שמנסות להפוך תינוקות. links: http://www.parentsplace.com/pregnancy/trimester3/articles/0,10335,166284_267556,00.html http://www.gentlebirth.org/archives/breechcl.html בהצלחה בכל דרך שבה תבוא שיר לעולם. שרק יעבור בשלום! dana
 
וואו, עוד זוכרת את ההתרגשות הזאת...

איזה כיף
אתה לא מאמין איזו חוויה אתם עומדים לעבור... זה כל-כך מרגש וזה תמצית מזוקקת של אושר ואהבה
(כך זה לפחות מבחינתי). אז תתכוננו, תתרגשו (זה חלק ממה שעושה את זה כל-כך טוב). והעיקר תצלחו את ה"בריאה" המופלאה הזאת בשלום ותהנו. אין אין אין דבר שישווה לזה
מחכה לשמוע את האחרי ומאחלת לך, לחנה ולשיר לידה קלה ובריאה (ואתם הגברים בכלל לא צד פאסיבי, לדעתי הבעל יכול להיות ההבדל בין לידה מפוקסת, טובה וללא התערבויות לבין לידה גרועה)
שירלי.
 
למעלה