בינתיים
ואני תמיד חשבתי שהם אמורים להקביל שהכל מקביל לא ידעתי שעל הנייר מתרגמים את זה אחרת, שהעיוותים מצליבים אותנו, חותכים אותנו, מכריחים אותנו לגעת. אני צריכה ים של צבע וכל מה שיש לי זה עפרון חד ולבן של נייר ואור וצללים ואת העיניים שלי. ~ לואיז יודעת להרכיב מחדש חדרים ומחיצות לחרוט וללטש והיא אומרת שהגוף הוא הפסל שלה ואני גורעת וגורעת מהשיש שלי ואני לא יודעת איך מחזירים חזרה, אני לא יודעת לתקן, אני מתחילה כל פעם מאותה הנקודה. כשהיא יוצקת מילים ושוכבת איתן לישון אני יכולה להרגיש את החום שלה בוקע מתוך המראות ואני רוצה להעמיד ארוחה נקיה ולהציב קוביות יפות על נשים ענוגות ולהגיש מנצחת. היא מדברת על פחד, אני מדברת על מפלצות אנחנו מבינות אחת את השניה והיא אפילו לא יודעת שראיתי. (איך יוצרים בלי לדעת שמישהו אחר רואה?) לואיז שברה מחסומים ואני רק נתקלת ונופלת אבל אני לומדת לקום והיא לא יודעת, אבל היא מושיטה לי את היד. ~ אני יודעת שזו יצירת אמנות כשהיא מצליחה לגרום לי (לרצות) ליצור בעצמי את כל מה שהיא עושה לי.
ואני תמיד חשבתי שהם אמורים להקביל שהכל מקביל לא ידעתי שעל הנייר מתרגמים את זה אחרת, שהעיוותים מצליבים אותנו, חותכים אותנו, מכריחים אותנו לגעת. אני צריכה ים של צבע וכל מה שיש לי זה עפרון חד ולבן של נייר ואור וצללים ואת העיניים שלי. ~ לואיז יודעת להרכיב מחדש חדרים ומחיצות לחרוט וללטש והיא אומרת שהגוף הוא הפסל שלה ואני גורעת וגורעת מהשיש שלי ואני לא יודעת איך מחזירים חזרה, אני לא יודעת לתקן, אני מתחילה כל פעם מאותה הנקודה. כשהיא יוצקת מילים ושוכבת איתן לישון אני יכולה להרגיש את החום שלה בוקע מתוך המראות ואני רוצה להעמיד ארוחה נקיה ולהציב קוביות יפות על נשים ענוגות ולהגיש מנצחת. היא מדברת על פחד, אני מדברת על מפלצות אנחנו מבינות אחת את השניה והיא אפילו לא יודעת שראיתי. (איך יוצרים בלי לדעת שמישהו אחר רואה?) לואיז שברה מחסומים ואני רק נתקלת ונופלת אבל אני לומדת לקום והיא לא יודעת, אבל היא מושיטה לי את היד. ~ אני יודעת שזו יצירת אמנות כשהיא מצליחה לגרום לי (לרצות) ליצור בעצמי את כל מה שהיא עושה לי.