the allman brothers
New member
בין תאווה לשוקולד מסתתר אולמן
שלא מצליח להתעורר משירת הקאנוניים שקהילת שוליים הזוייה אחת הציבה לעצמה
לפני שנים רבות. מה עושים ? כדאי בכלל לצאת ממלכודת הדבש הזאת ?
......
השירה שלי מסודרת בכדורי שוקולד בגודל של גולה המצפה וופל פריך.
המרחק בין הכדורים שווים, אני שוכב על הבטן, האף נלחץ על הרצפה.
אני נע בזחילה, אוכל כדור שוקולד אחד, ונח. הבא אחריו כבר קורא לי.
המרחקים בין הכדורים שווים, זה אני שמתעכב. לפעמים אני שוכב שעה,
לפעמים שבוע. אין הבדל במרחקים, זה רק אני שמתעכב. לפעמים אני
רוצה לעצור, לנוח, אבל כדור השוקולד הבא קורא לי, ורק המחשבה עליו
הורסת את כל המנוחה. אני נשבר, לא מתאפק, זוחל לבלוע עוד כדור,
ושוב אותה בעיה. כדור שוקולד נוסף ממתין לי באותו המרחק, אותה התנוחה,
אדי קקאו מתאבכים לתוך אפי, טסים כמו כדורי גומי במהירות הברק, ניתזים בלי
הפסקה בין הקירות של ראשי, אם רק אזחל לאכול את כדור השוקולד ששולח אותם,
אקבל כמה שניות רגיעה, שכיבה על הבטן, עיניים תקועות באדמה, מנסות לא להביט, להפסיק, הכדור הבא מתגנב לזוויות של הראייה, .... הלכה המנוחה.
כמה שאצליח לחמוק, לא להסתכל, אדע שכדור השוקולד הבא תמיד עומד,
מחכה שם.
שלא מצליח להתעורר משירת הקאנוניים שקהילת שוליים הזוייה אחת הציבה לעצמה
לפני שנים רבות. מה עושים ? כדאי בכלל לצאת ממלכודת הדבש הזאת ?
......
השירה שלי מסודרת בכדורי שוקולד בגודל של גולה המצפה וופל פריך.
המרחק בין הכדורים שווים, אני שוכב על הבטן, האף נלחץ על הרצפה.
אני נע בזחילה, אוכל כדור שוקולד אחד, ונח. הבא אחריו כבר קורא לי.
המרחקים בין הכדורים שווים, זה אני שמתעכב. לפעמים אני שוכב שעה,
לפעמים שבוע. אין הבדל במרחקים, זה רק אני שמתעכב. לפעמים אני
רוצה לעצור, לנוח, אבל כדור השוקולד הבא קורא לי, ורק המחשבה עליו
הורסת את כל המנוחה. אני נשבר, לא מתאפק, זוחל לבלוע עוד כדור,
ושוב אותה בעיה. כדור שוקולד נוסף ממתין לי באותו המרחק, אותה התנוחה,
אדי קקאו מתאבכים לתוך אפי, טסים כמו כדורי גומי במהירות הברק, ניתזים בלי
הפסקה בין הקירות של ראשי, אם רק אזחל לאכול את כדור השוקולד ששולח אותם,
אקבל כמה שניות רגיעה, שכיבה על הבטן, עיניים תקועות באדמה, מנסות לא להביט, להפסיק, הכדור הבא מתגנב לזוויות של הראייה, .... הלכה המנוחה.
כמה שאצליח לחמוק, לא להסתכל, אדע שכדור השוקולד הבא תמיד עומד,
מחכה שם.