ביקורים משפחתיים

[פרפרי אהבה]

ביקורים משפחתיים

חתנים וכלות- האם אתם נערכים במיוחד לקראת ביקור של החמים/ות אצלכם בבית? במידה וכן- כיצד זה מתבטא? האם החמים קופצים לביקור עם הודעה מראש בד"כ או בהפתעה?

חמים/ות- האם אתם קופצים לראות את הילדים ומשפחתם בהתראה קצרה או בד"כ מתכננים מראש? האם אתם מכינים משהו מיוחד ונערכים לקראת הגעתם (למשל: קונים ממתקים/צעצועים וכו' לילדים)?

 

[La Milagrosa]

חמותי (גרושה מגיל מאד צעיר) מגיעה מארגנטינה פעם בשנתיים שלוש

ובגלל שהיא באה אלינו למדריד מהקצה השני של העולם, היא תמיד מגיעה לפחות לשלושה שבועות/ חודש.
אז כמובן שאין פה ספונטניות כלשהיא.
מאד קשה לי עם הביקורים הארוכים האלו, וזה לא קשור אליה ספציפית (אני אפילו מסתדרת איתה יותר מאשר עם אמא שלי). הדירה לא גדולה, לא מתאימה לאירוח ארוך, והיא אישה בת 77 על כל המשתמע מכך. קשה לי באופן כללי עם אנשים מבוגרים, איטיים, שלא ממש מבינים מה מדברים איתם או מבינים הפוך ממה שאמרו להם. זה כי אני חסרת סבלנות.
אבל היא מנסה לא להעיק.

 

[הפוך עם ראש כפול]

ממש לא נערכת, והביקורים לא ספונטניים כי חמותי רחוקה מלהיות
אדם ספונטני

אי אפשר לקבוע איתה בספונטניות, אי אפשר להזמין אותה בספונטניות (וגרוע מזה, אם מזמינים אותה בספונטניות, היא מניחה ש"נזכרנו" להזמין ברגע האחרון ונעלבת...), וגם כשהיא רוצה לקפוץ, מה שקורה לעיתים מאוד רחוקות ורק לרגל אירועים ולא כך סתם, היא מודיעה שעות מראש. מעריכים את היתרון שבזה וזהו.

 

[פרפרי אהבה]

יו, היא ממש נעלבת גם אם מסבירים לה

שזה ספונטני ולא תוכנן וכו'? ממש עושה חשק להזמין- ספונטני או לא

 

[הפוך עם ראש כפול]

יאפ. לצערי יש לה יכולת מופלאה להעלב מכל דבר ובכל סיטואציה
ובאופן כללי היא אישה שנוטה לחפש את השלילי ולא את החיובי בחיים. אחת לשבוע היא נעלבת מבן זוגי על שטות כזו או אחרת. לפעמים הוא אדיש, לפעמים הוא ממש מתעצבן, אבל התרגלנו וככה היא.

 

[La Milagrosa]

אם יש אנשים שמוציאים ממני את הפסיכופטית

זה אלה שעובדים בלהיעלב (ובעיקר עובדות... זה כמעט תמיד נשים).
אני אישית נהנית דווקא לרמוס אותם, לפגוע בהם ולהשפיל אותם בכוונה.

 

[הפוך עם ראש כפול]

טוב, אין לי שום עניין לעשות דברים כאלו בכוונה לחמותי
אבל גם כשאין לי עניין כזה, מסתבר שאני מצליחה לעשות את זה מאוד בקלות

לקח לי הרבה זמן אבל אחרי 23 שנים עם בן זוגי, בסופו של דבר הפנמתי שני דברים - זה שהיא נעלבת זה קשור אליה ולא אליי, ואין לי כוונה לנהל את חיי ולקבל החלטות לפי אם מישהו ייעלב או לא. הבנתי שלא משנה מה אעשה, סביר להניח שהיא תמצא סיבה להעלבות, אז אני עושה דברים לפי מה שטוב לילדים שלי, למשפחה שלי ולי, וההעלבויות שלה מזמן הפסיקו להיות שיקול בדרך קבלת ההחלטות שלי.

 

[La Milagrosa]

אם היית משפילה אותה בפרהסיה על ה"היעלבויות" שלה

היא לעולם יותר לא היתה מעזה "להיעלב" לך. באחריות.

 

[הפוך עם ראש כפול]

השפלות פומביות זה לא אני. ומאחר ולהעלבויות שלה אין שום השפעה
עליי, אין לי כוונה לרדת לרמה הזו. היא בוחרת להעלב ולחיות כנעלבת תמידית? זכותה ובעייתה בעת ובעונה אחת. עלי (ובד"כ גם על בן זוגי) זה לא משפיע.

 

[mykal]

ביקורים משפחתיים,

מאחר ואני גרה רחוק , קודם מהורי ועכשיו מילדי,
כמעט ובלתי אפשרי "לקפוץ" באופן ספונטני,
לכן בהחלט מודיעים מראש ומתאמים זמנים,
מה גם שאם הילדים מגיעים אלי וזה עם הנכדים,--
זה גם לא שבאים למספר שעות, ביקור קצר,
אלא לשבת שלימה או חג, או מספר ימים בחופשה הגדולה,
ואז אני בהחלט נערכת.
כשהם חוגגים לנכדים--יום הולדת, או משהו בחוגים/או בבי"ס
ומזמינים אותנו--אנחנו נוסעים ומצרפים כבר עוד ענינים לאותו יום,
ובד"כ חוזרים הביתה---כי עובדים למחרת.

 

[הייתיאביבקיץ]

לא ספונטנים, נערכים קצת

נערכת קצת, ברמה של לוודא שהבית לא יותר מדי מבולגן.

אני שמחה שהיא לא מגיעה בספונטניות, אין כמעט אף אחד בעולם שאני אשמח לארח באופן ספונטני.

 

[yeshpitaron]

גם אני וזה נכון שיהיה דו צדדי

 

[עדיקים]

ביקורים משפחתיים

אצלנו לא קופצים לביקור בלי הודעה מראש למרות שגרים קרוב מאוד אליהם.
בדרך כלל אנחנו מזמינים אותם אחרת אנחנו מבקרים אותם ולא הם אותנו.
כשמזמינים אותם דואגים להזמין לארוחה או קפה ועוגה/עוגיות, בדרך כלל אנחנו הספונטנים אז בצ'יק מארגנים משהו שיהיה כדי לארח אותם.

 

[yeshpitaron]

אני משתדלת לא להפתיע איש

 

[ayaht]

חשבתי שהספונטניות מתה מזמן

אני נזכרת איך זה היה כשהיינו ילדים, ולא מאמינה שהייתי חלק מזה.
היינו פשוט מגיעים בלי הודעה לבית של מישהו.
לאו דווקא חבר.
מספיק מישהו שהכרנו מתישהו.
בלי לבדוק מראש אם הוא בבית או לא.
פשוט נוחתים אצלו בלי התראה ומקווים שהוא יהיה.
לא נורא אם לא. מקסימום ממשיכים הלאה.

אני בנאדם מנומס ודי ביישן.
עד היום לא מסתדר לי איך הייתי ככה.
אבל ככה היינו.

בכל מקרה, היום כולנו צריכים הודעה מראש.
משפחה, חברים, זה לא משנה.
הרי למי יש בכלל זמן? או כוח?
עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, וכשיש טיפה זמן רוצים לנוח.
אז ברור שמתכננים מראש.
והרבה יותר נוח להיפגש בחוץ לאיזה כוס קפה מאשר לתכנן עכשיו אירוח

 

[איןאריותכאלה]

אצלנו לא ספונטניים

אנחנו מתאמים עם חמי וחמותי כי הם גרים רחוק ואנחנו באים לשבת. כשהם באים אלינו אני משתדלת לארגן את הבית קצת יותר מבשגרה, אבל לא מתאמצת הרבה. היא כל כך קפדנית בענייני סדר ונקיון שהבית שלי ממילא נראה לה הפוך ומטונף באופן קבוע. אני תמיד אופה עוגה לכבודם. אגב, גם עם אמא שלי, שגרה באותה עיר, אין ספונטניות, והכל מתואם מראש.