ביקורת הטלויזיה הרשמית שלי, תקראו |
בתור מבקרת טלויזיה חובבת וחובבנית, רציתי להביע את מה שיש להביע עד עכשיו לגבי "פרשת השבוע", אתם (זה בטח יותר "אתן") מוזמנים להגיב בנאצה או בהערצה, לבחירתכם: (מצטערת מראש שזה בסעיפים, אני מוצאת שיותר נוח עם התגובות אח"כ) 1. הליהוק של: קרן ומנשה, דני (אלוהים אתה חתיך) ואפרת, ליר כץ המעולה(הבת לבית ברגר), קייס וקלרה, רונית- פשוט מושלם. לגבי הבת של משפחת בן דוד, מור איכשלאקוראימלה, סורי. היא פשוט עולה לי על העצבים, עם הפרצופים המלאכותיים שהיא עושה כשהיא מעשנת ומשחקת את הילדה המרדנית.זה לא רציני. לגבי מיכאל מושונוב- הוא משאיר אותי אדישה. הוא לא טוב ולא רע, אבל.. ממ. אדישות זה לא משהו טוב בשחקן. יובל סגל יותר מדי משוחק לדעתי. הוא כאילו "נורא רוצה להיות שחקן מוערך", אבל ככה בדיוק זה נראה. הוא צריך עוד ניסיון לפני תפקיד רציני כזה. 2. אמרו על "שבתות וחגים" שזה נראה כמו סרט סטודנטים. וזה היה נכון. לא אהבתי את שבתות וחגים כי לא היתה לה פואנטה. היא היתה כמו תיעוד נטוראליסטי, מייגע ובעיקר מיותר של מה שכולנו כבר יודעים. תודה לאל ולרני בלייר, פרשת השבוע הרבה יותר מעניינת במובן של העברת מסר וריאליזם לעומת פשוט הצבת מצלמה בבית של מישהו, כמו ששבתות וחגים נראתה. עם זאת, עדיין יש את קטעי הצילום האלה שנראים כמו מצלמה ביתית. אני חושבת שאפשר בלעדיהם ושאם הם מנסים "לזרוק אותך למציאות" כי זה כאילו מצלמה ביתית, זה לא מצליח. 3. הבימוי נהדר. לא מוגזם ולא מינימאליסטי מדי. למרות שמדי פעם יש תחושה שהבמאי מביים את הדמויות והן לא לגמרי עצמאיות מבחינת "הקיר הרביעי", מחילה היא תכונה אלוהית. 4. גם על העריכה צריך להגיד כמה מילים. אין חתיכה פתאומית של סצינה בצורה שמשאירה את הצופה "מחסיר פעימה", וזה חסר. במיוחד כשעריכה זהירה ומיוחדת יכולה להפוך סדרה מטובה לגאונית. 5. אה, והתסריט, כמובן. ידעתי ששכחתי משהו. תראו, זה לא שיש שם משפטים שצריך לסמן במארקר ולשנן אחר כך. הטקסט די סתמי בסך הכל. העלילה מעניינת והדמויות מורכבות וכמובן שהכימיה ביניהן תורמת רבות, אבל להגיד שאני יוצאת משם עם תובנות חדשות כל שבוע.. קשה. זה בסך הכל מעניין וכיף לראות את הדמויות נאבקות במאבקים הפנימיים שלהן, וזו סדרה שאלמנט הקונפליקטים בה שולט ביד רמה, ואולי מה שחסר פה זה קצת הומור באמת, אבל איך אומרים- "לפחות אני יכולה להזיל ריר כל שבוע על דני גבע". אוואלנש
בתור מבקרת טלויזיה חובבת וחובבנית, רציתי להביע את מה שיש להביע עד עכשיו לגבי "פרשת השבוע", אתם (זה בטח יותר "אתן") מוזמנים להגיב בנאצה או בהערצה, לבחירתכם: (מצטערת מראש שזה בסעיפים, אני מוצאת שיותר נוח עם התגובות אח"כ) 1. הליהוק של: קרן ומנשה, דני (אלוהים אתה חתיך) ואפרת, ליר כץ המעולה(הבת לבית ברגר), קייס וקלרה, רונית- פשוט מושלם. לגבי הבת של משפחת בן דוד, מור איכשלאקוראימלה, סורי. היא פשוט עולה לי על העצבים, עם הפרצופים המלאכותיים שהיא עושה כשהיא מעשנת ומשחקת את הילדה המרדנית.זה לא רציני. לגבי מיכאל מושונוב- הוא משאיר אותי אדישה. הוא לא טוב ולא רע, אבל.. ממ. אדישות זה לא משהו טוב בשחקן. יובל סגל יותר מדי משוחק לדעתי. הוא כאילו "נורא רוצה להיות שחקן מוערך", אבל ככה בדיוק זה נראה. הוא צריך עוד ניסיון לפני תפקיד רציני כזה. 2. אמרו על "שבתות וחגים" שזה נראה כמו סרט סטודנטים. וזה היה נכון. לא אהבתי את שבתות וחגים כי לא היתה לה פואנטה. היא היתה כמו תיעוד נטוראליסטי, מייגע ובעיקר מיותר של מה שכולנו כבר יודעים. תודה לאל ולרני בלייר, פרשת השבוע הרבה יותר מעניינת במובן של העברת מסר וריאליזם לעומת פשוט הצבת מצלמה בבית של מישהו, כמו ששבתות וחגים נראתה. עם זאת, עדיין יש את קטעי הצילום האלה שנראים כמו מצלמה ביתית. אני חושבת שאפשר בלעדיהם ושאם הם מנסים "לזרוק אותך למציאות" כי זה כאילו מצלמה ביתית, זה לא מצליח. 3. הבימוי נהדר. לא מוגזם ולא מינימאליסטי מדי. למרות שמדי פעם יש תחושה שהבמאי מביים את הדמויות והן לא לגמרי עצמאיות מבחינת "הקיר הרביעי", מחילה היא תכונה אלוהית. 4. גם על העריכה צריך להגיד כמה מילים. אין חתיכה פתאומית של סצינה בצורה שמשאירה את הצופה "מחסיר פעימה", וזה חסר. במיוחד כשעריכה זהירה ומיוחדת יכולה להפוך סדרה מטובה לגאונית. 5. אה, והתסריט, כמובן. ידעתי ששכחתי משהו. תראו, זה לא שיש שם משפטים שצריך לסמן במארקר ולשנן אחר כך. הטקסט די סתמי בסך הכל. העלילה מעניינת והדמויות מורכבות וכמובן שהכימיה ביניהן תורמת רבות, אבל להגיד שאני יוצאת משם עם תובנות חדשות כל שבוע.. קשה. זה בסך הכל מעניין וכיף לראות את הדמויות נאבקות במאבקים הפנימיים שלהן, וזו סדרה שאלמנט הקונפליקטים בה שולט ביד רמה, ואולי מה שחסר פה זה קצת הומור באמת, אבל איך אומרים- "לפחות אני יכולה להזיל ריר כל שבוע על דני גבע". אוואלנש
