בין קערת העץ למגש עץ../images/Emo23.gif../images/Emo141.gif
לפני כמה שבועות מישהו העלה סיפור על הטיפול בקשיש. עם מוסר השכל. ואני כתגובה סיפרתי על הצגה דומה שהועלתה בתיאטרון " הבימה", ואשר בה חי זקן בבית בנו ומאחר וידיו רועדות והוא שבר צלחת חרסינה יקרה הוא אכל מקערת עץ. כשמצבו החמיר הוחלט לשלוח אותו לבית אבות.( אגב מה שהיה מרגש ויפה בהצגה שלא היה בה שפיטה כל הדמויות היו עגולות וצודקות) הנכד ביקש לשמור את הקערה וכשהוריו שאלו לשם מה הוא ענה" לשמור עבורכם כשתהיו זקנים". סיפרתי אז שאמא שלי היתה נסערת ובוכיה בעקבות טיפול שלה בהוריה. למחרת קניתי לה קערת עץ וכתבתי לה שהיא תשמש רק כקערת הגשה לאורחים ושאטפל בה יפה. לפני 18 שנים, ביום הולדתה של אמא ( האחרון לפני שאבי נפטר) קניתי לאמא מגש עץ שניתן לשים על המיטה.אחרי שהלכה לעבודה הכנתי לה ארוחת בוקר חגיגית, מפית לבנה ופרח שקטפתי מהגינה הפורחת שהיא טיפחה באהבה. התלבשתי בבגדי ליצן ואבא שלי, במדים ואני הגענו למקום עבודתה של אמא עם המגש העמוס ושמחה. מאז אותו יום, המגש עמד שומם. אתמול, בשבת פתחתי אותו ושמתי עליו את הארוחה של אמא, הכדורים והתוסף מזון. ועם הרבה סבלנות ואהבה האכלתי אותה. יום לפני זה הרעפנו עליה פינוק ילדיה וחלק מנכדיה. הושבנו אותה על הכסא שלה הדלקתי בשמה נרות שבת ואחותי שרה לה שיר שבת. ואמא שמחה והיתה בצלילות יחסית. אבל מאמש ולאורך כל היום היא שוב לא מרגישה טוב ועכשיו שוב חום גבוה. אני מזליפה לפיה מים באיטיות, מניחה מגבות קרות על מצחה הלוהט ונותנת לה סירופ נגד חום. מדברת אליה, מתפללת שאין שוב הדרדרות. ביום שלישי יחול חג האהבה ט"ו באב... אני כל כך אוהבת את אמא שלי ומתפללת שלא אאלץ ל"חגוג" את החג איתה שוב, בבית חולים.
לפני כמה שבועות מישהו העלה סיפור על הטיפול בקשיש. עם מוסר השכל. ואני כתגובה סיפרתי על הצגה דומה שהועלתה בתיאטרון " הבימה", ואשר בה חי זקן בבית בנו ומאחר וידיו רועדות והוא שבר צלחת חרסינה יקרה הוא אכל מקערת עץ. כשמצבו החמיר הוחלט לשלוח אותו לבית אבות.( אגב מה שהיה מרגש ויפה בהצגה שלא היה בה שפיטה כל הדמויות היו עגולות וצודקות) הנכד ביקש לשמור את הקערה וכשהוריו שאלו לשם מה הוא ענה" לשמור עבורכם כשתהיו זקנים". סיפרתי אז שאמא שלי היתה נסערת ובוכיה בעקבות טיפול שלה בהוריה. למחרת קניתי לה קערת עץ וכתבתי לה שהיא תשמש רק כקערת הגשה לאורחים ושאטפל בה יפה. לפני 18 שנים, ביום הולדתה של אמא ( האחרון לפני שאבי נפטר) קניתי לאמא מגש עץ שניתן לשים על המיטה.אחרי שהלכה לעבודה הכנתי לה ארוחת בוקר חגיגית, מפית לבנה ופרח שקטפתי מהגינה הפורחת שהיא טיפחה באהבה. התלבשתי בבגדי ליצן ואבא שלי, במדים ואני הגענו למקום עבודתה של אמא עם המגש העמוס ושמחה. מאז אותו יום, המגש עמד שומם. אתמול, בשבת פתחתי אותו ושמתי עליו את הארוחה של אמא, הכדורים והתוסף מזון. ועם הרבה סבלנות ואהבה האכלתי אותה. יום לפני זה הרעפנו עליה פינוק ילדיה וחלק מנכדיה. הושבנו אותה על הכסא שלה הדלקתי בשמה נרות שבת ואחותי שרה לה שיר שבת. ואמא שמחה והיתה בצלילות יחסית. אבל מאמש ולאורך כל היום היא שוב לא מרגישה טוב ועכשיו שוב חום גבוה. אני מזליפה לפיה מים באיטיות, מניחה מגבות קרות על מצחה הלוהט ונותנת לה סירופ נגד חום. מדברת אליה, מתפללת שאין שוב הדרדרות. ביום שלישי יחול חג האהבה ט"ו באב... אני כל כך אוהבת את אמא שלי ומתפללת שלא אאלץ ל"חגוג" את החג איתה שוב, בבית חולים.
