בין דמוקרטיה לפשיזם?

[חנה גונן]

בין דמוקרטיה לפשיזם?

מלחמת האזרחים בספרד

 

[bogun]

דמוקרטיה?

את בטח מתקוונת בין קומוניזם-לפשיזם. דוקא נושא מעניין המלחמה הזאת.בזמן ששתי מעצמות(בריה"מ וגרמניה) מחפשות מקום להתפשט ואז קונפליקט מתפתח בספרד וכל אחת מן המעצמות מנסה להראות תמיכה על מנת שבסוף תוכל לקונן ממשלה "ידידותית". אני חושב שצריך לעשות שירשור על זה כי יש על מה לדבר.

 

[סרטוריוס]

אכן, כיוון מעניין מאד נתת לפתיל

שהוגדר בצורה כללית מדי.

אבל זה עדיין קצת כללי. בוא נראה: דוגמאות מקבילות (ומוקדמות יותר) למצב כזה? היו המון סכסוכים על ירושת כתר בימי הביניים והרנסאנס, עד המאה ה-18 בעצם, שבעצם היו סכסוכים בין שני כוחות חיצוניים ואינטרסנטיים או יותר.

 

[קוכולין]

שיתוף פעולה הוא קצת בעייתי

בין אנרכיסטים לדמוקרטים וקומוניסטים? אתה לא חושב?

 

[Anthropos]

אבל הוא היה במלחמת עולם השניה

 

[Anthropos]

ומה עם האנארכיסטים?

היופי שבמלחמת האזרחים בספרד הוא במגוון הקבוצות הלוחמות שיצגו כמעט את כל המפה הפוליטית של המאה העשרים. נכון שקומוניסטים ופאשיסטים היו המחנות הגדולים, אבל גם המחנה הרפובליקני לא היה קטן כלל וכלל ואני סבור שאם (וזה "אם" גדול מאוד) הכוחות האנטי-פאשיסטיים היו מתאחדים, הם היו יכולים לנצח במלחמה.

 

[על ההיסטר]

אנרכיסטים ומלחמת האזרחים בספרד.

קודם כל אין יופי בשום מלחמת אזרחים.שנית אתה צודק ! שהפירוד בשמאל היה אחד הגורמים לכישלונותיו עד היום. 1. באיטליה ערב עלית הפאשיסטים היה השמאל מפוצל.וזו היתה אחת הסיבות להצלחת מוסוליני. 2.ברפובליקת ויימאר היה השמאל מפוצל ועויין זה לזה כל הזמן ושם ניצל היטלר את המצב 3. במלחמת האזרחים בספרד הקומוניסטים בהשראת בריה"מ עשו הכל כדי להשתלט על הכוחות הרפובליקנים וחתרו תחת אחדות המחנה בתמיכת האנרכיסטים 4.ואם זה לא מספיק הרי בבחירות לנשיאות בצרפת לפני זמן קצר לא השכיל השמאל להתאחד מאחורי המועמד הסוציאליסטי ולכן ההתמודדות בסיבוב השני היתה בן שיראק לבין לה-פן.ואפילו בבחירות אתמול לא הצליח השמאל להתאושש מהמכה הזאת.הימיןהולך ומגביר את כוחו.

 

[Anthropos]

ב"יופי" התכוונתי לכך שהמלחמה בספרד

היא מעין ספר לימוד של התקופה שבין מלחמות עולם, וע"י בחינת המלחמה לבדה ניתן להסיק דברים רבים על אירופה ומאזן הכוחות בעולם. השתמשתי במילה לא הולמת ועל כך אני מצטער. 3. האנארכיסטים היו קבוצה (קבוצות) מאוד קטנה שהייתה הגפרור שהצית חביות אבקת שרפה, אבל לקבוע עובדות בשטח היא לא יכלה (כך שאין לי מושג איזה תמיכה הם יכלו לתת לסטליניסטים). היתה עוינות סמויה (שלעתים הפכה לגלויה מאוד) בין הרפובליקנים למחנה השמאל שמנעה חיבור אמיתי, אבל אני מתקשה להבין למה השמאל (פרט לאנארכיסטים) לא התאחד: המחנה האנטי סטליניסטי לא היה גדול ולא איים על אנשי בריה"מ שפעלו בספרד. לדעתי סטלין ושליחיו יכלו להתעלם מחילוקי הדעות ביניהם (כפי שסטלין עשה במלחמותיו האחרות) כדי להדוף את הפאשיזם. 4. ערכים זו "בעיה" שהימין מעולם לא סבל ממנה והיא תמיד פגעה באחדות השמאל.

 

[פראזניק]

זה קצת מצחיק...

הרי מאז ומעולם התיחסו הקומוניסטים לדמוקרט סוציאליסטים, כגרועים ביותר. הסטאלינסטים לא היו מוכנים להתפשר עם שום יריב, כפי שאמר טרוצקי (בעצמו שטן לא קטן) "סטאלין אינו מבקש לרוצץ את רעינות יריבו, אלא את ראשו". האנארכיסטים (כתנועה ודרך), מעולם לא קיבלו את הדרך הקומוניסטית, שדוגלת בשלטון שהוא האנטי תזה לכל דעה אנארכיסטית. סטאלין לא התעלם מחילוקי דעות לעולם, אלא שכאשר איימו על ארצו הוא, על שלטונו, אז מחוסר ברירה הוא שיתף פעולה לרווחתו ולתקופה קצרה עם המערב. גם תוך כדי המלחמה, המשיכה התעמולה הקומוניסטית להציג את המערב כשטן בפני עמי בריה"מ.

 

[על ההיסטר]

פאשיזם ודמוקרטיה

הפאשיזם נוגד לחלוטין את עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם: הוא אינו מקבל את הנחת היסוד שכל בני אדם נולדו שווים ובעלי זכויות טבעיות. הוא מתנגד לעיקרון ריבונות העם לדעתו הדוצ´ה מגלם את רצון העם מתנגדת לעיקרון הייצוג ע" נבחרים . הפאשיזם מיוסד על אלימות כבורר בהיסטוריה ואילו הדמוקרטיה על פיתרון סכסוכים בדרכי שלום עיקרונות כמו פלורליזם הכרעת הרוב,הסכמיות וסובלנות עומדים בניגוד להשקפת העולם הפאשיסטית הבנויה אל אחדות,הדוצ´ה צודק תמיד הסכמיות לצו המנהיג והעדר סובלנות חוחלט לגבי זכויות הפרט בעוד הדמוקרטיה רואה בהם את המטרה של כל שלטון ותפקיד המדינה אהוא להגן עליהם רואה הפאשיזם במדינה את חזות הכל וזכויות הפרט קיימות רק כשהן משרתות את המדינה . הדמוקרטיה מאמינה בהגבלת השלטון ע:י מנגנוני פיקו וביקורת בפאשיז הלטון הוא כל יכול אין הפרדת רשויות והחוק אינו מגביל את השלטון כי הוא פרי החלטתו. החירות בפאשיזם אינה לבחור ולעשות כל מה שאתה רוצה אלאהחופש להתמזג עם משהוא גדול ושלם מהפרט-המדינה לכן כל הנגזרות מעיקרון החירות כפופות לאותו כלל. הפרט כשלעצמו חסר אונים ומשמעות רק הכלל,שהמדינה מגלמת אותו הוא בעל משמעות אותה יונק הפרט הנמצא בתוכה."אין ישועה מחוץ למדינה". פאשיזם מקורו במילה fasces זרדים שעטפה את גרזן הליקטור ברומא. והיא לוותה בפיתגם "זרד אחד אפשר לשבור חבילה של זרדים אי אפשר לשבור.כלומר המשמעות היא בכלל ולא בפרט שהוא חסר אונים ומשמעות ועוד כהנה וכהנה.

 

[פראזניק]

ואגב.

מוסוליני לא היה הראשון לקרא לתנועתו "פאשיסטית", מקור התנועה (החדשה) באגודות אגרוף של הימין שהוקמו ונקראו "פאשיו".

 

[DutchSkin]

so what does that make israel

according to ur definition of democracy we can easily prrove that israel is far away from being a democratic state...

 

[סרטוריוס]

כל אדם בר דעת יודע שזה כך.

מצד שני, את אותו הדבר אפשר להוכיח על כמה מדינות "דמוקרטיות" אחרות. אבל את הציווי הבסיסי של הדמוקרטיה המודרנית (הייצוגית), ישראל בהחלט מקיימת - בחירות חופשיות וחילופי שלטון בשלום.