בין שדת מזל ממרוקו לחג מאירן

[רחליקה האחת]

המִימוּנָה (בערבית: ميمونة; בברברית: ⵎⵉⵎⵓⵏⴰ) הוא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא ברכה לשנה חדשה לאחר הפסח, וסימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה-18[1][2]. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון קפטאן מרוקאי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים[3].

...

ההיסטוריונים חיים זאב הירשברג ויגאל בן-נון טוענים כי מקור החג ושמו הוא בחג חקלאי שנחגג לְשֵׁדָת מזל מקומית, ובין היתר עורכים בו סעודה לְׂשֵׁדָה....

החוקרת אסתר שקלים טוענת כי מקור החג הוא בחג הנורוז, ראש השנה הפרסי העתיק, ששורשו נעוץ בדת אלילית קדומה. לדידה החג אומץ בתחילה לפני כ-1500 על ידי יהדות איראן. מאירן החג התפשט לשאר הקהילות במזרח והגיע גם ליהדות מרוקו[11]...

מימונה – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

תרבחו ותסעדו

רחל