ביקורת הספר- דרך הקסם. אני מכשפה כמה שנים טובות. קראתי הרבה, חלק טוב מאוד וחלק זבל שלא יאומן. אבל אחד הספרים שנגעו בי ביותר בנושא היה דרך הקסם. בנוגע לשאלה למה, התשובה שלי היא אישית לחלוטין: הפציפיסטיות והניואייג'יות שמכשפה אנגליה יכולה להרשות לעצמה היא בהחלט לא באותו קנה מידה של אחת שגרה בארץ וצריכה להתמודד עם מציאויות קשות ומגוונות כל-כך. בואו נודה בזה, הפאגניזם האמריקאי והאנגלי יכול לשבת ולהשמין. להיות פאגני בישראל שאין בה שום חופש דת או חופש מדת (נסו לחכות לאוטובוס בשבת. נראה אתכם) זה דבר קשה ביותר. במיוחד למכשפות כמוני שמזמן יצאו מארון המטאטאים. "דרך הקסם" דוגם בצורה עשירה את הפאגניזם שכולל את דת האלה, וגם יש כמה פרקים שמוקדשים לאמנות הכישוף שהרבה פעמים הולכים יד ביד בפאגניות המתחדשת. אחד הדברים שתפסו אותי מיד הייתה ההצלחה לתרגם כה הרבה מושגים לעברית (וויזואליזציה- הדמיה לדוגמא) והרבה משפטי חכמה שאפילו אני לא הכרתי. דוגמא אחת: "רצון המכשפה הוא חוק" ונוספת, "בנוכחות האימה נמצאת העוצמה". דבר מרשים נוסף זה שלמרות שהרבה סופרים באים ומדגישים שהאמת שלהם היא האמת לאמיתה- רינה מודה בתחילת הספר שהיא מציגה שם את תפיסתה שלה ולא את "האמת" ואכן, היו נקודות שלא הסכמתי בטקסט עם הסופרת. אבל שוב, זו דעתה אז אין צורך לציין את הנקודות. עוד דבר שהערכתי הייתה היכולת של הסופרת לחלוק חוויות כה אישיות עם הקוראים. רוב האנשים לא יצליחו להוציא ממני איך "גילוי פנים" עם אלה כלשהיא הלך- ובטח שלא עם הקטה (שזה דורש אומץ שלא יאומן(. הלחשים שהוצגו בספר מותאמים לאקלים הישראלי ונוחים לעשייה. אני מרוצה מהם מאוד. הם לא רק שמשתמשים בצמחיה הישראלית, אלא מספקים פתרונות מקוריים ויצירתיים לבעיות שונות. כמובן שכל מכשפה צריכה להתאים את הלחש לסמלים ולדרכים שעובדות לה ולא להיצמד לטקסט- עוד סיבה מדוע המאגיה היא אמנות. עוד בתחילת הספר אני התרשמתי לטובה מהסקירה ההיסטורית המדויקת והנעימה לקריאה של ההיסטוריה של הפאגניזם המודרני. הסקירה הייתה עניינית, קצרה והכי חשוב- מרתקת. המיתוס המודרני של העולם הקדום היה מרשים ביותר בנוסף לכל זה. הסקירה על החגים גם הייתה מעניינת אם כי ממצה. אולי הפרק החשוב ביותר היה האחרון: בו מדובר על החיים בארץ ישראל כמכשפה ובת האלה. בקיצור, במילון שלי הוא מקבל עשרה כוכבים. הייתה לי הזדמנות לארח את הסופרת בביתי שקרוב יחסית לשפת הכינרת במפגש פאגני. רינה העבירה סדנת צ'אנטים שעד היום לא הספקתי לשכוח. בביקורה הבא בצפון היא בהחלט מוזמנת שנית לביקור. המתנה שלה לפאגניזם הישראלי היא יקרה לאין שיעור. ברוכה תהיי. ארדן.