אני מסכימה עם חלק ממה שכתבת בהודעה זו ומוסיפה כי שיר השירים הינו ספר שחלק גדול בו הם גם שירי הלל פיוטיים לאהבה וגם למיניות האדם, וזו דוגמה חיה לעובדה כי גם מי שאיגד את הספרים השונים לכדי התנ"ך (יהא זה אלוהים למאמינים, או מי שאיגד את הספרים השונים לאוגדה) ראה במיניות האדם חלק קיים ותקין. הרבה פעמים אני מרגישה כאילו ההמנעות המוחלטת הזו והפסילה המוחלטת הזו של האישה היא כי אותם חוגים מרגישים חלשים, ובמקום לקבל את העובדה שהמחשבות המתעוררות הן תקינות ולא צריך כל מחשבה ורצון לממש/לבצע, כמו ילדים קטנים שאין להם איפוק או שיקול דעת או דחיית סיפוקיהם. ואם זה מתוך חולשה והם לא חזקים מספיק עם אמונתם וערכיהם אז מצבם גרוע ואפשר להבין למה הם כ"כ חרדים מהחילונות. לא שזה הופך את ההתנהגות הנפשעת ללגיטימית. דוגמה, אני טבעונית, ומסתובבת בקרב אוכלי בשר, שלצערי הם הרב בעולמנו, ולפעמים יש ריח טוב מאוד של בשר ואני מתפתה ומרגישה בתענוג אבל יש לי החלטה ברורה מצד שני שלא לאכול בשר, בגלל מניעים ועקרונות אידיאולוגיים והערכים המנחים אותי. זו הדגמה להבדלה הנדרשת בין מחשבות למעשים. ולמידה בה מי שמאמין באמת אמונה שלמה וחזקה אין סיבה שיחשוש מאורך חיים אחר.