ביצוע מועדף למיסה בסי מינור של באך

lvb

New member
גם אני ביקשתי...

לא היו הרבה תגובות. תחפשי באחד העמודים הקודמים. כשאת מוצאת ביצוע לרוחך, אנא שתפי אותנו.
 

Aqualung

New member
כמה לא מפתיע.

1. גארדינר (Label - Archiv; אם אני לא טועה יצא בסדרה מוזלת). 2. הלמוּט רילינג. אין לי מושג אם יש הקלטה ובאיזו חברה, אבל ראיתי פעם קטע, בודד, קטן, מסכן, בטלוויזיה. כמעט הגבתי בקריאות "הלמוּט, הלמוּט, הלמוּט" אבל אז שמתי לב שהגרעינים לא לידי. 3. גארדינר. אולי ההקלטה החשובה ביותר מבין ההקלטות בכלי התקופה. אבן דרך בתולדות הפריצה לתודעה של הביצועים האותנטיים. 4. אין לי מושג מי המנצח, אבל הקלטה שיצאה תחת לייבל אמריקאי בשם Koch. הניצוח, ברגעים הגרועים ביותר שלו, מעניין (בטובים - מרתק). הקונטרה-טנור, כמו אצל גארדינר, הוא מיכאל האקראי. 5. גארדינר. 6. קלמפרר. לא, סתם. -- עופר
 

lvb

New member
מישהו פה אוהב את גארדינר...

תגיד, מה עם ההקלטה של גארדינר, אתה ממליץ עליה? אני דווקא לא אוהב את הביצוע של גארדינר ליצירה, למרות שאני לא מכיר אותה טוב ולא מכיר הרבה ביצועים, אבל בהחלט לא הייתי ממליץ על הביצוע שלו. רילינג זה בחירה שנשמעת לי בטוחה, למרות שלא שמעת את הביצוע. יש עוד ביצוע פופולרי שאני לא מאוד אוהב של אנדרו פארוט. מישהו מכיר את הביצועים של פיליפ הרווחה (herreweghe), טון קופמן וגיאורג שולטי? אלו שמות שעלו לי לראש כשהתחלתי לחפש ביצועים ליצירה, אבל אני לא מספיר מבין כדי להעריך אותם.
 

Aqualung

New member
בהחלט, מאוד מומלץ.

טוב שהזכרת אותה. בהחלט, גארדינר. אגב, הבה אנמק, טיפונת: עם הביצוע של גארדינר, גם לי יש את הבעיות שלי. הוא קר ומחושב במקומות מסויימים, ויכול להיות שבתור אחת ההקלטות הראשונות של היצירה בכלי-התקופה (אם אינני טועה), ייתכן שעצם ה"סקול" של כלי התקופה מודגש יותר מאשר "ביצוע ליצירה". אפשר להתווכח על זה, אני מעלה זאת בתור (1) נקודה תיאורטית, (2) גאט פילינג, מדי פעם. ובכל זאת, הביצוע עצמו, כביצוע, נקי מאוד, מדוייק מאוד, לדעתי - כן, מלא חיים; דווקא בתור ביצוע ש"השריש את תודעת הביצועים בכלי התקופה", הוא עושה עבודה מצויינת בלהראות שלא מדובר רק על "גישה תיאורטית ותו לא" (כמו מספר מנצחים אחרים - הוגווד בכמה מהקלטותיו, ו - ירביצו לי? - צ'ארלס מקארס (איזה שם בלתי אפשרי לכתוב בעברית), שחטאו הגדול הוא הרעיון המבריק שלו (נגינה לפי תפיסה ביצועית של הזרם ה"אותנטיסטי", אך בכלים מודרנים) משולב בביצוע מזוויע (הביצועים שלו כל-כך, כל-כך, כל-כך משעממים). כן, אפשר לאבחן בקלות ש"אני אוהב את גארדינר" (אם כי לאו דווקא אישית). יותר נכון יהיה לאבחן, שאני אוהב את הגישה של הנגינה בכלי התקופה, וגארדינר, לדעתי, הוא לא רק ממוביליה, אלא אחד ממבצעיה המעולים ביותר. כמעט וכתבתי "אבל לא אמליץ עליו באופן עיוור" - ואחרי דקה של מחשבה, חשבתי שזה לא נכון. אני אמליץ עליו באופן עיוור - ופה, ייתכן, אני גם אפול. המלצה עיוורת יכולה להיות רק על הקלטות שלא שמעתי - ועל ביצועיו לאופרות של מוצרט, למשל, לא אמליץ (ובניגוד לדעת מלומדים). גארדינר לא קדוש, ובביצועים האלה הוא חטא, לדעתו, בעודף הפגנת נוכחות - העומדת בסתירה גמורה למה שאני מחפש בהקלטות "כלי התקופה". דווקא ה"נוקשות" של ביצועי באך שלו, מועילה להקלטה. את הביצוע של אנדרו התוכי אני מכיר. הכרתי את היצירה עם הביצוע הזה. לא התלהבתי אז, לא רואה סיבה שאתלהב עכשיו. גם מיכאל האקראי זורח יותר אצל הארדי-גארדי מאשר אצלו. -- עופר
 
למעלה