בין פטישי הפלסטיק ומפגע ריקודי העם של החגים
עם קום המדינה
הרגישו פרנסי העם כי חובה לשמח את העם בעצמאותו.
ובכן, נתגלתה המצאה מדהימה לשמח את העם:
ישראלים, צעירים עד זקנים, הסתובבו, ביום העצמאות, ברחובות,
ומי שנראה להם לובש הבעה רצינית הכניסו לו זפטה על הראש עם פטיש פלסטיק.
אם קיבלת מכה כזאת
אפילו שלא ממש נהניתה מהמכה - לא יכולת להגיב כלל וכלל, וגם לא למחות בדרך כלשהי,
ההפך: היית חייב לחייך, אחרת המכה היה מכניס לך עוד מכה...
כי היה זה ציווי מלמעלה:
תן למכים לשמח אותך, ואתה תעלה חיוך, על כורחך, אף כי מאונס.
ואיך זה קשור לריקודי העם?
ובכן, חכמים בתחום של התחביב החליטו כי בחג הזה צריך לשמח את קהל הרוקדים
( אפשר לחשוב שהרוקדים הגיעו, אי פעם, עגומי פנים להרקדות?
הלא הרוקדים תמיד מגיעים שמחים, ...)
אז המרקידים ממציאים לנו ריקודים ישנים
שנשאר בהם נופך של חג, אף שעברו יובל שנים מאז
אלה ריקודים שאין רוקדים אותם כל ימות השנה כלל וכלל
אתם חושבים שאילו הם היו ריקודים מוצלחים, לא היו רוקדים אותם?
כמובן שהיו רקודים אותם כל השנה
אבל לא רוקדים אותם כל השנה
כי הם ריקודים לא כל כך מוצלחים
אבל, כיון שדבקה בהם עננה של חג
המרקידים מביאים אותם
סלים סלים אל הרחבה
אני איני נהנה מריקודי החג
אני לא צריך תזכורת לדעת שזה חג
אני לא צריך סיבות אם לשמוח או לא.
זו החלטה שלי לגמרי
אחת הזכויות הכי בסיסיות
לדעת מתי נוח לי לשמוח
הנה, קחו למשל את א'
שרוקד אתנו עם בת זוגו, ע'.
אתה רק רואה אותו, אתה חייב לחייך, יש לו חיוך ענק
מלא שמחה, מלא אהבה, שכמעט מתפוצץ לו בפנים
למה הוא צריך ריקודי חג?
עם קום המדינה
הרגישו פרנסי העם כי חובה לשמח את העם בעצמאותו.
ובכן, נתגלתה המצאה מדהימה לשמח את העם:
ישראלים, צעירים עד זקנים, הסתובבו, ביום העצמאות, ברחובות,
ומי שנראה להם לובש הבעה רצינית הכניסו לו זפטה על הראש עם פטיש פלסטיק.
אם קיבלת מכה כזאת
אפילו שלא ממש נהניתה מהמכה - לא יכולת להגיב כלל וכלל, וגם לא למחות בדרך כלשהי,
ההפך: היית חייב לחייך, אחרת המכה היה מכניס לך עוד מכה...
כי היה זה ציווי מלמעלה:
תן למכים לשמח אותך, ואתה תעלה חיוך, על כורחך, אף כי מאונס.
ואיך זה קשור לריקודי העם?
ובכן, חכמים בתחום של התחביב החליטו כי בחג הזה צריך לשמח את קהל הרוקדים
( אפשר לחשוב שהרוקדים הגיעו, אי פעם, עגומי פנים להרקדות?
הלא הרוקדים תמיד מגיעים שמחים, ...)
אז המרקידים ממציאים לנו ריקודים ישנים
שנשאר בהם נופך של חג, אף שעברו יובל שנים מאז
אלה ריקודים שאין רוקדים אותם כל ימות השנה כלל וכלל
אתם חושבים שאילו הם היו ריקודים מוצלחים, לא היו רוקדים אותם?
כמובן שהיו רקודים אותם כל השנה
אבל לא רוקדים אותם כל השנה
כי הם ריקודים לא כל כך מוצלחים
אבל, כיון שדבקה בהם עננה של חג
המרקידים מביאים אותם
סלים סלים אל הרחבה
אני איני נהנה מריקודי החג
אני לא צריך תזכורת לדעת שזה חג
אני לא צריך סיבות אם לשמוח או לא.
זו החלטה שלי לגמרי
אחת הזכויות הכי בסיסיות
לדעת מתי נוח לי לשמוח
הנה, קחו למשל את א'
שרוקד אתנו עם בת זוגו, ע'.
אתה רק רואה אותו, אתה חייב לחייך, יש לו חיוך ענק
מלא שמחה, מלא אהבה, שכמעט מתפוצץ לו בפנים
למה הוא צריך ריקודי חג?
