בין הפשטידות לעוגות הגבינה - מי פה לומד?

[אבן ניר ומספרים]

בין הפשטידות לעוגות הגבינה - מי פה לומד?

למי יש מלוא ה-

של משימות?! לי יש משימה פשוטה (שכבר כתבתי עליה בעבר) - לסיים כבר את הפרק (שזה כולל הוספת עוד כמה ציטוטים, לכתוב שני חלקים קטנים שאני מתחמקת מהם כבר הרבה זמן (גם מסיבות מוצדקות, אני בקושי מוצאת עליהם חומר), ועריכה של הטקסט (ופה באמת בה לידי ביטוי ההבדל בין דוקטורט לעבודה סמינריונית - קשה להשתלט על המאסה הכתובה, וזה פשוט לא נגמר...אחרי 5 עמודים אני כבר חצי מנמנמת...)

 

[אבן ניר ומספרים]

מילא מנמנמת אלב מה זה כל השגיאות כתיב

בה=בא כמובן...

 

[I Was Hoping]

אני בצרות ../images/Emo10.gif

קיבלתי לפני שבוע וחצי קידום עצבני בעבודה, מהסוג שלא מסרבים לו. מאז אין לי זמן בכלל לתזה, ואני לא יודעת מה לעשות... ההלם הראשוני והadjustment הראשוני עברו, ועכשיו אני לא יודעת איך לחזור לעבודה. ממש לא מצליחה להתקרב. אבל מאוד רוצה. יש למישהו רעיון איך עושים את זה? חג שמח!

 

[אבן ניר ומספרים]

קודם כל - ברכות על הקידום!

נשמע מרשים ביותר! לגבי לעבוד - לחזור מהמשימות הפשוטות - עוד פריט בביליוגרפיה, עוד פוטנוט לטענה שכבר כתבת - הדברים הקלים ביותר - העיקר שתרגישי שאת "עושה משהו".

 

[אבן ניר ומספרים]

ויותר לעומקם של דברים

אם הקידום לא מאפשר לך לפנות זמן/יום חופשי לתזה- כמה אפשרויות: לפעול במלוא המרץ בכל החזיתות - לגייס כמה שאפשר עזרה מהסביבה הקרובה (קנויה/"התנדבות") כך שלפחות כל העניינים הקשורים לבית לא יעמדו לך על הראש - ובמלוא הקיטור עד כמה שזה אפשרי להבין שזו תקופה קשה, אבל את לא רוצה לוותר על התזה ולעבוד במקביל. להיכנע לדרישות העבודה - להשאיר את התזה על אש קטנה, אבל לא להיות קשה עם עצמך. לעשות מה שאת יכולה. גם התקדמויות קטנות, מצטברות. לעשות סטופ רשמי - לבקש להפסיק זמנית את הלימודים ולחזור אליהם כשיירגעו העניינים בעבודה. אני יודעת כמה אלו בחירות קשות, אבל זה עניין של סדרי עדיפויות - ואם כל הכבוד לאקדמיה, אם הולך טוב בעבודה, אז זה מעולה בפני עצמו!

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה וגם...

מכירה את המצב הזה היטב. ועבודה, כמו שאמרה אבנירו , עם כל הכבוד לאקדמיה, היא לפעמים הרבהיותר חשובה והכרחית (כי איך משלמים את הדכ"ד אם לא העבודה?) העניין הוא בהחלט כן לעשות את הדברים הקטנים, ולא ליצור מצב שאת זונחת לגמרי את הכתיבה והמחקר. אני אלופה בלהתמכר לעבודה, והתוצאה הי, שאני מגיעה לשלב של שבועיים לפני הרצאה ומגלה שאין לי כלום שעליו אני יכולה לדבר. אז.. זה לא לעניין. מה עוד למדתי לעשות הוא לקבוע מין מטלות קטנות לכל יום 0 מצד אחד להתאמץ מאו דלעמוד בהן, מצד שני - לדעת שגם אם אני לא מספיקה את מה שקבעתי, אני לא מייסרת את עצמי בנקיפות מצפון על זה. ייסורי מצפון רק גוזלים עוד זמן ואנרגיה, וזה כבר גובל בבזבוז זמן אמתי. והכי חשוב - כמו שמארה אבנירו, צריך למצוא דרך לקבל את העזר המבחוץ. אם יש דברים שאחרים יכולים לסייע בהם (אפילו אם זה לא ללכת לקניות, ולק מחברה שתעשה עבורך, או להתקשר ולהזמין טלפונית מהמכולת) אלה דברים שחוסכים את הזמן שאותו הכי הרבה אפשר לנצל. אה, ועוד משהו שאני מתאמצת לעמוד בו - בתקופות לחוצות - ל אמדברת בטלפון, לא גולשת הרבה באינטרנט, והכי - לא מזמינה ולא מארחת ולא אופה ! (אין לך מושג כמה זמן זה חוסך) בהצלחה

 

[I Was Hoping]

אמרת בדיוק את מה שנכון לגביי

ייסורי המצפון האלה הם אלה שצורכים זמן ואנרגיה חשובים ולשווא. לגבי הגלישה באינטרנט דווקא הפורום הזה (זה המקום להגיד

לך עליו) מאוד מדרבן אותי לעשייה. הלוואי ויכולתי להגביל את עצמי לגלישה רק בו. להזמין ולארח זה לא חלק מרכזי מחיי - בעיקר כי אין לי זמן לכך ב הסובבים אותי חיים חיי עבודה וורקוהוליקים דומים, ולכן זה לא על סדר היום. מזל שאני לא יודעת לאפות

אלא אם את קוראת להכנסת שניצל טבעול לטוסטר "אפייה"

ממחר. מחר אכניס את עצמי לשגרה והכל יהיה בסדר. אני מקווה. תודה גם לך

 

[ניצת הגפן]

התודה על הפורום היא לכולם ../images/Emo140.gif

אלמלא כל המרכיבים את הפורום הזה הוא היה נראה אחרת לגמרי. ולכן - זה בהחלט מחמם את הלב לדעת שיש כאן את כולם. בזה אני מסכימה איתך. ו... מחר כבר כאן. בהצלחה

 

[I Was Hoping]

תודה רבה רבה

את באמת כל כך מקסימה

אני פשוט צריכה שגרה חדשה ומשמעת עצמית חזקה יותר. גם החופשה הזאת של החג, שכל כך חיכיתי לה, מוציאה אותי מהתלם ומכל יכולת לסדר לעצמי את הזמן. לגבי עזרה מבחוץ - זה משהו שאני מתחילה לעבוד עליו - אפילו לקחתי עוזרת בית בפעם הראשונה בחיי. זה נראה לי כל כך לא רגיל, אני בת 28 ויש לי עוזרת, אבל זה באמת לא מפינוק, זה רק בגלל שזה באמת עובד - כשהיא פה אני יושבת עלהמחשב והיא עובדת, וכך נולדו לפחות עוד ארבע שעות עבודה בשבוע. זה חשוב. לגבי קניות מהסופר - אני לא מצליחה להיפטר מהאהבה שלי לבחור את הדברים בעצמי, אבל גם על זה עוד אעבוד. ההליכה לסופר, הטיול בין המדפים, התור בקופה - זה עוד שעה וחצי ואפילו שעתיים של בזבוז זמן. אני צריכה המלצה על סופר טוב שמאפשר קניה מהאינטרנט. חייבת לנסות. אני חושבת שבעיקר כדאי לי להיפטר מרגשי האשם שיש לי בכל הנוגע לאקדמיה. זה כבר יקל ויוריד מהלחץ, ובאופן מפתיע יאפשר לי להתרכז. העניין הוא שהקידום בעבודה דורש ריכוז בעוד נושא שלם שהופך להיות עניין מרכזי בחיי ודורש השקעה ומחשבה קונסיסטנטיים. אבל זה שווה לי מבחינה מקצועית, כלכלית ומנטלית - עד עכשיו לא עשיתי שם משהו באמת חשוב והסיפוק החדש מאתגר אותי. שוב - תודה

 

[אבן ניר ומספרים]

בגלל המצב של אמא שלי אנחנו מזמינים עכשיו אוכל

מהמכולת השכונתית וזה דווקא עובד טוב (חוץ מכמות הקרטונים שזה מייצר, אבל אני מביאה אותם למחזור). לגבי סופרים - הקופסאות של בלו סנטר מעולות (אמנם למעברי דירה, אבל אם איכות הקופסאות מעידה על המשלוח...). מצרפת לך איזו כתבה שמצאתי ברשת. אומרים שבפעם הראשונה להכין את הרשימה המקווננת זה די מעיק, אבל בפעמים הבאות זה הרבה יותר קל.

 

[I Was Hoping]

הלינק מוביל לעמוד הראשי של YNET

אבל מיד אחפש לפי הכותרת ללינק שלך. רפואה שלמה ומהירה לאמך, וכל הכבוד על ההשקעה והטיפול המסור

 

[I Was Hoping]

הסתדר הלינק ../images/Emo51.gif

 

[ניצת הגפן]

אני בהיסטריה עד כנסית החג ובין כל האפייה

גם יושבת לסיים את הקידודים הנדרשים למסד הנתונים שלי. ההרצאה שלי יושבת לי כבר ממש חזק על הזנב..... ואני כבר רואה יאך אני לא מספיק הלהכין אותה, וסוף סוף נכנסתי ללחץ טוב, שבגללו אני עובדת עליה, אבל .. מה שלא לקחתי בחשבון הוא שהיומיים הכי פנויים שלי, שאותם אני מקדישה בד"כ לעבודה על המחקר, הם שבועות, מה שאומר - שהם יומיים שמושחתים, ואז שלישי ורביעי הם ימים שאין אופציה לעבוד בהם (לא בבית כל יום משעה 7:00 ועד 21:00) ו.. אינ עוד אמור הלסיים את הכנת המצגת להרצאה עד יום רביעי, כדי בחמישי לעבור עליה עם המנחה שלי, כדי שיאשר שלא עשיתי פדיחות... בקיצור - הטירוף בעיצומו. אבל - כמו שאמרה אבנירו, כבר יש לזניה, עוגת גבינה , מאפינס גבינות ופטריות, בלינצ'ס והפיצה בדרך.... חוזרת לעבוד. חג שמח לכולם..... (אגב חג מתן תורה הוא מאוד סימבולי לתורה שאנחנו עוסקים בה... אז.. שיהיה גם פורה, אני מקווה )

 

[ניצת הגפן]

כניסת* החג, כמובן

 

[אבן ניר ומספרים]

אווו, הבישולים שלך ../images/Emo99.gif אני תמיד מתרשמת!

אצלי הכותרת הייתה רק מטפורה... בכל מקרה אני עוד זוכרת שהיית בכלל מודאגת שתסיימי את מסד הנתונים, אז ההרצאה עצמה- קטנה עליך!

 

[ניצת הגפן]

אזהו, שהזיכרון שלך מופלא. החלטתי על שינוי הכר

חי. מה שאומר - שלא גמרתי את המסד הכללי של העבודה, כי כשכבר התעוררתי ,ולאור הסאגה של שלושת השבועות האחרונים (ועוד אכתוב כאן את ההמשך, כי כבר יש המשך, אבל.. אין לי זמן) הגעתי למסקנה שלא אספיק להכין מסד מלא. אז מסתפקת בערך בחצי מהנתונים, וגם הם - קודדו רק לפי שלושה פרמטרים שיהיו רלוונטיים להרצאה הספציפית. את היתר - אעשה כבר אחרי ההרצאה. שאלות על ההרצאה אני מניחה שעוד אעלה כאן לפני... (יש לי שעה וחצי לשאת דברים...

) מה שטוב בזה יהיה , שאחרי שאסים את ההרצאה, ואת שאר התנונים לקידוד על פי אותם פרמטרים, פרק אחד של הדוקטורט יוכל, אולי , להיכתב.... רצה בחזרה למסד...

 

[פלפל אנגלי]

החג פה חולף בין לבין...

אני עמוק בקורס הקיץ של הסטטיסטיקה ואולי ארים את האף לרגע לטעום עוגת גבינה.

 

[NorthernStar]

איזה עוגה ואיזה חג?

קודם כל אני לא אוכלת עוגות בימים אלה, אלא אם הן ירוקות ועשויות ברוקולי... מעבר לזה - אני תקועה. הזכרתי כאן את הפרויקט המחקרי שלי להקיץ שייהפך למאמר הראשון שלי. כבר מעכשיו ברור לי שאני לא עומדת בדדליין, שזה לעצמו לא כזה נורא. המנחה, שמצפה לטיוטה בסוף יוני יסלח לי, אני מקווה. הבעיה היא שאני מסתבכת עם עצמי, למרות שהoutline שגיבשנו מאוד מפורט וברור. לא יודעת, התחלתי לכתוב, נסחפתי והלכתי לאיבוד קצת (גם מפני שאני מגיבה לאיזה ספר שעיצבן אותי רצח). בנוסף לכל הצרות חם פה כמו בגיהינום, אין לי מזגן, ואחד המאווררים הלך לעולמו. אין לי מושג איך לצאת מהתקיעה הזאת, במיוחד לאור העובדה שאני בעצם יודעת מה אני רוצה לומר.

 

[יעל אפריל]

חג שמח ../images/Emo172.gif

אני כבר מחמישי אצל הורי בעלי, במושב שקט בעמק יזרעאל. לא לומדת בכלל. אפילו לא הבאתי איתי שום דבר לרגעים בהם המצפון מציק. מצד שני, מגיעים לי כמה ימים של מנוחה, התאוששות וליקוק פצעים. מחר נחזור לשגרה.

 

[מממאיה35]

נהדר! ../images/Emo171.gif

זו הגישה שלי לחיי המחקר - יש מחקר ועבודה - בזמן העבודה, ויש חיים ובית ומנוחה, אחרי השעות האלה, כולל סופשים חגים ומועדי ישראל.. אז אני ממש שמחה בשבילך שאת נחה, כי זה גם חשוב, לפעמים יותר מהמחקר עצמו - להקדיש לעצמנו ימי מנוחה ו"איסוף" כוחות ואנרגיות.. ~חג שמח~