בין../images/Emo23.gif לבין../images/Emo14.gif
הכל התחיל יום אחד ששרון החליטה ללכת ממנו.. היא אמרה.. "למה אתה כל כך קשה אליי או שאתה כל כך חלש או שאתה כל כך גדול עליי או שאתה בלתי מורגש...איפה התפרפרת שהיית בתוך תוכי..." והיה צר לה שנשבר לה והיא הלכה ממנו... ואייל צעק לה מהחלון הוא יצא לשם "תחזרי תחזרי בבקשה ממך לא מבקש הכל" והיא עם המזוודות נשרכה לה והוא המשיך לצעוק לה..תחזרייייייייי אין עם מי לדבר אין עם מי לעשות אין את מי לשקר" והחברה שלה שעצרה בחריקת בלמים אדירה צעקה לשרון.."תרגעי עכשיו... תרגעי עכשיו.. יותר מזה זה בטח לא יכאב תרגעי עכשיו תרגעי עכשיו יותר מזה זה בטח לא יכאב.."ושרון עלתה לרכב של רונית והם משם דהרו לאיזה בית קפה מקומי לשעות של השתפכות ושם הם פגשו את שרית שאמרה להן..."ולי קראת פרח ועיניים"..הוא גם עשה לה עיניים "אני זוכרת הייתי נשמה" רונית ושרון הביטו בה בתדהמה ממזר האייל הזה גם איתה התחיל אימחא איסמו..ודויד התקשר לאייל ואמר.."אני בועט על הגגות בכל הרגעים.. אני יורק אל השמים בטעם הורדים אני שותק רק במקום שמתים האוהבים אני אבק .."ואישתו מיקה ענתה לו.."אני ואתה צריכים אהבה כמו אוויר לנשימה אין לנו רגע מנוח..לוקחים מה שיש גם עם לא ממש יש" ולבנתיים המלצר נדלק על שרון והחליט על יוזמה לפנות אליה... "בואי תני לי יד ונלך אל תשאלי אותי לאן אל תשאלי אותי על אושר" ושרון שנדלקה מהתעוזה לא נשארה חייבת....." אתה יודע מה... קח אותי לשםםםםם" ובאותו רגע ממש ניגשה רונית לברמן שהעיף בה מבט ואמר .."אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות באות ומתקרבות" ומשה שקלט את שרית.. ירד על ברכיו פנה אליה עם שיר ופרח... "אייך בקלות.. ובלי מילים היא לקחה אותי לאט לתוך הים הכחול בעינייה" ואייל ישב אבל וחפוי ראש..."ואני קורא לך.. אל תלכייי לי.. בגרוני העייף לבי מותש.. מעל העיר שלנו קול של אלוהים עד שבאתי ומצאתי אותך"....והשכנה שכבר לא יכלה לעמוד בעצב שנשמע מביתו דפקה לו על הדלת"אני רואה לך בעיניים רואה את הכל.." מה כל זה אומר??????... לכל סיר המכסה שלו.. ולכל אחת יש את האחד שלה איתו היא תסגור מעגל.. שירים רבותי רק שירים וגם חיים שלמים
הכל התחיל יום אחד ששרון החליטה ללכת ממנו.. היא אמרה.. "למה אתה כל כך קשה אליי או שאתה כל כך חלש או שאתה כל כך גדול עליי או שאתה בלתי מורגש...איפה התפרפרת שהיית בתוך תוכי..." והיה צר לה שנשבר לה והיא הלכה ממנו... ואייל צעק לה מהחלון הוא יצא לשם "תחזרי תחזרי בבקשה ממך לא מבקש הכל" והיא עם המזוודות נשרכה לה והוא המשיך לצעוק לה..תחזרייייייייי אין עם מי לדבר אין עם מי לעשות אין את מי לשקר" והחברה שלה שעצרה בחריקת בלמים אדירה צעקה לשרון.."תרגעי עכשיו... תרגעי עכשיו.. יותר מזה זה בטח לא יכאב תרגעי עכשיו תרגעי עכשיו יותר מזה זה בטח לא יכאב.."ושרון עלתה לרכב של רונית והם משם דהרו לאיזה בית קפה מקומי לשעות של השתפכות ושם הם פגשו את שרית שאמרה להן..."ולי קראת פרח ועיניים"..הוא גם עשה לה עיניים "אני זוכרת הייתי נשמה" רונית ושרון הביטו בה בתדהמה ממזר האייל הזה גם איתה התחיל אימחא איסמו..ודויד התקשר לאייל ואמר.."אני בועט על הגגות בכל הרגעים.. אני יורק אל השמים בטעם הורדים אני שותק רק במקום שמתים האוהבים אני אבק .."ואישתו מיקה ענתה לו.."אני ואתה צריכים אהבה כמו אוויר לנשימה אין לנו רגע מנוח..לוקחים מה שיש גם עם לא ממש יש" ולבנתיים המלצר נדלק על שרון והחליט על יוזמה לפנות אליה... "בואי תני לי יד ונלך אל תשאלי אותי לאן אל תשאלי אותי על אושר" ושרון שנדלקה מהתעוזה לא נשארה חייבת....." אתה יודע מה... קח אותי לשםםםםם" ובאותו רגע ממש ניגשה רונית לברמן שהעיף בה מבט ואמר .."אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות באות ומתקרבות" ומשה שקלט את שרית.. ירד על ברכיו פנה אליה עם שיר ופרח... "אייך בקלות.. ובלי מילים היא לקחה אותי לאט לתוך הים הכחול בעינייה" ואייל ישב אבל וחפוי ראש..."ואני קורא לך.. אל תלכייי לי.. בגרוני העייף לבי מותש.. מעל העיר שלנו קול של אלוהים עד שבאתי ומצאתי אותך"....והשכנה שכבר לא יכלה לעמוד בעצב שנשמע מביתו דפקה לו על הדלת"אני רואה לך בעיניים רואה את הכל.." מה כל זה אומר??????... לכל סיר המכסה שלו.. ולכל אחת יש את האחד שלה איתו היא תסגור מעגל.. שירים רבותי רק שירים וגם חיים שלמים
