ביעור חמץ נפשי, איך עושים את זה?

תמי ס

New member
ביעור חמץ נפשי, איך עושים את זה?

ניסיתי, באמת שניסיתי, החלטתי לערוך ביעור חמץ בנפשי כמו שהציעה "פילה סגולה", אך איני יכולה, זה צץ ועולה במלוא הכאב, ואני מוצאת את עצמי חושבת וחושבת שוב ושוב, על מה שהיה ולא יהיה עוד. ליל הסדר, הגעתי לארוחה יפה מתמיד, ורזה, רזה מידי. הייתי אמורה להיות בחודש התשיעי עכשיו, שמנה, נפוחה, ומאושרת. במקום זה לבשתי את מסיכת היופי שלי, איפור, בגדים צמודים, חיוך מאושר (???) ובאתי, כולם החמיאו לי, ואני, בפנים, בכיתי. כל כך רציתי להיות שמנה עכשיו. איפה אתה ילד אביב שלי? ילד מתוכנן ורצוי? היית אמור כמעט לנקוש על דלתי עכשיו, להציץ אל העולם. ואני בחרתי להפסיק את חייך. נכון, אתה צודק, זה היה לטובת כולם, איזה סיכוי היה לך??? אבל למרות המום הקשה, הנורא, היית הילד שלי, ועודך. תמיד תהיה. הילד שלי. חלק מחיי. ואני בוכה עליך, ואיני מצליחה להיפרד. כל חבריך נולדים עכשיו, ואתה? האם צודקים אלה שאומרים שאתה פשוט נשמה שבאה לגמור תפקיד כלשהו בעולם?, שסיימת את תפקידך? ועכשיו גם אתה גם אני יכולים להמשיך הלאה??? אז למה זה לא מנחם אותי? למה אני כל כך עצובה? עברו ארבעה חודשים ואני עוד מרגישה אותך. מתי הכאב ייעלם? האם הוא בכלל ייעלם?
 
גם הגר החלומית שלי היתה צריכה

ממש עכשיו. ילדת אביב אהובה. אבל לא, ואני מזריקה הורמונים כדי להצליח שוב להיות אמא. פסח הוא חג קשה עבורי. בשנה שעברה בחול המועד איבדתי את הריוני הראשון עכשיו הייתי צריכה ללדת. אבל עשיתי ביעור חמץ נפשי שאני מאמינה בו כל כך. נוסעת להסניף עכשיו תינוק מקסים מקסים ולדעת שיומי להיות אמא רק הולך ומתקרב, וממש ינקוש על דלתי בקרוב. שיהיה לנו אביב של פריחות וניצנים חדשים. זוהרה
 

meirav69

New member
זוהרה היי מתוקה!!!

גם עבורי זה חג קשה, בשנה שעברה שכבתי בהריון במח´ נשים - השרון ועוד התיה לי תקווה!!! התחלתי טיפול, להחזרת מוקפאים, אני מקווה שנצליח ביחד, תעדכני אותי, אני נכנסת מדי פעם לתפוז . שולחת לך אהבה רבה, ביי, מירב
 

קטיה 007

New member
הלוואי והיה מתכון ../images/Emo104.gif

הלוואי והיה לי מתכון שהיה מוציא אותי מהמצב הזה ולא הייתי צריכה לבכות,לצעוק, ולהתאבל על מה שכבר לא יהיה לי. גם אני הייתי צריכה להיות עכשיו שמנה ובקושי סוחבת כמו כל החברים שלנו אבל במקום זה אני לא מצליחה לעצור את עצמי ולהגיד די יהיה טוב יהיה תינוק אחר\נוסף קצת איפוק ... אני לא מצליחה למקד את עצמי בשום דבר הלימודים שלי שכל כך רציתי לסיים לא כל כך מעניינים אותי כרגע והעבודה שכל כך אהבתי נראית לי כסבל בל יתואר. אני כל הזמן נזכרת במה שהיה לי ובאיך היינו מאושרים, נזכרת בפומי שלי שכל כך אהבתי ושכל כך חיכיתי לו אבל הוא אף פעם לא יבוא הוא נשאר בבית החולים לאות מזכרת על.... קטיה שכרגע כל כך שבוזה שלא יכולה לעודד אף אחד.
 
למעלה