בין 14-16

אתמול כיפור צהריים,שקט..אפילו הילדים עייפים מרכיבת אופניים..הזכיר לי נשכחות שהייתי ילד והיה הסכם בבניין שלא מרעישים בין 2 ל 4 בצהריים..אבל באמת לא היו מרעישים?זוג שרב,זוג שעושה סקס בקולות,ילדים משתוללים בתוך בית ומבית אחר טלויזיה בקולי קולות..הייתי מחכה לארבע לרדת למטה לשחק עם החברים בכדור ועוד משחקי ילדות שהיום אם תגיד את שמם לצעירים יביטו בך בעיניים המומות..בשעות האלה הייתי אצל השכנים או חבר מגיע אליי והיינו משחקים..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..
 

פונדיצ'רי

Active member
אתמול כיפור צהריים,שקט..אפילו הילדים עייפים מרכיבת אופניים..הזכיר לי נשכחות שהייתי ילד והיה הסכם בבניין שלא מרעישים בין 2 ל 4 בצהריים..אבל באמת לא היו מרעישים?זוג שרב,זוג שעושה סקס בקולות,ילדים משתוללים בתוך בית ומבית אחר טלויזיה בקולי קולות..הייתי מחכה לארבע לרדת למטה לשחק עם החברים בכדור ועוד משחקי ילדות שהיום אם תגיד את שמם לצעירים יביטו בך בעיניים המומות..בשעות האלה הייתי אצל השכנים או חבר מגיע אליי והיינו משחקים..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..
בין 14-16 הוא כלל נהדר ותקף גם לימינו. במיוחד לבניין בו אני גרה , בו יש דיירים מבוגרים. ודיירת אחת חובבת שנצ (אני). הילדים שלי יודעים למשל שאין פסנתר בשעות האלה ושאסור להם לריב.
גם אני מגלה לחרדתי שאני שוכחת חוויות.
מצד שני, אפשר גם לשתול זכרונות. עשינו המון טיולים עם הבנים בצעירותם והם לא זוכרים את חלקם. מזל שיש תמונות. אז כשהצעירה מתלוננת שלא טיילנו איתה, אני אומרת לה שאיך זה שהיא לא זוכרת, למשל, את הטיול ביער השחור. עוד קצת פרטים מומצאים והיא היתה קונה את זה.
 
בין 14-16 הוא כלל נהדר ותקף גם לימינו. במיוחד לבניין בו אני גרה , בו יש דיירים מבוגרים. ודיירת אחת חובבת שנצ (אני). הילדים שלי יודעים למשל שאין פסנתר בשעות האלה ושאסור להם לריב.
גם אני מגלה לחרדתי שאני שוכחת חוויות.
מצד שני, אפשר גם לשתול זכרונות. עשינו המון טיולים עם הבנים בצעירותם והם לא זוכרים את חלקם. מזל שיש תמונות. אז כשהצעירה מתלוננת שלא טיילנו איתה, אני אומרת לה שאיך זה שהיא לא זוכרת, למשל, את הטיול ביער השחור. עוד קצת פרטים מומצאים והיא היתה קונה את זה.
יש מחקר שפורסם לאחרונה שאני ואת אכלנו אותה עם שנצ:זה מקצר את החים..אמיתי.
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
אתמול כיפור צהריים,שקט..אפילו הילדים עייפים מרכיבת אופניים..הזכיר לי נשכחות שהייתי ילד והיה הסכם בבניין שלא מרעישים בין 2 ל 4 בצהריים..אבל באמת לא היו מרעישים?זוג שרב,זוג שעושה סקס בקולות,ילדים משתוללים בתוך בית ומבית אחר טלויזיה בקולי קולות..הייתי מחכה לארבע לרדת למטה לשחק עם החברים בכדור ועוד משחקי ילדות שהיום אם תגיד את שמם לצעירים יביטו בך בעיניים המומות..בשעות האלה הייתי אצל השכנים או חבר מגיע אליי והיינו משחקים..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..
אז ראשית אני מאחל לך בריאות טובה אושר עושר וכושר. |4U|
בקשר לרעשי השכנים, כבר סיפרתי לכם שיש לי שכן שמרעיש עם הגיטרה החשמלית בפול ווליום.
אבל זה רק ברוח התקופה, יש תקופות שהוא רגוע ושקט
דיירים ותיקים סיפרו לי שעכשיו זה עוד טוב, כי פעם הוא היה מתופף. :-D
ת'אמת?
גם אני מרעישן לא קטן.
עכשיו לאחרונה אני בונה קורקינט חשמלי נוסף לזה שבניתי בעבר.
הצטברו לי כמה גרושים ופשוט החלטתי לבזבז אותם על דברים שמועילים לי, מקסימום אמכור אותו לכל המרבה במחיר
כי כיום יש ביקוש רב לקורקינטים חשמליים.
אז זהו שאני עובד עם דיסקים משורים מקדחות וכרסמים כדי לעשות את הפתחים והחורים הרלבנטיים לכלי.
אני משתדל לא להרעיש בין השעות שלוש לשש ומסיים בשמונה מקסימום.
שאפו גדול לאישתי היקרה שסובלת את הליכלוך והרעשים שאני עושה. :-D
לו הייתי נשוי לאיזו פמיניסטית היא הייתה זורקת אותי עם הקורקינט לאורך כל המדרגות. 🙃
 

אבח"י

Well-known member
אתמול כיפור צהריים,שקט..אפילו הילדים עייפים מרכיבת אופניים..הזכיר לי נשכחות שהייתי ילד והיה הסכם בבניין שלא מרעישים בין 2 ל 4 בצהריים..אבל באמת לא היו מרעישים?זוג שרב,זוג שעושה סקס בקולות,ילדים משתוללים בתוך בית ומבית אחר טלויזיה בקולי קולות..הייתי מחכה לארבע לרדת למטה לשחק עם החברים בכדור ועוד משחקי ילדות שהיום אם תגיד את שמם לצעירים יביטו בך בעיניים המומות..בשעות האלה הייתי אצל השכנים או חבר מגיע אליי והיינו משחקים..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..

גם אצלנו היה אותו הסכם, וגם היתה אחת שמה פועה שצרחה על כל מי שדפק שטיחים - חוק כהנוביץ. השעות הללו, שהורינו כלאו אותנו בבית או מחוץ לבית [ על פי בחירתנו ]. לא שוכח עבר, שוכח מלים, שוכח היכן שמתי דברים.
חג שמח
 
למעלה