וואו, טוב, לקח לי קצת זמן להבין מה קורה שם
היא שרה ואז מקליטה את זה ואז מנגנת ואז יש לה מיליון שכות של הקולות של עצמה ועל זה היא שרה? כי זה די פסיכי. אך אדיר. הפסנתר-אלקטרו הזה די שיק. מבאס קצת שלא אהבתי את האלבום שלה באמת, וזה של פרו פרו סתם נשמע כמו אותו השיר ברצף, ואני בעצם אוהבת רק את לט גו כי זה כזה, גארדן סטייט, ואת הייד אנד סיק כי הוא מגניב, אבל זהו. אולי אני אתן לזה עוד הזדמנות, אם כי נתתי להם כמה. אניוואיייי, בנוגע לקאבר - אדיר ביותר. כי הוא באמת קאבר עם אינטרפטציה אישית, ו"בואו נראה מה אני יכולה לעשות עם השיר הזה ולאן אני יכולה לקחת אותו", פחות במובן הרגשי-הנה-אני-מתייפחת-על-כלי-הנגינה-שלי" ויותר במובן המוזיקלי, וזה ממש יפה לשמוע. קצת בא לי שהקהל ישתוק ואני אוכל להתרכז אך ורק במה שהיא עשתה שם, כי זה לא עושה לי חשק להקשיב לזה בלופים באוזניות ולהתרכז בכל מהלך.
