סיפור לפסח
הסיפור אותו אני רוצה לספר מוכר לרוב רובם של הגולשים. אבל מה? קורונה, מחפשים היכן להוציא את המרץ. הסיפור נחמד ולמען אלה שלא מכירים בבקשה.
ר' לוי יצחק מברטישב 1740-1809 נהג תמיד לדבר בשבחם של ישראל. היה מדבר עם ריבונו של עולם ומספר לו איזה עם נפלא יש לו. משום כך כינוהו "סניגורם של ישראל"
ערב פסח אחד, לאחר ביעור חמץ ושריפתו קרא ר' לוי לתלמידיו וביקש מהם לגשת לרובע היהודי ולהביא לו לפחות לחמנייה אחת. התלמידים עשו כמצוות הרב ולא העלו בידם אפילו פירור חמץ. להיפך היו יהודים גירשו אותם, נזפו בהם ואמרו להם "בערב פסח אתם מבקשים לחם?" ואישה אחת אף הצליפה באחד מהם בחובט השטיחים שלה.
חזרו התלמידים בידיים ריקות.
שוב ביקש מהם הרב הפעם "הביאו לי בבקשה מכול מקום שתרצו 20 מטפחות משי טורקיות". לאחר שעה באו התלמידים עם 21 מטפחות מטורקיה שהיו אסורות ליבוא ולשימוש מטעם הקיסר. העובר על האיסור יכול היה אף להיתלות.
לקח ר' לוי את המטפחות בידיו נשא עיניו לשמים ואמר:
"ריבונו של עולם, ראה נא, הנה הקיסר האדיר של רוסיה המוקף בצבא אדיר של חיילים ופרשים, והוא ברוממותו אסר להבריח סחורות אל המדינה פנימה, ואף הכין בתי סוהר מיוחדים להעניש את העוברים על החוק, ואף על פי כן, ניתן בקלות להשיג סחורות מוברחות ברחובה של עיר...
ריבונו של עולם, כתבת בתורתך פסוק אחד: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך" והינה ללא חיילים ופרשים, ללא שומרים ובתי סוהר, בהגיע זמן ביעור חמץ לא ניתן למצוא אף פירור אחד
אתה רואה אלוהים איזה עם נפלא יש לך!!!
